ניסן חקשורי: למרות ששותפים אחרים הזהירו אותי מבובליל, נטיתי תמיד לצידו

הם היו החברים הכי טובים; הם עשו הון ממכירת דירות נופש לישראלים בקלאב הוטל אילת ומעסקי הקזינו של קלאב הוטל לוטראקי; פוליטיקאים חיזרו אחריהם, והם תרמו בלי עין הרע. אבל אז עבר חתול שחור בין ניסן חקשורי למשה בובליל

גידי וייץ
גידי וייץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גידי וייץ
גידי וייץ

בשבועות האחרונים ידיו של איש העסקים ניסן חקשורי, יו"ר ארגון ציוני איראן ואחד מ-100 האנשים העשירים בישראל, מלאות עבודה. מכונית המרצדס השחורה שלו נכנסת ויוצאת מבית הנשיא, שם הוא מחזק את חברו הטוב, גאוות העדה בנבצרות זמנית, הנשיא משה קצב ("הוא נראה כמו שבר כלי", אמר בשבוע שעבר, עוד לפני הנאום ההיסטורי של הנאשם מספר אחת. "כל העדה אתו").

כשלא חיזק את קצב עסוק היה חקשורי בדאגה לעתידו של בכיר אחר מיוצאי העדה, הרמטכ"ל דן חלוץ. בשבת לפני שבועיים התארח המיליארדר הפרסי-אמריקאי יונס נזריאן, בדירתו של חקשורי במלון דניאל בהרצליה. מהחלון הגדול ניבטה רצועת החוף המטופחת של הרצליה והשניים צנחו אל תוך כורסאות העור הלבנות ולגמו תה. "הערב אני הולך לפגוש את דני חלוץ", אמר לפני כן נזריאן לחקשורי בשיחת טלפון. "תביא אותו לכאן", ביקש חקשורי, "צריך לדבר אתו. הוא צריך להתפטר, למרות שגם עכשיו זה יהיה מאוחר מדי. אבל הוא לא היחיד. גם עמיר פרץ ואהוד אולמרט צריכים ללכת הביתה". פגישה כזו לא נערכה, אבל לגמרי בצירוף מקרים למחרת חלוץ התפטר.

מעט מאוד נחת יש לניסן חקשורי בשנים האחרונות. בעניין קצב, חקשורי מתעקש שהוא משוכנע בחפותו של חברו. השניים מכירים כבר כמעט 20 שנה, עוד מהזמן שחקשורי התגורר בווילה ענקית על גדות אגם ציריך בשווייץ. קצב התארח שם כמה פעמים. "תפרו לו תיק כמו לחיים רמון", הוא אומר. "מפחדים ממנו. הוא היה נשיא צעיר שיכול היה לחזור לפוליטיקה. יכול להיות שקשרו נגדו קשר פוליטי. עושים לו ציד מכשפות. ברגע שהגברת באה וביקשה כסף והכסף יכול לפתור את הבעיה זה נראה כמו המצאה".

מדובר בהרבה גברות.

"אני לא בא אליהן בטענות. אם יש גברים שמוכנים למכור את עצמם עבור בצע כסף אז אני לא יכול לבוא בטענות לנשים".

אבל לא הרמטכ"ל המתפטר חלוץ ולא הנשיא החשוד באונס קצב, איכזבו אותו כמו מחמל נפשו, שר הביטחון לשעבר ושר התחבורה בהווה, שאול מופז. לפני שלוש שנים הקימו חקשורי וחבריו עמותה שמטרתה לקדם את מופז לתפקיד ראש הממשלה. חקשורי, איש ימין מובהק, לא ישכח למופז את העריקה שלו לקדימה. "באותו יום ביבי התקשר אלי עשר פעמים. לואיז אשתי היתה בטיפול במדיקל סנטר וביבי מתקשר ומבקש: 'ניסן, תלך אליו ותגיד לו שלא יעזוב'. אמרתי לו: 'אני לא יכול ללכת. דיברתי אתו ואני שולח אליו את יד ימיני, סולי קרמי'. אמרתי לביבי: 'אל תדאג, הוא יישאר, אבל צריך ללטף אותו'. בערב, כשהתכוונתי לנסוע לשאול, התקשרתי לסולי ושאלתי אותו מה קורה אתו, והוא אמר לי ששאול נכנס לחדר להתבודד. אחרי שעה סולי הודיע ששאול החליט להישאר בליכוד, וביבי רץ לתקשורת להודיע על כך. זאת היתה טעות".

זמן קצר לפני המעבר החד לקדימה, כשמופז הודיע כי יתמודד על ראשות הליכוד, חקשורי התבקש לחתום עבורו על ערבות של חצי מיליון שקל כסיוע לפעילות מטה הבחירות. ביום בו עמד לחתום על הערבות הודיע לו קרמי כי מופז נפגש עם שרון וסגר אתו על הצטרפות לקדימה. במשך שבוע שלם מופז חיפש את חקשורי הזועם, שסירב להרים את השפופרת. היום, כשאני שואל את חקשורי אם מופז יכול להיות ראש ממשלה, הוא מניד בשלילה. "בשביל להיות ראש ממשלה צריך בשלות וחוט שדרה".

