דידי לחמן-מסר: "ראיית חשבון היא מקצוע אנרכיסטי"

המשנה ליועמ"ש לעניינים כלכליים, תודיע בחודש הבא למני מזוז אם תמשיך בתפקידה; בינתיים היא רוצה לעשות סדר בשוק רואי החשבון מאחר ש"לא ייתכן שרואי החשבון יפקחו על עצמם"; באותה הזדמנות היא מודיעה כי אין לה ציפיות גדולות מוועדת בכר השנייה

אתי אפללו
אתי אפללו

דידי (דוידה) לחמן-מסר מגיעה לראיון בריצה, אחרי דיון ברשות ניירות ערך. לאחר הראיון היא עוד תמשיך לרוץ לדיון בכנסת. העובדה שראש הרשות לניירות ערך היוצא, משה טרי, אינו מוכן לשבת איתה באותו פאנל בכנסים כבר מזמן אינה מרגשת את הרגולטורית הוותיקה, שנחשבת לטמפרמנטית, מקצועית ושנויה במחלוקת. "האדרנלין מחזיק אותי", היא עונה לשאלה כיצד היא עומדת בקצב.

לחמן-מסר משמשת כבר 11 שנה בתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים, והיא אחראית על עבודת המחלקה הכלכלית-פיסקלית במשרד המשפטים. בשונה מהגינונים המוכרים והרפליקות השחוקות של פקידי הממשל האפורים, לחמן-מסר מעוררת סביבה מהומות רבות וידועה בהתבטאויותיה החריפות. חתול שחור ששמו דו"ח ועדת גושן עכר, למשל, את היחסים בינה לטרי. עם זאת, היא מקפידה להדגיש כי "ברמה העניינית העבודה מתבצעת באווירה טובה, וזה מה שהכי חשוב".

יחסים עכורים עם לשכת רואי החשבון

בתקופת כהונתו של נשיא לשכת רואי חשבון הקודם, עופר מנירב, היחסים בין מסר ללשכה היו בשפל. מוקד המאבק היה הצעת לחמן-מסר שחברות קטנות יהיו פטורות מהחובה להגיש דו"חות כספיים החתומים בידי רואה חשבון. בשיאו של המאבק, הוא גלש לפסים אישיים: מנירב דרש מהיועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, להעביר את הרגולטורית מהטיפול ברואי החשבון. מנירב האשים את לחמן-מסר בהתנהלות בלתי מקצועית ובכך שהיא מתנכלת לרואי החשבון, לאחר שלא עזרו לה לקדם את ענייניה הפרטיים.

מה הבעיה עם רואי החשבון?

לחמן-מסר: "דבר ראשון, צריך לוודא שיהיו כללים נאותים של אי תלות, שלא יהיו ניגודי עניינים. דבר שני, כיום קיימים בישראל שני מוסדות - המוסד לתקינה חשבונאית, שהוקם לא מכוח חוק וצריך להסדיר את מעמדו, ומועצת רואי החשבון - שמפקחת על ההתמחות ועל המקצוע. במועצת רואי החשבון, מלבד זה שאין לה שיניים, שולטים רואי החשבון, צריך להוציא את הפיקוח מידיהם.

"עד פרשת אנרון, למקצוע היתה רגולציה עצמית. בפרשת אנרון, שגרמה למחיקת רשת רואי החשבון ארתור אנדרסן, היתה בעיה של ניגוד עניינים מכיוון שלא נשמרו כללי האי תלות, ואז גם מדינות התחילו לפקח על העניין".

יש כללי אי תלות שמוסדרים בתקנות רואי חשבון. הם לא מספיקים?

"קודם כל לאף אחד אין באמת מושג מה קורה עם כללי האי תלות האלו, הם נאכפים? אין נתונים על כך, בטח ובטח לא בחברות פרטיות, ומי שאמור לאכוף את זה, הם רואי החשבון עצמם. מעבר לכך אנחנו סבורים שמבחינה משפטית יש מקום להרחיב את אי התלות, ולקבוע איסורים נרחבים יותר על מתן שירותים שונים של רואי חשבון לפירמות שמבוקרות על ידם".

רואי החשבון טוענים שהם הולכים לאמץ את הכללים החדשים לאי תלות של איפק, הארגון העולמי של לשכת רואי חשבון.

"אני שומעת על זה שנים. בינתיים הם עוד לא אימצו, קודם יאמצו ואז נראה. נכון להיום הסטדנרט שיש פה בארץ לא מספיק".

