למה אין עוד בנק בישראל?

שוק הבנקאות בישראל מגלגל מיליארדי שקלים בשנה וגם נתח קטן ממנו יניב רווחים נאים. אז איך זה שבישראל לא קם עוד בנק?

יריב טיקולסקר
יריב טיקולסקר

לכאורה, מדובר בשאלת תם. אבל בשבועות האחרונים שאלתי כמה וכמה יודעי דבר בתחום הבנקאות בישראל, ולכולם היתה את אותה התשובה: "זה לא כלכלי". אבל התעקשתי, וניסיתי להבין, איך זה לא כלכלי להיכנס לתחום בו הרווח כמעט מובטח, הרי אין בנק מפסיד בישראל, והתחום כולו מרוויח כל כך הרבה כסף כל שנה? "צריך להשקיע המון כסף בהקמת סניפים" אמרו לי, "לגייס עשרות אלפי לקוחות, להשקיע בפרסום, לשלם משכורות לאלפי עובדים. הבנקים בחו"ל יעדיפו להשקיע את הכסף שלהם במקומות אחרים, בהם התשואה על ההון גבוהה יותר". להערכתי, מדובר בתשובות מוטעות, שמתייחסות למציאות היסטורית, וחברה בינלאומית שתקפוץ על העגלה, תגלה תוך כמה שנים שהיא נמצאת במכרה זהב.

בכל רבעון וסוף שנה מתפרסמות כותרות ענק על רווחי הבנקים בישראל, ובכל פעם מדובר במיליארדי שקלים, שמלווים בבונוסים שמנים לבכירים ובחלוקת דיווידנדים לבעלי המניות. אז איך יכול להיות שבתחום בו מרוויחים מיליארדי שקלים בכל שנה, לא מגיע לכאן איזה תאגיד בינלאומי ונכנס לשוק הכל כך רווחי?

שיקול התשואה על ההון

אחד המושגים בהם מודדים כדאיות השקעה הוא "התשואה על ההון", כלומר - כמה רווח עושה החברה בגין ההון שעומד לרשותה, והדבר נמדד באחוזים. בנק הפועלים למשל, הבנק הגדול במדינה, הציב יעד לשנת 2007, לפיו התשואה על ההון תעמוד על 16%. כלומר - הבנק ידווח על רווח נקי המהווה 16% מההון שלו. הבנקים האחרים, הקטנים ממנו, מצליחים להגיע לרווח הון נמוך יותר. לשם השוואה, ממוצע הרווח על ההון של בנקים באירופה עומד על 16%-15%, ובארה"ב מצליחים הבנקים להגיע לתשואה של 20% ואף יותר.

אז ברור שחברות בינלאומיות, שרואות את המספרים, לא ממהרות להעמיד את ההון שלהן לטובת הקמת בנק בארץ הקודש. חשוב להבין שהקמת בנק מחייבת העמדת הון שמהווה כמעין עירבון לפעילות הבנקאית, ואותו ההון אינו יכול לשמש לצרכים אחרים. אבל כאן בדיוק אמורה לבוא המדינה, ולהקל על תאגידים בינלאומיים, בכדי שיראו בהקמת בנק בישראל מטרה עסקית כדאית, ובעצם להבטיח להם תשואה נאה על ההון - בתנאי שיפתחו בנק שישרת וייטיב עם הלקוחות בישראל. מדובר בצעד כלכלי שמביא איתו הרבה מעבר לפעילות בנקאית שוטפת. מדובר בכניסה לשוק צומח, יצירת שותפויות במגזרים חדשים ומעורבות מרכזית בכלכלה הישראלית, שנחשבת כיום לאחת המבטיחות שבין הכלכלות המתפתחות בעולם. אפשר למשל לפרסם מכרז בינלאומי לפרויקט כזה.

ואם בכל זאת רוצים לשמור על תשואת הון מרשימה, אפשר להתחיל בקטן: בנק חדש לא חייב להציע בתחילת דרכו מסלולי משכנתא או הלוואות גדולות. אפשר להיות בנק קטן ורווחי, שמנהל חשבונות עו"ש ומאפשר נטילת הלוואות בסכומים נמוכים. בארה"ב זה עובד, ושם פועלים בנקים רבים, כאשר בעיר גדולה בארה"ב ניתן למצוא יותר בנקים מאשר בישראל כולה.

הסיבות שמציינים מביני העניין הופכות עם הזמן ללא רלוונטיות. יותר ויותר לקוחות בישראל מנהלים את חשבון הבנק שלהם בטלפון או דרך רשת האינטרנט, והתופעה רק תלך ותתרחב. ובעניין ההשקעה בישראל מול השקעות במקומות אחרים? כבר הוכח שתאגידים בינלאומיים משקיעים בישראל מיליארדי דולרים, אם רק נותנים להם סיבה טובה לעשות זאת, ובמיוחד כשמדובר בתחום בו אפשרויות הרווח הן עצומות.

כדי להקים בנק בישראל צריך להוכיח שיש לך די כסף, שמהווה עירבון לפעילות הבנקאית, ולקבל רשיון מבנק ישראל ומשרד האוצר. יש לא מעט חברות בינלאומיות שיכולות לעמוד בדרישות האלו ללא כל בעיה. וההשקעה? לא חייבים לפרוס עשרות סניפים בכל רחבי המדינה.

חברות בינלאומיות כבר נכנסו להשקעות ענק בישראל, בתחומים עם סיכון גבוה: בתחום הביטוח זה קרה כשחברת AIG נכנסה לישראל, בתחום הקמעונאות/עשה זאת בעצמך זה קרה עם רשת ACE, בתחום הרכב זה קרה עם יבוא המכוניות הקוריאניות, בתחום הסלולר זה קרה עם כניסת סלקום ופרטנר (פרטנר מוחזקת על ידי תאגיד בינלאומי), שעוד זמן קצר כבר יתחרו בבזק ובכבלים בתחום שיחות הפנים.

אם משרד האוצר ובנק ישראל באמת רוצים בטובת הצרכנים בישראל והמשק בכלל, הם צריכים לראות בכניסת בנק נוסף לישראל מטרה אסטרטגית ראשונה במעלה. הבנקים הזרים שיש בישראל, דוגמת U בנק (שהחל כבנק זר אך כיום נמצא בבעלות מלאה של הבינלאומי) או סיטי-בנק, פונים רק ללקוחות גדולים ועשירים, ופעילות בנקאית כזו אינה משפיעה על הצרכנים ובוודאי לא מגיעה לצרכן הישראלי הממוצע. משרד האוצר יכול להאיץ תהליך כזה אם רק יחליט לתת הטבה (בדיוק כמו שנותנים לאינטל עבור הקמת מפעל בדרום) לחברה בינלאומית שתחליט לפתוח כאן בנק אמיתי, שייטיב עם כלל הלקוחות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"