היה לכם עימות גם סביב ההתנתקות.

"כן. שנה לפני ההתנתקות פגשתי אותו ואמרתי: 'שאול, תעשה חשבון של איש עסקים, מה אני נותן, מה אני מקבל. אתה בא ומפנה אנשים וזה יעלה כסף. מצד שני אין לך מישהו שייקח אחריות ויגיד מעכשיו אני לוקח את המפתח. ואם בעזרת השם, יהיה לנו פרטנר עוד שנה-שנתיים, מה תיתן לו אז?' הוא לא הצליח לתת לי תשובות. היום אנחנו יודעים שההתנתקות היתה טעות, אני חושב שהיום מופז מודה בטעות הזאת".

ההתנתקות היא הגורם לכך שמופז לא יהיה ראש ממשלה?

"לא רק ההתנתקות. המלחמה היתה פאשלה אדירה, לא רק בעצם המלחמה אלא בהשלמה של מופז עם כל הקיצוצים. ברגע שמקצצים בבשר החי בן אדם צריך לקום ולהגיד: לא אתי. הטעות הראשונה שלו היתה שהוא פיטר את הרמטכ"ל משה יעלון. קצין לא עושה דבר כזה לקצין, אלא אם כן הוא משמש כקבלן ביצוע של ראש הממשלה. נקודת תורפה נוספת שלו היא שמיד אחרי שסיים את תפקיד הרמטכ"ל הוא התמנה לתפקיד שר הביטחון מבלי שיהיה חבר כנסת. הוא היה תלוי בחסדים של שרון, ושרון יכול היה להעיף אותו בכל רגע. כל אחד הרגיש את זה. תפקיד של שר שווה הרבה כסף והרבה נקודות".

המלחמה היתה פאשלה אדירה, לא רק בעצם המלחמה אלא בהשלמה של מופז עם כל הקיצוצים. ברגע שמקצצים בבשר החי בן אדם צריך לקום ולהגיד: לא אתי
האכזבות הצורבות מהפוליטיקאים הן כאין וכאפס לעומת ההשפלות שנאלץ חקשורי לספוג בשנים האחרונות בזירה העסקית. האיש, שהונו האישי הוערך במאות מיליוני דולרים, נקלע לקשיי נזילות והתקשה לכסות את האובדראפט הפרטי בבנק, אחרי ששותפו הצמוד, משה בובליל, נטל לטענת חקשורי את השליטה על החברות המשותפות שלהם וסירב להעביר אליו את הסכומים שדרש. הסכסוך שפרץ בין השניים הפך לאחד הקרבות המרים והיצריים בעולם העסקים הישראלי, וסחף אליו רב מפורסם, פרקליטי צמרת, אנשי עסקים נוספים מהארץ ומהעולם וחוקרים פרטיים. היו גם מטען חבלה, טענות על ציתותים לטלפון ואיומים.

זאת הפעם הראשונה שחקשורי מתראיין מאז פרוץ הסכסוך. הפגישה הראשונה בינינו התקיימה בסלון ביתו אדיר הממדים ברחוב גני תכלת בהרצליה פיתוח - הרחוב היקר בישראל, שממנו נפתח חלון ענק אל רצועת החוף והים. את הקרקע רכש לפני מספר שנים במיליוני דולרים מאיל הקזינו האוסטרי, מרטין שלאף. הפגישה השנייה מתקיימת במרחק של 500 מטר קו אווירי, בביתו הישן-חדש בקומה הרביעית של מלון דניאל היוקרתי. בשל הסכסוך עם בובליל, אומר חקשורי שנאלץ למכור את הבית ברחוב גני תכלת למיליונר אייל עופר תמורת 16 מיליון דולר בלבד. מחיר מציאה. "השקעתי כבר מיליונים בסכסוך הזה אבל זה החלק הקל", אומר חקשורי. "אם לא היתה לי אמונה דתית הייתי עוזב את המדינה. הסכסוך הזה גרם לילדים שלי לאבד את האמון שלהם בטוב של האדם". בבית המשפט אמר חקשורי על בובליל: "אם אני אלחץ לו את היד, אני אשבור לו את האצבעות".

השותפות

ניסן חקשורי נולד ב-1949 בעיר תבריז באיראן. בגיל 13 עלה לארץ. בסיום שירותו הצבאי הציע לו אחיו, סוחר שטיחים, להגיע לטיול בגרמניה. הטיול נמשך 30 שנה. בשנות ה-70 עבר חקשורי לשווייץ וייבא שטיחים מאיראן, הודו, פקיסטאן וברית המועצות. "היינו אחת החברות הגדולות לייבוא שטיחים, עד שהענף התמוטט אחרי ההפיכה באיראן. עברנו לנושאים עסקיים כמו סחר חליפין בסחורות".

