החוק לעידוד השקעות הון אינו מעודד דבר

ממשלה הרוצה לתמוך בהשקעות ובתעסוקה בפריפריה צריכה לנקוט מדיניות רחבה ולא להסתפק בחוק לעידוד השקעות הון

ראובן שיף, פרשנות
ראובן שיף
ראובן שיף, פרשנות
ראובן שיף

בימים אלה התבשרנו שהחוק לעידוד השקעות הון ימשיך להת קיים במסלול המענקים, ויוקצו לו תקציבים. אני מקווה כי לא יהיה זה רק מס שפתיים.

כבר כיום התקציב הדרוש כדי לעמוד בבקשות המופנות למרכז ההשקעות לקבלת מעמד של מפעל מאושר גדול במידה ניכרת מהתקציב הקיים. ב-2007 היו למרכז ההשקעות כ-400 בקשות המתאימות לתנאי החוק בהיקף השקעה של כ-9 מיליארד שקל, בעוד שתקציב המרכז הוא פחות מחצי מיליארד שקל. מעבר לכך, קיימת מגמת ירידה בתקציב המוקצה לחוק: בעשור האחרון הוא ירד מכ-0.75% לכ-0.45% מהתוצר.

במצב הנוכחי יש כמה חסרונות בולטים. ראשית, נוצר אי שוויון בין מפעלים שקיבלו מעמד של מפעל מאושר ומפעלים שלא קיבלו מעמד כזה. לפי הממצאים, רוב המפעלים המאושרים הם גדולים. החברות הגדולות נהנות יותר מהתמריצים של החוק, ומפעלים רבים, בעיקר של חברות קטנות, מתקשים לנצל את הזכויות המגיעות להם מכוח החוק. חוסר השוויון מביא לפגיעה בתחרות ולהגברת הריכוזיות בתעשייה הישראלית.

שנית, מחקרים מראים כי מדיניות סבסוד ההון מובילה את המפעלים המאושרים לחוסר יעילות, בשיעור שבין 5% במפעלים שקיבלו סיוע ברמה ממוצעת ל-15% במפעלים שסובסדו בהיקף גדול יחסית. לבסוף נמצא כי המטרה המרכזית של החוק, הרחבת התעסוקה וצמצום האבטלה, אינה מושגת בצורה אפקטיווית דיה. האפקטיוויות של התמריצים נמוכה, היות שטווח הפעולה שלהם קצר, ולפיכך יש להרחיב מכשיר זה בצורה משמעותית.

כדי למצות את יתרונותיו של החוק, יש לפעול לאלתר לפיתוח של תשתיות ושל ההון האנושי. אזורי התעסוקה בפריפריה אינם ערוכים כיום לקלוט תעשיות חדשות.

כל עוד החוק יהיה מבוסס על סבסוד תקציבי בלבד, ללא אמצעי תמיכה נוספים, כגון השקעות בהון אנושי ותשתיות תחבורה וחינוך, הוא לא ישיג את המטרה שלו. ממשלה הרוצה באמת ובתמים לתמוך בעידוד השקעות בהון ובהגדלת התעסוקה בפריפריה צריכה לנקוט מדיניות רחבה הכוללת כלים נוספים.

על הממשלה לתגבר השקעות ישירות בשוק העבודה, ובכלל זה הכשרה מקצועית, תמריצי תעסוקה ישירים ותמריצים למיזמי מחקר ופיתוח. כיום ההוצאה האקטיווית לעידוד עבודה נמוכה במידה ניכרת מבמדינות מפותחות - 0.2% מהתוצר לעומת 0.7% במדינות מפותחות. המשאבים המוקצים למסלולי ההכשרה המקצועית אינם הולמים את צורכי שוק העבודה. חסרים לא רק מהנדסים ומתכנתים בענף ההיי-טק, אלא גם עובדים מקצועיים בתעשיות מסורתיות.

יש להמשיך במגמה של הפחתת שיעור מס החברות לרמה הממוצעת ב-OECD, דבר שיגדיל את כושר התחרות של המשק הישראלי ויעודד השקעות זרות. על משרד התמ"ת ומרכז ההשקעות להקים קרן מיוחדת, שבה מוקצים לפחות 30%-35% מתקציב החוק לעידוד השקעות הון ולתמיכה בעסקים קטנים ובינוניים תוך דגש על הפריפריה.

הכותב הוא נשיא לשכת רואי החשבון

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

משפחת שר־שלום, שנכנסה לפני כמה חודשים לדירה בשכונת גליל ים בהרצליה

"קנינו ב-1.8 מיליון שקל, היום הדירה שווה 4.4 מיליון": עוד הגרלה יוצאת לדרך. מה הסיכוי לזכות?

גיף

סיוט בחופשה: 7 תחנות במסלול הייסורים שצפוי לכם בקיץ 2022

נורמן מילנר. "אני לא אומר שקפיטליזם היא השיטה הכי טובה"

"יש בשוק הזה הזדמנות שלא ראינו עשורים"

מנכ"ל ובעלי בן אנד ג'ריס ישראל, אבי זינגר

"עשה את עסקת חייו": כך הצליח אבי זינגר לרכוש את בן אנד ג'ריס במחיר זעום

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

מנכ"ל מטא מארק צוקרברג. עידכן את העובדים כי יצטרכו לעמוד ביעדים אינטנסיביים יותר עם משאבים פחותים

צמצומים, ביטול מוצרים ופניית פרסה בפיד: הצרות של מטא רק מתחילות

קוונטום סורס. שלומית סמל, ברק דיין, עודד מלמד וגיל סמו

"זו ההחלטה הכי מפחידה שעשיתי. כשנצליח, נהיה הבסיס למהפכת המחשוב הבאה של האנושות"