בירכא לא צריך לשלם חשמל

הטענה כי הקיצוץ התקציבי הוא זה שהוביל להסתבכות הכלכלית של הרשויות המקומיות אינה עומדת במבחן המספרים

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

המועצה המקומית ירכא היא אחת משש הרשויות החייבות שכר לעובדיהן תקופה ממושכת. לפי דבריו של ראש המועצה, רפיק סלאמה, ירכא לא שילמה שכר לעובדיה זה עשרה חודשים. העדר אמצעים לשלם שכר לעובדי המועצה לא מנע מהמועצה, עם זאת, להוציא את כספיה על דברים אחרים. למשל, חקירה של משרד הפנים העלתה כי ירכא חיברה שכונה שלמה לחשמל, ושילמה את חשבונות החשמל של תושבי השכונה בעצמה.

"זה לא שכונה שלמה, זה רק תשע משפחות", הסביר סלאמה ל-TheMarker. "לכל אחת מהמשפחות יש מונה חשמל - והיא מחזירה למועצה את החשבונות ששולמו בעבורה. לא היתה לנו ברירה, כי לשכונה החדשה ניתן היתר בנייה בלי שניתן היתר לחיבור לחשמל, ולכן היינו חייבים למתוח קו חשמל מבית הספר - ולהזרים להם חשמל על חשבון בית הספר".

מדובר באותה מועצה שעברה ב-2004 תוכנית הבראה שבמסגרתה הוזרמו לה כ-10 מיליון שקל כספי מדינה. על אף זאת היא צברה גירעון נוסף של 14 מיליון שקל ב-2005 והיקף ההתחיבויות שלה מגיע ל-70 מיליון שקל. שיעורי גביית תשלומי הארנונה והמים בירכא הם כ-10% בלבד. גביית הארנונה מהתושבים נעשתה לפי חישוב ממוצע של 35 מ"ר לבית אף כי לטענת משרד הפנים גודלו של בית ממוצע בירכא הוא 150-200 מ"ר. בנוסף, נחתמו חוזי פיתוח עם קבלנים בניגוד לאישורי משרד הפנים ובלי שחוזים נרשמו ותועדו; שולמו לעובדי המועצה שעות על בסיס גלובלי בלי קשר לשעות שעבדו בפועל; וכמובן - לנבחרי הציבור במועצה חובות מים וארנונה של יותר מחצי מיליון שקל.

למעשה, הסעיף היחיד בתוכנית ההבראה שירכא עמדה בו היה הסעיף של פיטורי עובדים - פוטרו 100 מתוך 300 עובדי המועצה. לפיכך, גם את 2006 סיימה ירכא כנראה בגירעון - בסוף הרבעון השלישי היה הגירעון של ירכא 5.7 מיליון שקל.

ההישגים של ירכא אינם יחידים. גם העיר טייבה, עוד אחת מהשיאניות השליליות בתחום תשלום שכר העובדים, עברה תוכנית הבראה ב-2003. במסגרת התוכנית הוזרמו לטייבה 80 מיליון שקל. אף על פי כן החוב של טייבה מגיע כיום ל-140 מיליון שקל - 85 מיליון גירעון שוטף ב-2005 לבדה; שיעור גביית הארנונה בה הוא 9%; וכרגיל - לחברי המועצה חובות ארנונה ומים של 100 אלף שקל למועצה.

יותר משני מיליארד שקל הזרימה המדינה בתוכניות הבראה ל-150 רשויות מקומיות בשלוש השנים האחרונות. היקף הסיוע בתוכניות ההבראה היה זהה בגודלו להיקף הקיצוץ התקציבי שהושת על הרשויות ב-2003-2004, עקב המשבר הכלכלי העמוק שבו שקע אז המשק הישראלי.

כלומר, הטענה כי הקיצוץ התקציבי הוא זה שהוביל להסתבכות הכלכלית של הרשויות המקומיות אינה עומדת במבחן המספרים. גם לא במבחן שבו מתוך 150 רשויות שנדרשו להבראה ב-2004 נותרו כיום רק 28 רשויות אשר עדיין נמצאות במשבר חסר פתרון. רבות מאותן 28 רשויות מנוהלות באופן דומה לזה של ירכא או טייבה - ניהול שכנראה אינו מותיר סיכוי רב להבראת העיר בסלי קשר לסכומים שיוזרמו לה.

זו הסיבה מדוע משרד הפנים ומשרד האוצר מסרבים להזרים סיוע נוסף לרשויות אלה, לפני שיעברו שינוי ניהולי יסודי שיבטיח כי כספי ציבור לא יבוזבזו בהן לחינם. על הווטו הכספי שהוטל עליהן מתגברות הרשויות בדרך מתוחכמת - הן מפסיקות כשיטה לשלם שכר לעובדיהן, ביודען שזעקת העובדים תעלה השמימה ותביא להפעלת לחץ ציבורי על הממשלה. השיטה, כפי שאפשר לראות, עובדת. זהו בדיוק הלחץ שההסתדרות מפעילה עתה על המדינה במסגרת האיום להשבתה כללית של המשק.

בכך משמשת ההסתדרות כלי בידי ראשי הרשויות, ובתביעתם הלא מוסרית ליהנות מהשררה שבתפקיד ראש הרשות אבל לא מהאחריות הכרוכה בכך. אמנם עובדי הרשויות אינם אשמים בחוסר האחריות של ראש הרשות שלהם, אבל גם אזרחי מדינת ישראל אינם אשמים בכך. ראשי הרשויות הם האשמים. לפני שהמדינה נתבעת לשלם חובות במקומם - עליהם לשאת באחריות לחוב באמצעות פיזור מועצות נבחרות כושלות, איחוד מועצות קטנות וכושלות, וגם נשיאה אישית באחריות באמצעות פיטורים ובעת הצורך גם נקיטת הליכים פליליים. זו היתה צריכה להיות תביעת ההסתדרות, ולא אף תביעה אחרת.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"