לאיראן לא חזר מעולם, לא בתקופת השאה וגם לא אחרי מהפכת האיאתולות. באמצע שנות ה-80, ערב פרשת איראנגייט, הציעו לו לדבריו בכירים איראנים שבשמם הוא מסרב לנקוב, לתווך בעסקת נשק מורכבת בין איראן לישראל. "נציגי האיאתולות פנו למשרד שלנו בשווייץ. אמרנו להם 'אנחנו עושים הכול חוץ מנשק וסמים'". במקביל, כך הוא מספר, העביר אינפורמציה קבועה מברית המועצות לגופי ביטחון ישראליים. "הייתי נוסע לשם וכל פעם שהייתי חוזר רשויות הביטחון היו שואלים אותי שאלות. שם לא ידעו שאני ישראלי, הייתי נוסע לשם עם דרכון פרסי. אם חס וחלילה היה קורה משהו, היו מחזירים אותי לפרס".

חקשורי התגורר באותן שנים בווילה על שטח של שישה דונם על גדות אגם ציריך, שהתארחו בה פוליטיקאים ישראלים רבים. הוא נהג לבקר בארץ בקביעות וב-82' החל להשקיע כאן. אחת מהשקעותיו הראשונות היתה בחברת הבנייה דלתא שהקימה את היישוב אורנית ממזרח לקו הירוק. בחברה היה שותף גם נסים יניב, קרוב משפחה שלו. יניב אחראי להיכרות בין חקשורי לבובליל ב-86'. באותה שנה חיפש בנק טפחות משקיע שיקנה קרקע באילת, שעליה תיכננה חברת הבנייה קלרין להקים מלון דירות נופש בשיטת הטיים שרינג. אלא שקלרין התמוטטה, והבנק, שהיה נושה של החברה, פנה לקבוצת דלתא בהצעה שכללה גם את מלון הדירות של החברה בטבריה, שכבר התחיל לפעול.

לצורך המיזם התארגנה קבוצת משקיעים, שכללה את דלתא ושישה שותפים נוספים, ביניהם משה בובליל, בעל סוכנות ביטוח מרחוב אלנבי בתל אביב. בובליל התבלט מיד כבעל כושר ארגון. חקשורי: "לחברה לא היה כסף, וכל סכום שהשותפים נזקקו לו להפעלת החברה הם היו מרימים טלפון לציריך אלי ומזהירים שאם לא יגיע כסף, נפשוט רגל ויהיו ביזיונות. בובליל היה מאוד חרוץ ונטיתי תמיד לצדו. מעולם לא חשבתי שהוא יתחיל אתי. כל פעם שהגעתי לארץ בובליל עשה הצגות כבוד כלפי, אסף אותי משדה התעופה ופינק אותי. הוא ניהל יחד עם גיסי את החברה".

אם לא היתה לי אמונה דתית הייתי עוזב את המדינה. הסכסוך הזה גרם לילדים שלי לאבד את האמון שלהם בטוב של האדם
עם הזמן עזבו השותפים האחרים, ובובליל וחקשורי השוו ביניהם את האחזקות בחברה. גם החברות ביניהם התהדקה. חקשורי שולף תמונות של שניהם מחייכים וחבוקים, עם עניבות פרפר, מניפים רגליים באוויר. "אם לא הייתי לוחץ על בובליל להתחתן הוא לא היה מתחתן", אומר חקשורי. "אם ההורים שלו היו רוצים להעביר לו מסר, הם היו עושים את זה דרכי. לא היה שום הבדל ביחס שלי כלפיו או כלפי האחים שלי".

השותפות בין בובליל לחקשורי שיגשגה והפכה את שניהם לעשירי הארץ. רשת מלונות הנופש של השניים, קלאב הוטל, הזרימה לכיסם מיליונים ובנוסף נכנסו לשורת השקעות בחו"ל. מכונת המזומנים העיקרית של השניים היתה השותפות בקזינו בלוטראקי. באמצע שנות ה-90 פנה איל ההימורים יגאל זילכה אל חקשורי ובובליל והציע להם לרכוש יחד עמו, תמורת ארבעה וחצי מיליון דולר, קזינו בעיירה לוטראקי שביוון, במקום חברה אמריקאית שלא עמדה בתנאי הרישיון. זילכה נתן לחקשורי ובובליל 24 שעות להשיב לו אם הם מעוניינים לקחת חלק במיזם. לדברי חקשורי, אחרי התחבטות קצרה הודיעו השניים לזילכה, כי יכנסו לעסקה בתנאי שמיליון הדולר הראשונים מרווחי הקזינו, בנוסף למעשר קבוע, יועברו לעמותת הימין אלע"ד, שהוקמה כדי לייהד את עיר דוד המקראית בירושלים ולמנוע פשרה מדינית בבירה. ארץ ישראל נקנית בהימורים.