מה הבעיה עם המבנה הקיים היום של המוסד לתקינה חשבונאית ומועצת רואי חשבון?

"עכשיו עם המעבר ל-IFRS התפקיד של המוסד לתקינה חשבונאית קצת מתייתר. מראש, המוסד היה מיזם חוזי בין רשות ניי"ע ולשכת רואי החשבון שהתאגד לחברה, ומאז המעמד שלו נידון שוב ושוב בבג"ץ. הגיע זמן להסדיר את זה בחוק. מועצת רואי החשבון היא גוף שיושב במשרד המשפטים, ולכאורה אמור לפקח על רואי החשבון, אבל הם שולטים בו, ואין לו שיניים. אנחנו מציעים להקים מוסד אחד, ברשות שופט בדימוס, שבו יישבו גם נציגים מהמוסד להשכלה גבוהה, יו"ר רשות ניירות ערך, נציגים של רשות המסים, המפקח על הביטוח, עובדי משרד המשפטים ורואי חשבון. המועצה תעסוק גם בהסדרת ההתמחות, הבחינות, בשיפוט משמעתי ובביקורת על רואי החשבון".

אין כאן בעיה של פוליטיזציה של המקצוע?

"לדעתי לא, כי עדיין לרואי חשבון יש משקל נכבד בגוף החדש. ואם כן, אז שוועדת מומחים או ועדת איתור תמנה את החברים".

איפה זה עומד עכשיו?

"יש חילוקי דעות עם לשכת רואי חשבון, שכן מדובר כאן בוויתור על כוח וסמכויות, אז הם לא כל כך ששים לעשות את זה. למרות זאת צריך לומר שלשכת רואי החשבון ברשותו של ראובן שיף היא פרטנר מצוין לקידום של הנושא, הרבה יותר מנשיא לשכת רואי חשבון הקודם עופר מנירב. חייבים להבין שיצאה עכשיו הוראה אירופית, שאומרת במפורש, שמדינות האיחוד לא יקבלו דו"חות כספיים של מדינה בה רואי החשבון מפקחים על עצמם - חייב להיות פיקוח חיצוני".

עם שיף היחסים על פני השטח רגועים למדי, בוודאי אם נשווה אותם ליחסים ששררו בין לחמן-מסר למנירב. ואולם לשכת רואי החשבון מתנגדת בעקשנות להצעות לחמן-מסר והדיונים בוועדות השונות אינם מגיעים לידי מיצוי.

אגב, לא רק שיף ולשכת רואי החשבון מתנגדים להצעה. גם רונן בראל, ראש משרד רואי החשבון הגדול בישראל ארנסט אנד יאנג, קוסט פורר גבאי, ציין כי אין מקום לתקני אי תלות מיוחדים במדינת ישראל, ויש לאמץ את התקנים הבינלאומיים.

תכנון מס לא לגיטימי

חוץ מעניינם של רואי החשבון, נמצאים על שולחנה של לחמן-מסר גם תיקון מקיף בחוק החברות, תיקון בעניין חברות ללא כוונות רווח, ענייני מסוי ונושאי ממשל תאגידי. כל זה עוד לפני שוועדת בכר השנייה, שבה לחמן-מסר חברה, החלה את פגישותיה.

עושה רושם שבישראל, במקום לפתור כשלים, הרגולציה מכבידה, ובעוד השוק רץ קדימה, הרגולציה מעכבת. כל שינוי בחוק לוקח שנים.

"אני לא מקבלת את זה, אנחנו עובדים קשה מאוד, ומתפתחים יחד עם השוק".

במשבר קלאבמרקט הועלתה הצעה לפרסם דו"חות כספיים של חברות פרטיות מעל גודל מסוים. קלאבמרקט כבר מזמן מאחורינו, גם חפציבה מסתבר מאחורינו, מה קורה עם זה?

"זו היתה הצעת חוק פרטית שנפלה, ואנחנו חושבים שהעניין רצוי ומשלבים את זה בתיקון מקיף לחוק החברות שאנחנו עובדים עליו בימים אלה".

ב-2006 המדינה תיקנה את החוק לעניין מיסוי נאמנויות ועד היום היא לא הוציאה טפסים לדיווח. הנאמנים חבים במס בלי שיש להם דרך ליישם את החוק.

