שד ההפרטה יוצא מהכלא

"מה יהיה הצעד הבא - הפרטת הצבא, המשטרה, מערכת בתי המשפט?" השאלה המתריסה הזו, שלא בכדי גם מערכת בתי המשפט נכללה בה, מונחת בימים אלה לפתחו של בג"ץ. היא עלתה להכרעת בג"ץ במסגרת העתירה נגד הקמת בית הסוהר הפרטי, כאשר הדוגמאות הכלולות בה מובאות כדי להמחיש את האבסורדיות לדעת העותרים העולה מהפרטת בתי הסוהר.

אז הנה, שד ההפרטה יוצא מהכלא ומעורר סערה גדולה. מרוח דברי העותרים עולה האזהרה כי ישראל צועדת בדרכה לאבד את עצמה לידי בעלי ההון, כאשר אפילו את האוכלוסייה החלשה והפגיעה מכל - אוכלוסיית הכלואים - היא מפקירה לידיהן של חברות פרטיות תאבות רווח ובצע.

העותרים נגד הקמת בית הסוהר הפרטי מזהירים מפני פגיעה אפשרית באסירים, ומזכירים כי לזכיין הפרטי של בית הסוהר ניתנו סמכויות להעניש את הכלואים, לרבות הזכות לירות בהם. הם גם מזכירים כי כבר היו דברים בעולם, וכי מגמת ההפרטה של בתי הכלא שנולדה בארה"ב (כמובן) הצמיחה שם תופעות קשות של התעללות באסירים, ואפילו לובי שהפעילו זכייני בתי הסוהר בסנאט להחמרת הענישה, כדי לוודא שזרם הלקוחות שלהם לא ידעך לעולם.

קשה שלא להזדהות עם הטענות העולות מהעתירה, בעיקר לנוכח הפגיעות של אוכלוסיית האסירים בישראל. אלא שדווקא בגלל החולשה הזו יש מי שמעלים את הטענה ההפוכה: האם אין זו חובתה של המדינה לנסות ולמצות את כל האפשרויות לשיפור השירות לאסיר, לרבות האפשרות של העברת הטיפול בו לידיים פרטיות - תחת פיקוח ממשלתי הדוק?

אי אפשר לדחות את הטענה הזו על הסף. בית הסוהר הפרטי בישראל יצא לדרך כאשר כל "תנאי המקסימום" הקבועים בבתי הסוהר של שירות בתי הסוהר (שב"ס) הוגדרו כ"תנאי המינימום" לכלא הפרטי. כתוצאה מכך, הזכיין שזכה במכרז להקמת בית הסוהר התחייב להעמיד לאסירים שטח מחיה של 5.3 מטר רבוע - לעומת ממוצע של 3.3 מטר לאסיר בשב"ס; מספר המקלחות לאסיר יהיה גבוה ב-25%; השכר בעבור עבודה קבלנית יהיה גבוה ב-50% (30 שקל ליום עבודה במקום 20 שקל בשב"ס); מספר שעות החינוך ושעות ההכשרה המקצועית יהיה גבוה בכ-15%-20% מזה שהשב"ס נותן לאסיריו; וכל זה הושג בעלות הנמוכה ב-16% מזו של שירות בתי הסוהר.

למעשה, גם הניסיון העולמי תומך בטענה הזו. בארה"ב ביצעו אמנם טעויות רבות עם תחילתה של ההפרטה, אבל מאוחר יותר תוקנו מרבית הליקויים. במדינות אחרות בעולם למדו מראש את הטעויות האמריקאיות, וההפרטה בהן נחשבת למוצלחת במיוחד. בבריטניה, למשל, גם איגוד זכויות אזרח וגם מבקר המדינה מציינים לשבח את התנאים הניתנים לאסירים בבתי הסוהר הפרטיים.

המודל הישראלי, יש לציין, נחשב לטוב יותר אפילו מזה הבריטי. כך, מראש נמנעו מהטעות האמריקאית, ולא קשרו כלל בין רווחי הזכיין ומספר הכלואים. הזכיין מקבל מהמדינה תשלום בעבור תפוסה מלאה של בית הסוהר, 800 כלואים, והתפוסה בפועל לא צריכה לעניין אותו כלל. חשוב יותר, על מנת להסיר כל חשש מונה לבית הכלא צוות קבוע של 13 מפקחים מטעם השב"ס. המפקחים, השוהים בתחומי בית הסוהר 24 שעות ביממה, הם היחידים בעלי הסמכות לדון בתלונות אסירים, לשפוט ולהעניש אותם. רק סמכויות של ענישת חירום, כמו הסמכות לירות באסיר במהלך ניסיון בריחה או לכבול אותו אם הוא תוקף סוהר - נותרו בידי מפעילי הכלא. דווקא בשב"ס התעקשו למסור לזכיין את הסמכויות האלה, בטענה שאחרת הוא לא יוכל להשתלט על בית הסוהר.

ברור שכל הנתונים הקשורים לעצם המאסר - משך הכליאה, זכויות ביקורים, ניכוי שליש ומיון האסירים - מסורות אך ורק לשב"ס. הם אלה הקובעים האם הזכיין ביצע חריגות, וביכולתם להורות על הטלת קנסות על הזכיין - עד לסכום של 7 מיליון שקל בשנה בגין חריגותיו. עד כמה מדובר בפיקוח מרחיק לכת תעיד העובדה שבבריטניה הפיקוח על בתי הסוהר הפרטיים נעשה בידי מפקח אחד לכל 2,000 אסירים.

סמכות הפיקוח של השב"ס על בית הסוהר הפרטי היא מרחיקת לכת, עד כדי זכות הלאמה. במקרה שבו המפקחים קובעים כי הזכיין ביצע הפרה מהותית של התנאים שהתחייב להם, יכול מפקד השב"ס (ולא משרד אוצר) להורות בתוך יממה על העברת ניהול בית הסוהר לידי השב"ס. כלומר, האיום המופעל על הזכיין, אם לא יעמוד בתנאים שהתחייב להם, הוא כבד במיוחד.

על רקע כל אלה, היה זה דווקא השב"ס שברך על הקמת בית הכלא הפרטי. השב"ס רואה בכלא הזה אמצעי לשיפור רמת הכליאה בישראל, וגם לשיפור שלו עצמו. "לא יזיק לאף אחד להיחשף לתחרות", אמר על כך בכיר בשב"ס ל-TheMarker. "זאת הדרך היחידה לגרום לך לשנס מתניים ולהתקדם". כבר עתה, מודים בשב"ס, אפקט החשיפה לתחרות עובד עליהם. בעיניים משתאות הם צופים איך תוך שנה בלבד עומדת להסתיים ההקמה של בית הסוהר הכי משוכלל בישראל.