חקשורי מעריך כי מכספי הקזינו הגיעו לעמותת אלע"ד קרוב ל-14 מיליון שקל. מלבד שחזור עיר דוד עוסקת עמותת אלע"ד ברכישת בתי ערבים במזרח ירושלים, בעיקר בכפר סילואן. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע בעבר כי אנשי העמותה עשו שימוש באנשי קש כדי להשתלט על נכסי ערבים. "מה שנראה כתרגיל הוא למעשה פעולות שמוזמנות על ידי הערבים שמוכרים את הבתים", אומר חקשורי. "כאשר ערבי מוכר נכס ליהודי ומיד יש פסק דין מוות נגדו, אז אין ברירה. זה מבוים כדי להציל אותם. זו הדרך הטובה ביותר לדו קיום. אני יכול לקרוא לעצמי איש שלום עכשיו, יותר מתנועת שלום עכשיו. אני מסתובב בירושלים עם אנשי העמותה והערבים מכבדים אותנו ומדברים אתנו ויש לנו בעיות משותפות שאנחנו פותרים, בעוד שרוב אנשי שלום עכשיו לא ראו ערבי מקרוב".

ובעניין הדו-קיום, כשתהליך אוסלו עוד ליבלב פנה זילכה לחקשורי והציע לו לנסות ולהתחרות גם על המיזם המתהווה של הקזינו ביריחו. "אמרתי לזילכה שאין לישראלים שום סיכוי במיזם כזה, ושאנחנו צריכים גוף חזק ללכת אתו. שאלו אותי 'את מי אתה מציע', אמרתי להם 'קזינו אוסטריה, מרטין שלאף'. את שלאף הכרתי זמן קצר לפני כן כשקניתי ממנו את הקרקע ברחוב גלי תכלת בהרצליה פיתוח. אני ידעתי ששלאף מוברג טוב טוב בפוליטיקה. ערב הירצחו של רבין הוא היה אתו והוא התקשר אלי ואמר לי: 'תשמע, למרות שיצחק ביקש ממני לבוא להפגנה אני לא הולך, אלא בא לפגוש אותך'. שמענו על הרצח ביחד. בכל מקרה, צילצלתי לשלאף, שאלתי אותו אם העניין ביריחו מעניין אותו, אמר לי שזה מעניין, ואז שלחתי את זילכה ובובליל שינהלו אתו מו"מ. באחד הימים התקשר אלי מרטין שלאף לשווייץ ואמר לי שהוא חייב לפגוש אותי. הוא הגיע לציריך ואז הוא אמר לי שהפלסטינים והאוסטרים לא רוצים שותפים ישראלים בקזינו. הוא אמר לי 'אתה שווייצרי, תחזיק את המניות בנאמנות עבור הישראלים. סירבתי, אבל שלאף אמר "take it or leave it". הגעתי לארץ, ודיברתי עם השותפים שלי שהתנגדו בתוקף. בינתיים שלאף עקף אותנו למרות שכבר השקענו 100 אלף דולר במיזם. אני ושלאף היינו בברוגז".

החשדנות והעוינות של חקשורי כלפי שלאף האמירו פלאים לאחר שאיל הקזינו האוסטרי נכנס כשותף לקזינו בלוטראקי, והתייצב, לטענת חקשורי, לצד בובליל ויתר השותפים הישראלים, בסכסוך העסקי שפרץ בינו לבינם.

הסכסוך

ב-1998, בעיצומה של הפריחה העסקית, החליטו חקשורי ובובליל, במסגרת תכנון מס, להעביר את הפעילות המשותפת של רוב החברות שברשותם לחברה בשם פרמייר, שמניותיה הוחזקו על ידי חברת נאמנות במשרד עוה"ד דנציגר, משרדו של עורך הדין הידוע דורי קלגסבלד. היום חקשורי מצטער על המהלך הזה. "הטראומה היא שבאת למדינת היהודים ואמרת: ברוך השם עד היום גנבתי ממס הכנסה במדינות אחרות, אני בא לכאן כדי לחיות בכבוד, לשלם מס הכנסה. בובליל גם הסביר את הצירוף של קזינו אוסטריה לקזינו בלוטראקי יוון ביתרון מיסוי. איזה יתרון במיסוי? תבוא, תשלם 25 אחוז למס הכנסה בישראל".

ב-2001 חזר חקשורי לישראל ויחסיו עם בובליל החלו להידרדר. "מאז שהגעתי, זה לא אותו כבוד. הוא לא מתקשר ומעדכן אותי על דיונים משפטיים כמו פעם". באותה תקופה בנה חקשורי את הבית בהרצליה פיתוח והיה זקוק למזומנים לתשלום לבנקים. הוא ביקש מבובליל שיחזיר לו הלוואות שנתן לחברה, שהסתכמו לטענתו ב-10-15 מיליון דולר, למרות שלא היו בידיו אסמכתאות לכך. בובליל טוען כי חקשורי היה במשך כל השנים רק הפרונט-מן של החברה, האיש שהועמד בחזית, ושלמעשה לא השקיע בה כלל.

