מדד ה"ביג מק" מתייקר

פעם בכמה חודשים מפרסם השבועון "אקונומיסט" את מדד ה"ביג מק" שלו. המדד בוחן את עלות הסנדוויץ' של מקדונלד'ס - לחמניה, שתי קציצות, עלה חסה ופרוסת עגבניה - בכל העולם במונחים דולריים. המדד מספק אמת מידה ליוקר המחיה במדינות שונות ולכוחם של מטבעותיהן לעומת הדולר האמריקאי.

ביולי 2007, הפעם האחרונה שבה פורסם המדד, היה מחיר הביג מק בארה"ב 3.41 דולרים. באותה עת נמכר הביג מק בגוש היורו ב-4.17 דולרים (22% יקר יותר), בבריטניה ב-4.01 דולרים, בשוודיה ב-4.86 דולרים ובשווייץ ב-5.2 דולרים.

באופן מפתיע, החולשה שממנה סבל הדולר ב-2007 גרמה למחיר הכריך בחלק מהמדינות המתפתחות להיות גבוה יותר מאשר בארה"ב. בטורקיה, למשל, מחירו בקיץ האחרון היה 3.66 דולרים (7% יותר מאשר בארה"ב), בברזיל הוא נמכר ב-3.61 דולרים (ב-6% יותר), ובקולומביה ב-3.53 דולרים (ב-3% יותר).

והיכן נמצאת ישראל? האקונומיסט אינו מכליל כיום את ישראל במדד, אבל חישוב פשוט מראה שהכריך, שמחירו בישראל הוא כ-16 שקל, שווה ל-4.57 דולרים. כלומר, בשער של 3.5 שקל-דולר, הביג מק הישראלי יקר בכ-34% מאחיו שנמכר בניו יורק. גם אם מוסיפים לחישוב את עליית מחירי המזון שחלה בעולם (כ-5%-7%), עדיין הביג מק הישראלי יקר בכ-25%-30% מאחיו האמריקאי.

ה"ביג מק" כמובן אינו לבד. פחית שתייה שנמכרת בישראל בכ-6 שקלים (1.7 דולרים) וטילון שנמכר בכ-10 שקלים (2.85 דולרים), יקרים ממקביליהם בארה"ב בעשרות אחוזים.

מדד ה"ביג מק" איננו מדע מדויק, כמובן, ולעתים מתייחסים אליו כאל קוריוז. אבל זה קוריוז שממחיש שהשקל החזק הופך את ישראל למדינה יקרה, אולי יקרה מדי. זו מדינה שיקר יותר לטייל בה, לקנות בה מוצרים, להעסיק בה עובדים ולמצוא בה השקעות אטרקטיוויות.

לשערי מטבעות יש מנגנון פנימי של "ייצוב אוטומטי". כששערי המטבע הופכים מדינות מסוימות "יקרות מדי" לאורך זמן, צרכני העולם זונחים אותן ועוברים למדינות זולות יותר. צריך רק לקוות שהתהליך הזה, שעשוי לסייע בהבראת כלכלת ארה"ב, לא יגרום מחלות בלתי רצויות לכלכלות אחרות בעולם, ובכללן ישראל.