"אם המדינה לא רוצה לגבות כסף אז מה השוק מתלונן? חוץ מזה, הנאמנויות כמו שהן נוצרו לאורך השנים בישראל הן תכנון מס לא לגיטימי. זוהי המצאה ישראלית שנועדה להתחמקות מתשלום מס הכנסה ומלכתחילה יש כאן ניצול לרעה".

בשנה הבאה עוברת ישראל ל-IFRS, כללי החשבונאות הבינלאומית, ויש בעיה עם מודל חלוקת הדיווידנדים כפי שהוא קבוע בחוק. כבר חצי שנה עיני עולם המשפט נשואות אליכם, הרגולטורים, שתנחו כיצד ואם מותר לחלק.

"אנחנו מודעים לבעיה, בעיקר לבעיה בחלוקת רווחים משיערוך של רכוש קבוע. אנחנו מטפלים בזה, גם רשות ניירות ערך ורשות המסים".

ועדת גושן, שעסקה בשינויים בחוק ההגבלים העסקיים, המליצה כבר בקיץ 2005 לשנות את הגדרת הסדר כובל בחוק ואולמרט אימץ את ההמלצה. למרות זאת זה לא קרה.

"זה אכן עוד לא חוקק. אין מחלוקת לגבי ההגדרה שהציע פרופ' זוהר גושן והיא תאומץ. אבל ועדת גושן הציעה תיקון נוסף לגבי קבוצות ריכוז (מצב שבו אין מונופול של גוף אחד, אבל יש מספר מצומצם של גופים שמחזיקים נתח גדול מהשוק ויש חשש שהם יפעלו בתיאום), שעליו יש מחלוקות. כשיסתיימו הדיונים בשני התיקונים יחד - זה יעבור הליך של חקיקה".

מה הבעיה עם הגדרת קבוצת ריכוז?

"גושן מציע שלממונה על ההגבלים העסקיים תהיה סמכות להכריז ולפעול נגד קבוצות ריכוז. אבל גם לרגולטורים השונים בכל תחום יש סמכויות שנוגעות לתחרות בענף. לדוגמה, למפקח על הבנקים לגבי הבנקאות, למשרד התקשורת לגבי חברות הסלולר. צריך לראות איך מוסדרות הסמכויות של רשות ההגבלים העסקיים ביחס לסמכויות של כל רגולטור בתחומו".

אבל אנחנו יודעים שזו לא גזירה משמים שהליך חקיקה יקח זמן רב. למשל ידין ענתבי, המפקח על הביטוח, הוא רוצה שתהיה הוראת חוק, מפיץ שתיים שלוש טיוטות, ותוך שבועות יש חוק.

"קודם כל הגופים שידין ממונה עליהם אינם רבים, הוא לא ממונה על מאות חברות ציבוריות. חוץ מזה ידין קיבל סמכויות מאוד נרחבות, הוא נישא על גל רפורמת בכר והוא עכשיו הרגולטור הבראשיתי של הכסף שעבר לגופים החדשים. הצורך בחקיקה הוא דחוף מאוד, ולכן גם לא עושים לו הרבה בעיות בוועדת הכספים".

הוועדה השנייה שבראשה עמד גושן היא ועדה לקביעת קוד ממשל תאגידי, שמונתה על ידי טרי. הוועדה נתנה את המלצותיה לכללי הממשל התאגידי הרצויים בישראל; למשל אישור דוחו"ת כספיים על ידי ועדת ביקורת, דרכים לאישור עסקות עם בעלי עניין ומספר דירקטורים חיצוניים בחברות ציבוריות. רשות ניירות ערך אימצה את מסקנות הוועדה. לחמן מסר, לעומת זאת, דחתה באופן גורף למדי את מסקנות הוועדה. לדבריה, "לא כל הוראה של ממשל תאגידי מתאימה לכל חברה, אי אפשר לשים את כל החברות על סרגל אחד של חברה ציבורית גדולה כפי שעשתה ועדת גושן".

זאת אומרת שוועדת גושן היתה בזבוז זמן וכסף?

"זו לא ועדה שלי, לא אני הקמתי אותה, אל תשאלי אותי את זה. אבל ישבנו עם רשות ניירות ערך ומצאנו מתווה מוסכם ליישום המלצות הוועדה. אנחנו מגישים תקנות עליהן יחתום שר המשפטים לגבי דרך אישור דו"חות כספיים והצהרת מנהלים - העיקר שהגענו להסכמה והעבודה תתבצע, בהליך חוקי, כמו שצריך".