באוקטובר 2002, בזמן המו"מ על הכנסת קזינו אוסטריה של שלאף לשותפות בקזינו לוטראקי יוון, נכנס לסיפור הרב יאשיהו פינטו. בתחילת שנות ה-30 המוקדמות שלו רכש לעצמו הרב פינטו שם כמי שמגשר בין אנשי עסקים וגם בין לווייתני העולם התחתון. בין אורחיו הקבועים יש אנשי עסקים כמו נוחי דנקנר ופוליטיקאים כמו שאול מופז. בקהילה העסקית יש כאלה שלא מוכרים מניה בלי אישורו. ממש הרב פירר של עולם העסקים. רוב הזמן חי פינטו בניו יורק, ושבוע בחודש הוא מקבל קהל בישיבה באשדוד.

חקשורי החל להתקרב לדת עוד לפני ההיכרות עם הרב פינטו, ובשנים האחרונות הוא אף מקיים מדי יום שישי שיעורי תורה בביתו בהרצליה פיתוח, בהשתתפות שכניו האמידים. יום אחד פנה אל חקשורי איש עסקים מהשכונה, רמי אהרוני, ואמר: "תשמע הרב פינטו ביקש לפגוש אותך". חקשורי הגיע לביתו של הרב באשדוד, והופתע לפגוש מולו איש צעיר. "ואז הוא שואל אותי מה שלום האחים שלי ונוקב להפתעתי בשמותיהם. אני שואל את עצמי איך הוא יודע, ואז הוא אומר לי 'בעסקה עם אוסטריה קזינו, שלא תסכים לחתום על זה'. אבל אני כבר חתמתי על זה, ואמרתי לעצמי מה הוא מבין באוסטריה קזינו?".

במהלך המו"מ עם שלאף גילה חקשורי לטענתו, שהוא מתבקש לחתום על מסמך שמייפה את כוחם של בובליל וזילכה לנהל את העסקה עם קזינו אוסטריה, באמצעות חברה ספרדית, בלא שהוא יהיה שותף לכך. חקשורי החל לחשוד לדבריו, והזמין את עו"ד קלגסבלד לפגישה דחופה בביתו. "הוא אמר לי 'אתה לא סומך עלי? תהיה רגוע'. אמרתי לו שיש עוד התחשבנות של מיליונים ביני לבין בובליל. דורי הבטיח שהוא ידבר אתו. לפני שדורי יצא אשתי לואיז תפסה אותו ואמרה לו: 'דורי, אני מתחננת אליך. לא באנו לישראל כדי ללכת לבתי משפט'. הוא אמר לה: 'over my dead body'.

"ביום ראשון לאחר מכן כתבתי לדורי מכתב שבו הודיתי לו על העזרה. בשישי בערב בובליל מתקשר, מספר לי שהוא יודע שדיברתי עם דורי עליו, ומבקש שאני אשלח לו פתק עם סכומי הכסף שאני דורש. פיקססתי לו מיד. עוברים חודשיים וכלום. אחרי חודשיים אני מרים טלפון והוא אומר לי: 'לא מוצא חן בעיני, אתה קיבלת יותר כסף ממה שנתת. אם אתה רוצה, נלך לבורר'".

בינתיים התהדקו הקשרים בין חקשורי לרב פינטו. הרב הצעיר אף ערך את ההילולה לזכר סבו הרב חיים פינטו בווילה של איל הקזינו בהרצליה פיתוח, בהשתתפות אנשי עסקים רבים. "אחרי כמה ימים", ממשיך חקשורי, "קורא לי הרב ואומר לי 'אני מציע לך ללכת לבדוק את הניירות שלך'. זו היתה פעם שנייה שהוא ביקש את זה והפעם הוא הוסיף: 'אני כועס, למה אתה לא עושה את זה?!'. הלכתי וביקשתי מהמשרד של קלגסבלד את הניירות. הם נתנו לי אותם ואז חשכו עיני".

לפני שדורי קלגסבלד יצא אשתי לואיז תפסה אותו ואמרה לו: ’דורי, אני מתחננת אליך. לא באנו לישראל כדי ללכת לבתי משפט’. הוא אמר לה: ’over my dead body’
לטענתו של חקשורי, רק בעקבות הטיפ של הרב פינטו גילה כי במסמכי הנאמנות של חברת פרמייר, אותה חברה שבה מנוהלים הרוב המכריע של עסקיו עם בובליל, מופיע הסעיף: "לא תיעשה שום פעולה במניות ללא רשותו של משה בובליל". עוד גילה לטענתו כי "שינו את התקנון של החברה בלי ליידע אותי, כך שאי אפשר ב-25 אחוז למנות דירקטור, אלא רק מעל 50 אחוז". משמעות ההגבלה היא שחקשורי, אחד ממייסדי החברה ומבעליה, מנוטרל בפועל מהשליטה במתרחש בה. "פתאום יש לי אפוטרופוס", הוא מתקומם. "אני במשך ארבע שנים מנותק מהרכוש שלי ואני לא יודע מי מנהל לי את החברה. הוא יכול לעשות בכספים מה שהוא רוצה".

אבל אתה חתום על המסמך הזה. בובליל טוען שהכרת את המסמך הזה ואיפשרת למעשה את העברת השליטה אליו.

"לא היה ולא נברא".

