סחיטה בלחץ

אם עופר עיני מתכוון להשבית את הנמלים בכל עת שההסתדרות לא תשיג את מבוקשה באמצעים רגילים, המשק הישראלי עומד בפני אנרכיה

אברהם טל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אברהם טל

העובדה והמשמעויות הנובעות ממנה יישכחו אם נתעלם מהן בלי התייחסות מפורשת: ביום חמישי, 28 בספטמבר, הושבתו נמלי הים בישראל למשך שלוש שעות בשביתה שאי אפשר אלא לכנותה אלימה ופראית. הרקע: אי-תשלום מלוא השכר והתנאים הסוציאליים לעובדי עיריית נצרת.

שכר העובדים בכמה מהרשויות המקומיות לא משולם כסדרו זה חודשים רבים אם לא שנים. האחריות לשערורייה מתחלקת בחלקים בלתי שווים בין הרשויות עצמן, משרד הפנים והאוצר. יש רשויות מקומיות, בעיקר אבל לא רק במגזר המיעוטים, המפגרות בגביית מסים, מבזבזות כספים על צרכים שאינם חיוניים והתרגלו לתרבות של גירעונות. משרד הפנים נכשל בפיקוח על רשויות מקומיות כאלה, בכלל ובמיוחד בכל מה שנוגע לביצוע תוכניות הבראה שהוכנו כדי לגאול אותן מהבצה הפיסקלית. האוצר גילה לעתים, כנראה, קשיחות יתר כאשר היה מקום ליתר גמישות.

לקראת החגים התברר שעובדי רשויות אחדות עלולים להישאר ללא שכר זה החודש המי-יודע-כמה. ההסתדרות נכנסה למו"מ דחוף עם משרדי האוצר והפנים, ואיימה בהשבתה כללית של המשק אם לא ישולמו השכר והתנאים הסוציאליים. האיום הועיל: האוצר הודיע ב-17 בספטמבר שמלוא השכר המגיע ישולם לפני החג, למעט ברשויות שבהן הדבר לא ניתן משום שחשבונותיהן בבנקים מעוקלים. ואכן, ההבטחה מולאה - למעט בעיריית נצרת: משהו השתבש ולא איפשר את העברת הכספים במועד.

בתגובה הודיע עיני לאוצר שאם השכר לעובדי עיריית נצרת לא ישולם באותו יום (חמישי, 28 בספטמבר) עד 8 בערב, יושבתו כל נמלי ישראל מיידית. ואכן, כאשר התברר שהשכר לא שולם במועד, הורה עיני לוועדי הנמלים להשבית את העבודה ברציפים, והיא אכן הושבתה. כעבור שלוש שעות הושג הסכם: שר האוצר, אברהם הירשזון, הודיע שהשכר לעובדי עיריית נצרת ישולם עד יום שלישי (3 באוקטובר) - ועיני הורה להפסיק את השביתה. היבוא למדינת ישראל והיצוא ממנה חודשו.

כפי שמתברר מסדר העניינים, התגובה האלימה של עיני היתה מיותרת. אפילו בלחץ שביתה בנמלים אי אפשר היה להעביר את הכסף מסיבות טכניות "עד 8 בערב", ועיני נאלץ להסכים שהדבר יקרה רק חמישה ימים מאוחר יותר. בפועל הועבר הכסף לחשבונות העובדים רק לקראת סוף השבוע שעבר.

מעבר לכך חשובות המשמעויות העקרוניות של האירוע: הצגת אולטימטום עם הגבלת זמן קצרה תוך איום בהשבתה של שירות חיוני, דבר שיגרום נזקים גדולים לעסקים ולמשק, כשאין שום קשר בין נושא הסכסוך לבין יעד ההשבתה. אפשר לתפוש את הבעיה בראייה משפטית צרה, אך חומרתה מתבררת כאשר בוחנים את השלכותיה הכלליות.

אם עיני מתכונן להשבית את הנמלים בכל עת שההסתדרות לא תשיג את מבוקשה באמצעים רגילים, המשק הישראלי עומד בפני אנרכיה. לדוגמה, האוצר ומשרד הפנים מכינים תוכניות הבראה כתנאי להעברת כספים לרשויות מקומיות, אך הללו מסכלות את ביצוע התוכניות בלי חשש. למה שיחששו? הן יודעות שעיני ישבית את הנמלים והאוצר יתקפל תוך שלוש שעות. במקרים דחופים עיני יאיים להפעיל את עובדי רשות שדות התעופה - במקרה זה די באיום. למעשה מדובר בהפעלת סחיטה שלא נעים לומר בפירוש מה ומי היא מזכירה.

נ.ב. האם יש בכלל טעם לשאול האם נוכה משכר עובדי הנמלים שכר שלוש שעות השביתה?

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בריכות סחף מבטון אקולוגי של חברת אקונקריט הישראלית בניו-יורק

"שיטפון של יזמים": דור חדש מנסה להיכנס לתחום הכי בוער בהיי־טק

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"