התקנות המחייבות הוספת הצהרת מנהלים לדו"חות הכספיים של חברות ציבוריות - חלק מהמלצות ועדת גושן שאתם מתכוונים לאמץ בחקיקה - יהיו תקפות לדו"חות השנתיים של 2007?

"יכול להיות, אבל אין באמת לחץ. צריך לזכור, שחלק גדול מהדברים שמוסדרים במקומות אחרים בקודים של ממשל תאגידי, מוסדרים אצלנו בחוק החברות. יש לנו בחוק שני דירקטורים חיצוניים ומנגנונים לאישור עסקות עם בעלי שליטה. אולי זה לא מספיק אבל זו התחלה. וחוץ מזה, כמו שאוקסלי אמר בראיון שלו אצלכם, הרגולטור מתחיל לעבוד כשיש משבר. לנו לא קרו דברים דרמטיים, אבל יש את חפציבה שהיתה זרז".

ועדת בכר השנייה תמליץ על איחוד רשויות פיקוח?

"צריך להבטיח שענתבי יוכל לפעול ולהסדיר את השוק שבו מנוהלים כספים וחסכונות של הציבור. איחוד רשויות פיקוח הוא לא מטרה בפני עצמה. גם תחרות בין רגולטורים היא חשובה וגם ריכוז סמכויות וכוח גדול מאוד בידי אדם אחד שיש לו דעה והשקפת עולם אחת, זה לא בטוח טוב".

"האלטרנטיווה היחידה לבנק - השוק האפור"

מה יקרה בוועדת בכר השנייה?

"כנראה שנתעסק שוב עם אלה שיש להם ולא עם אלה שאין להם".

כלומר?

"יש בעיה בשוק האשראי החוץ בנקאי של ישראל. לא רק ברמת גיוסי אשראי על ידי המוסדיים, אלא גם ברמה של מיקרו פיננס ומיקרו קרדיט. אין בישראל אף גוף שנותן אשראי לאנשים שאין להם ביטחונות כמו דירות או אפילו אנשים ללא עבודה, שרוצים את ההלוואה כדי לעבוד ולהיחלץ ממעגל העוני.

"פניתי לעובד הניקיון אצלי במשרד ושאלתי אותו מה הוא רוצה לעשות בחיים, והוא אמר לי שהשאיפה שלו היא לפתוח אינטרנט קפה. איך זה שהוא לא יכול למצוא מימון לזה כמעט באף גוף? העובדה שלאזרח הקטן האלטרנטיווה היחידה להלוואה חוץ מהבנק היא השוק האפור, מאוד בעייתית. דבר נוסף שחסר כאן הוא ייעוץ פיננסי. אנשים מגיעים לפשיטות רגל ולהוצאה לפועל מפני שהם לא יודעים להתנהל עם כסף".

למה המדינה צריכה לעסוק בזה?

"כי במשך שנים ארוכות, השוק לא הצליח לטפל בזה בעצמו. יש פה כשל שוק שלא נפתר".

בנק הפועלים מעביר סדנאות תכנון פיננסי למשפחה.

"אני לא מדברת על אלה שיש להם חשבון בבנק הפועלים וצריכים לדעת כמה הלוואות כדאי לקחת. אני מדברת על אלה שאין להם כלום, לא חשבון בנק, לא כרטיסי אשראי, וחובות גדולים. אלה לא מעניינים אף אחד ובטח לא את בנק הפועלים.

"מי שהיה צריך להרים את זה הוא ארגון צרכנים חזק, אבל אין כזה במדינת ישראל. הנה לדוגמה כל מה שמשרד התקשורת עושה עם הסדרת החשבונות של החברות הסלולריות. הרגולטור צריך להתערב בזה? אולי לא, אבל אין ברירה, כי ארגון צרכנים רציני היה צריך לטפל בזה כבר לפני עשור".

25 שנה עובדת לחמן-מסר במשרד המשפטים. במשך השנים היא משכה הרבה אש מכל הכיוונים. "אני לא באה לריב עם אף אחד, אני באה לעשות את העבודה, והעבודה נעשית וזה מה שחשוב", היא אומרת על הסכסוכים המתוקשרים.