בדיונים שנערכו בעקבות הסכסוך הציג בובליל את חתימתו של חקשורי על מסמך הנאמנות שהופקד בידי עו"ד קלגסבלד. בדיון בפני השופט יהודה זפט, טען בובליל: "אני השקעתי את כל חיי להביא את העסק ממינוס של עשרות מיליוני דולרים, כי אדון חקשורי לא נקף אצבע לטובת העניין הזה, לשווי של מאות מיליוני דולרים שהוא לא תרם כלום לעסק הזה... אני רואה בזה כפיות טובה קטסטרופלית". במקום אחר אמר כי חקשורי השקיע בעסקיהם רק "1,000 דולר".

מעניין לצטט בהקשר זה תצהיר שנתן בובליל בשנת 99', במסגרת תביעה אחרת, ובו העיד: "חקשורי העניק לחברה בתחילת הדרך את הגב הכלכלי הנדרש, העמיד לטובתה ערבויות אישיות, ביטחונות נכסיים, מימונים כספיים... ברור כי ללא מעורבותו כל היוזמה העסקית לא היתה מגיעה אף לשלב התכנון, לא כל שכן לשלב הביצוע".

חקשורי טען בבית המשפט שחתם רק בסוף המסמך וחתימתו אינה מופיעה, כנדרש, על גבי העמוד ובו הסעיפים הבעייתיים. בהקשר אחר טען כי לאור מורכבותם של היבטי המיסוי הוא לא יכול להתעמק בדקויות ההסכם, ומטבע הדברים לאור יחסי האמון עם בובליל, אף לא ראה צורך להתעמק בכך. חקשורי בבית המשפט: "כל מה שבובליל הביא לי לחתימה חתמתי בעיניים עצומות, אבל לתת לו את השליטה בחיים שלי?"

חקשורי מפנה את זעמו גם כלפי משרדו של עו"ד קלגסבלד. הוא הגיש תביעה נגד חברת הנאמנות של המשרד ונגד עו"ד אורי רוזן, על כך שהחברה איפשרה לבובליל לשלוט בעסקיהם, מבלי שעו"ד רוזן היפנה את תשומת לבו של חקשורי לכך שיש בהסכם משום העברת שליטה ברכושו הרב. בכתב ההגנה מוכחשת בתוקף האשמתו של חקשורי ונטען כי הוא "החליט לתבוע את הנאמנים במסגרת ההליך המשפטי נגד בובליל לאחר שגילה כי לעו"ד קלגסבלד יכולת השפעה על בובליל". התביעה עדיין מתבררת.

מה חשת כלפי קלגסבלד?

"יותר מבגידה. הפגיעה של דורי בי היתה מאוד קשה. כתבתי לו מכתב מאוד קשה 'איך יכולת אתה, דורי... לעמוד מנגד ולראות בחורבני?'"

מה הרגשת אחרי הטרגדיה שעבר קלגסבלד כשפגע למוות בתאונת דרכים באשה ובנה הקטן?

"אני מאמין שזו היתה מנה ראשונה לעונש. אני בטוח בזה באמונה שלמה ובמאת אחוזים, זה מוכיח את עצמו לאורך כל הדרך".

זו אמירה חריפה מאוד.

"זו האמונה שלי. בובליל יקבל יותר מזה, אני מבטיח לך. הקדוש ברוך הוא הוא השופט העליון. אחרי הסיפור עם דורי הבנתי שאני צריך עורך דין ואשתי המליצה על עו"ד יעקב וינרוט. התקשרתי וקבענו פגישה למחרת בצהריים. בלילה וינרוט משאיר לי הודעה דחופה. בבוקר דיברנו והוא אומר לי כך: 'קבענו פגישה להיום, אבל בבוקר נכנס אלי אדם בשם משה בובליל ושכר את שירותי". וינרוט אישר את השתלשלות הדברים.

כשנשאל חקשורי איך ידע בובליל בזמן אמת, שהוא עומד לשכור את וינרוט, הפנה לעדותו שלו בבית המשפט, שם אמר: "בובליל מסתובב עם חוקרים ויועצי ביטחון שעוקבים אחרי. אחרי אשתי עוקבות שתי מכוניות ואחריי שתי מכוניות. הטלפונים שלנו בהאזנות". בובליל הכחיש את ההאשמה הזו (ראו מסגרת).

הבוררות

בשלב מסוים שוב התערב הרב פינטו והציע את שירותיו כמשכין שלום. הוא הזמין את בובליל וחקשורי לשיחות משותפות ואישיות, הציג עצמו לשם הגילוי הנאות כמקורבו של חקשורי, וביקש מהם לחדול להשמיץ זה את זה. חקשורי: "הרב אמר לי 'עם הבן אדם הזה במלחמות אין לך שום סיכוי. קח את האחזקות שלכם ברומניה לידיים. שמע, אתה בצרה, תלכו תגמרו את הסיפור הזה ביניכם'. בפעם השנייה שהיינו אצל הרב הוא ביקש מאתנו להתפשר ובובליל עשה שם הצגה שלמה. לא הגענו להסכמה".

ביום רביעי, שניים באפריל 2003, בשמונה בערב, נכנסו שני השותפים שהפכו לשונאים לביתו של הרב פינטו באשדוד. בשעה עשר בערב, כשראה שהשניים עדיין מתבצרים בעמדותיהם, פנה לצמד ואמר להם: "בואו, נלך יחד לבית המדרש. שם שורה השכינה". הרב אחז את ידיהם של בובליל וחקשורי והוביל אותם לארון הקודש. אחר כך הוליך אותם הלוך ושוב במשך חצי שעה תוך כדי ניסיון מתמיד שלו ושל חקשורי לשכנע את בובליל להסכים לפשרה. אחר כך קרא לאברך מהישיבה והכתיב לו את נוסח הפשרה שנפתח במשפטים הבאים: "בהיכל הקודש 'שובה ישראל' אשדוד. ניסן חקשורי ומשה בובליל קיבלו על עצמם קבלה רוחנית אשר ממנה יהיה הסכם עסקי".

בובליל מסתובב עם חוקרים ויועצי ביטחון שעוקבים אחרי. אחרי אשתי עוקבות שתי מכוניות ואחריי שתי מכוניות. הטלפונים שלנו בהאזנות
על פי אותו הסכם, התחייבו הצדדים בין השאר לפתוח דף חדש ולאפס את כל חובות העבר, כך שלחקשורי לא תהא כל טענה כלפי התנהלותו של בובליל עד לאותה נקודה. כן נקבע, כי ניהול חברת פרמייר יועבר בפועל לידי בובליל, ואילו חקשורי יקבל לידיו את ניהול חברת דאבל קונטקט ברומניה, השייכת לשניים. עוד סוכם כי חקשורי יקבל שמונה מיליון דולר מ'פרמייר' ואילו בובליל - שישה מיליון, וכי בין השניים יחולקו מעתה דיווידנדים זהים בשוויים. חקשורי, היום: "הסכמתי לסידור, כי הרב ביקש, למרות שהגיע לי יותר. הרב אמר: 'תעבדו כמה שנים, אם תסתדרו מה טוב, ואם לא, תחלקו את הרכוש ביניכם'".

השניים יצאו מבית המדרש אחרי שהתחבקו והשיקו כוסות, ונסעו יחד מאשדוד לתל אביב. חקשורי התקשר לבני משפחתו ולבני משפחת בובליל ובישר להם: "הסיוט נגמר". נותר רק לתרגם את המסמך הגולמי של הרב להסכם משפטי ולשוב לטקס החתימה אצלו. "לפני כניסת שבת, שלחו לי נייר שלא היה שום דמיון בינו ובין הסכם הרב", טוען חקשורי..

בובליל טען כי חקשורי עשה כל מאמץ לטרפד את ההסכם. חקשורי: "אם הייתי מקבל את השמונה מיליון דולר, בחיים לא הייתי מתכחש להסכם. הדבר שהפריע לי הכי הרבה זה שבנק הפועלים ביקש את הכסף שלו בחזרה ואני התרברבתי שאני סוגר את את החשבון, ובגלל שמשה לא נתן את הכסף, לא הצלחתי לסגור. זה היה כמו חרב על הצוואר שלי".

כשהכספים לא הגיעו לחשבון הבנק שלו כתב חקשורי מכתב לבני משפחת בובליל. "מר עמוס בובליל (אביו של משה) וכל הבנים יראי השמים", פנה אליהם, "האינכם מסוגלים להבהיר למשה שעם רבנים לא מתחכמים ושיש אלוהים בשמים? מי שמנסה להתחכם נגד אלוהים, לא יעזרו לו שומרי ראש. משה מקיף עצמו בשומרי ראש, בלשים, עורכי דין וכל מעשיו הם רק איך להשתלט על עוד מישהו. איפה הגבול? מי הבא בתור? האם זאת התודה למי שהביא אותך עד הלום?... אני מתנצל שנאלצתי לכתוב לכם מכתב זה והתנצלות נוספת על כתב ידי מאחר וידיי רועדות בזמן כתיבת מכתב זה".

המטען

זמן קצר אחרי התפוצצות הפשרה הגישו חקשורי ובובליל תביעות הדדיות לבית המשפט המחוזי. בובליל תבע לכפות על שותפו את אכיפת ההסכם. חקשורי טס לניו יורק והחתים את פינטו על תצהיר שבו נכתב "לא היתה כוונה מצדי שהמסמך שניסחתי יהיה מחייב, וגם לא חשבתי שאוכל לבדי ובלי סיוע של עורכי הדין של הצדדים". בבית המשפט טען חקשורי: "בובליל שולח בלשים אחרי הרב, מקליט ומצלם את הרב... כאשר הייתי אצל הרב הוא קיבל כל מיני מסרים שלא יעיז לחתום על התצהיר... הוא קיבל איומים... בשלב מסויים, בגלל הלחצים של בובליל הוא אמר שהוא לא יחתום על התצהיר".