בעלה של לחמן-מסר, עו"ד אורי מסר, הוא אחד ממקורביו של ראש הממשלה אהוד אולמרט. השניים, עם המזכירה שולה זקן, היו בעבר שותפים במשרד עורכי דין. גם לאחר פרישתו של אולמרט מהמקצוע לפני שנים רבות, נותר מסר אחד מאנשי סודו.

אז איך מתמודדים עם האינטריגות והפוליטיקה?

"זה מתיש, אבל השמש זורחת למחרת. לעבודה בשירות הציבורי מתלווה יכולת העשייה והידיעה שיש משמעות לדברים שאתה עושה".

ברור שזה מתיש, 11 שנה זה זמן משמעותי בתפקיד.

"בהתאם לסיכום שיש לי עם הבוס שלי מני מזוז בדצמבר אני צריכה להודיע אם די לי או שלא. עוד לא קיבלתי החלטה. אני מאוד אוהבת את העבודה שלי, אבל בהחלט רואה את האור בקצה המנהרה. את חלקי אני מרגישה שתרמתי, בהרבה תחומים".

מה הדבר הכי משמעותי לדעתך שעשית בתקופה הזו?

"יש אתגר אינלקטואלי מאוד גדול בעבודה. השילוב של המחקר האקדמי והדרכים שמיישמים אותו בפועל, למרות האילוצים, הוא מרתק. חקיקת חוק החברות היה אחד הדברים המשמעותיים ביותר, על אף שבזמן האחרון דווקא הסדרת הנושא של חברות לתועלת הציבור ומוסדות ללא כוונת רווח מדבר אלי מאוד".

שינוי מבנה הפיקוח על חברות לתועלת הציבור

בימים אלה מקדמת לחמן-מסר תיקון לחוק החברות בעניין חברות לתועלת הציבור. בהעדר מעמד משפטי בדין לתורם ולנתרם, אין בידי החברות מנגנון משפטי ברור שיבטיח שהתרומה תגיע ליעדה ותגשים את מטרותיה. במסגרת התיקון מציעה לחמן-מסר להקים מנגנונים בחברה - למשל, ועדות ביקורת וסמכויות פיקוח לדירקטוריון - שיבטיחו את הגעת כספי התרומות ליעדם. כמו כן מציעה מסר לשנות את מבנה הפיקוח על חברות אלה.

מה את מתכננת לעשות לאחר הפרישה?

"טיולים, אני רוצה לנסוע למזרח. בכל השנים האלה לא לקחתי חופשה של שלושה שבועות והגיע הזמן לראות את המזרח, אני נורא אוהבת לצלם. וחוץ מזה מאמרים, הוראה, יש עולם שלם בחוץ".

רואי חשבון בלתי תלויים

תקנות האי תלות שנידונות כעת בוועדת חוקה, חוק ומשפט יסדירו וירחיבו את דרישות אי התלות מרואי החשבון. כללי אי תלות וניגודי עניינים מפרטים שורה של דרישות מרואי החשבון כדי שלא יימצאו בניגוד עניינים עם הגוף המבוקר.

התקנות החדשות מסדירות את המצב שבו רואה החשבון המבקר מבקש לתת שירותים נוספים לגוף המקבל ממנו שירותי ביקורת. למשל, עיקרון אי התלות נפגע כשרואה החשבון המבקר משמש מנהל תיקי השקעות או יועץ השקעות באופן שוטף למבוקר. אי התלות נפגעת גם כאשר רואה החשבון מנהל חשבונות של המבוקר, נאמן, מפרק, או כונס נכסים או אם הוא נדרש לבקר חוות דעת או הערכת שווי או שרותי אקטואריה שניתנו על ידי רואה חשבון ממשרדו.

בנוסף, עקרון אי התלות נפגע גם כאשר רואה חשבון מעניק למבוקר שירותים פיננסיים, או אם הוא משמש כבורר, מגשר או מיישב סכסוכים עבור הלקוח. מצבים בעייתיים נוספים הם כשרואה חשבון מבקר עסקה שבה יש לו עניין אישי; אם הוא אמור לקבל בונוסים גבוהים; אם הוא מחזיק בניירות ערך של הלקוח או חברות אחיות.

כמו כן התקנות מרחיבות את חובות הגילוי החלות על רואה חשבון גם במקרים שבהם אין חשש לפגיעה באי תלות, בעיקר לעניין היחס בין הכנסותיו של רואה החשבון מביקורת להכנסות מייתר העיסוקים שמבצע רואה החשבון עבור הלקוח.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"