פינטו עצמו הוזמן להעיד במשפט שהתנהל על ידי שופטת בית המשפט המחוזי, הילה גרסטל. העדות התנהלה, בנוהל חריג, בלשכת השופטת. דבריו של הרב היו נרגשים, והעידו על לחץ גדול: "לנו נעשה בכל העניין הזה עוול קשה ביותר וחמור ביותר", התלונן. "אנו משלמים את זה היום בצורה הקשה ביותר... אנו מבקשים להניח לי לנפשי... תניחו לי לחיות את החיים שלי".

בעוד המשפט מתנהל, בדצמבר 2003, נקראו חבלני משטרת מחוז תל אביב לפרק מטען שגילתה אשתו של בובליל סמוך לרכבה בחניון בניין המגורים המפואר שבו הם מתגוררים, בפינת הרחובות דרך נמיר ופנקס. במשטרה העריכו כי מניח המטען ביקש "רק להפחיד" את בובליל. באותה שעה שהה חקשורי בביתו. "ישבתי לשיעור תורה ואשתי קוראת לי ואומרת לי: 'שמעת? שמו לבובליל מטען'. חזרתי לשיעור ואחרי זמן התקשרתי למשטרה וביקשתי להיחקר. אמרו לי: 'אדוני, אתה לא תגיד לנו מה לעשות'. פניתי לעורך דין שסידר את העניין ונחקרתי שמונה שעות תחת אזהרה. ביקשתי פוליגרף, עברתי בהצלחה". בבית המשפט אמר חקשורי: "הוא הטמין לעצמו פצצה ואז יגידו שאני הטמנתי אותה". בובליל הכחיש את הדברים בתוקף ואמר שמדובר ב"טענה דמיונית".

בהמשך שלח בובליל לחקשורי מכתב ובו האשים אותו "באיומים ישירים ועקיפים על שלום בני משפחתי ועל שלומי". חקשורי אומר שכשקיבל את מכתבו של בובליל "הקפתי אותו בעיגול, כתבתי בצד 'אתה חולה נפש' ושלחתי לו חזרה".

בסוף 2004, בפסק דין מפורט, קיבלה השופטת גרסטל את תביעתו של בובליל, קבעה כי הסכם הפשרה של הרב פינטו מחייב את שני הצדדים, והטילה הוצאות משפט על חקשורי. "ממכלול הראיות והעדויות", כתבה, "עולה שחקשורי סבר בזמן אמיתי שמדובר בהסכם מחייב, קיווה שמדובר בהסכם מחייב ואף שמח על כך. התפנית חלה למחרת היום, כשנועץ בסוללת היועצים שלו מתחומים שונים, ואלה גרמו לו להתחרט על החתימה בשל סיבות שונות ומשונות".

למרות שפסק דינה אינו מחמיא לחקשורי, מותחת השופטת גם לא מעט ביקורת על בובליל. "התחושה שנוצרה אצלי", כתבה, "היתה שבובליל ידע את חולשתו של חקשורי שהיה שרוי במצוקה כספית ונזקק לסכומים, ולכן הכביד ידו ונמנע מלשלם. יחד עם זאת, קיימים צידוקים אמיתיים לאי ביצוע התשלום". גרסטל לא התרשמה מאמינותם של שני השותפים. "שני הצדדים שהעידו לפני לקו בחלק מהזמן בחוסר מהימנות", כתבה. "אין זה אומר שיש לפסול את עדויותיהם במלואן. כל אחד מהצדדים ניסה ככל יכולתו לשכנעני בצדקת עדותו וטיעוניו, ובדרך היה מוכן 'לעגל פינות' ולתת נופך שונה לאירועים שהתרחשו או לדברים שנאמרו".

כעת ממתין חקשורי לדיון במסגרת ערעור שהגיש, ובו הוא מבקש לבטל את הסכם הנאמנות של "פרמייר". תביעות נוספות שהגיש חקשורי נדחו בשל קבלת הסכם הרב. לפני שנה הגיש חקשורי קובלנה פלילית נגד בובליל, שבה טען כי בובליל שכר את שירותיה של חברת חקירות ודרש ממנה לעקוב אחר כל תנועה מתנועותיו, "תוך פגיעה קשה בפרטיותו וכן בפרטיותם של האנשים שנפגשו אתו". בקובלנה אף צוינו שמותיהם של 21 חוקרים שלפי הנטען פעלו עבור בובליל וזומנו כעדי תביעה. "הייתי רואה אותם בכל מקום", הוא אומר היום. "קטנוע שנוסע אחריי. שכרתי חברה שתעקוב אחריהם והם נתנו לי את פירוט המעקבים אחריי".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט

תופעות לוואי בעקבות שימוש בפרופסיה

"כל הגוף מרגיש מחושמל, הכל שורף וכואב": הם רצו לעצור את ההתקרחות. זה הרס להם את החיים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

נועם וימן

מתוחכמים ומסתוריים: האנשים שהבלעדיות הפכה אותם לעשירים מאוד

קייל דייויס, ממייסדי 3AC

שני החברים מהתיכון היו על גג העולם. היום הם חייבים 2.8 מיליארד דולר