סוחרי ירושלים סבלו שלוש שנים - ולא קיבלו פיצויים

בעלי העסקים בירושלים לא זכו לשום פיצוי על הנזק העצום אותו ספגו, שעלה בהרבה על נזקי חודש המלחמה בצפון בהיקפו הכספי ובהתמשכותו

אורי שרף
אורי שרף
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אורי שרף
אורי שרף

איני מתקנא בתושבי הצפון ובתקופה הקשה שעברה עליהם. אבל קשה לי שלא להשוות את הפיצוי הניתן לאנשי העסקים בצפון בשל כמה שבועות של השבתת העסקים לעומת מה שקרה לסוחרי ירושלים בתקופת האינתיפאדה שארכה שלוש שנים תמימות.

למקרא הפרסומים הללו קשה להשתחרר מהמחשבה כי בעלי העסקים בירושלים לא זכו לשום פיצוי על הנזק העצום אותו ספגו. מדובר בנזק שעלה בהרבה על נזקי חודש המלחמה בצפון בהיקפו הכספי, בהימשכותו לאורך שנים ובנזקים העקיפים והעתידיים שנגרמו בעטיו. מה היה לנו בירושלים? בשלוש השנים האיומות מסוף 2000 עד סוף 2003 היו בעיר הבירה 89 פיגועים, 9 מכוניות תופת, 33 מחבלים מתאבדים ו-190 אירועי ירי על שכונת גילה. כתוצאה מכך נהרגו בירושלים 181 אזרחים ונפצעו 1,445. רבים מהאירועים קרו בשטח שהשתרע על פני קילומטר רבוע אחד.

בעוד שלגבי אזור הצפון החשש הוא כי כמה מהעסקים הקטנים והבינוניים יקרסו כתוצאה מהמשבר, בירושלים ידוע שכ-20% מהעסקים במרכז העיר נסגרו. ירושלים היא עיר תלוית תיירות. בעקבות סדרת הפיגועים פסקה התיירות לירושלים לחלוטין. לא רק תיירות החוץ. גם הישראלים הדירו את רגליהם מהעיר, ואפילו תושבי ירושלים לא העזו להתקרב אל מרכז העיר שזכה לכינוי "הפיצוציה". כתוצאה מכך, נפגעו בעיקר ענפי המזון וההסעדה וכן עסקי המזכרות והבידור. מדריכי תיירים, נהגי מוניות ושורה ארוכה של ספקי שירותים נותרו במשך שנים ללא עבודה, ובתקופה זו התכרסמו כל נכסיהם וחסכונותיהם ורבים מהם התרוששו. אך גם כל שאר ענפי המסחר סבלו קשות: אפילו ענפים כהלבשה והנעלה דיווחו באותה תקופה על ירידות של 80%-60% בהיקף מכירותיהם.

לפי הערכת גורם כלכלי ממשלתי, העיר ירושלים איבדה בשלוש שנות האינתיפאדה מחזור מכירות של 4 מיליארד דולר, כולל אובדן כל הלינות של תיירים בבתי המלון שנותרו ריקים (ופיטרו את מרבית עובדיהם) וכולל הרכישות של תיירים אשר לא בוצעו. והאם זכו בעלי העסקים בירושלים לפיצוי כלשהו? איש לא העלה על הדעת לפצותם על משכורות ששולמו או על ירידה במכירות. גם לא הועמדו לרשותם שום קרנות מיוחדות לשם נטילת הלוואות גישור זמניות.

הפיצוי היחיד שהירושלמים קיבלו היה זעום ביותר, וניתן רק לבעלי חנויות מסחר בקומת הקרקע. בעלי העסקים הקמעוניים הללו, השוכנים באזור שכולל כמה רחובות מרכזיים (וכן כמה רחובות בשכונות החרדיות), יכלו לבקש ולקבל מהעירייה הנחה של 50% מהארנונה העסקית למשך חצי שנה. לגבי חנות ממוצעת בשטח של 40 מ"ר, השווי הכספי החד-פעמי של ההנחה היה כ-1,900 שקל.

לפני שבוע שמעתי ברדיו שיחה עם מאזינים ובה שואל איש עסקים מאזור המרכז כיצד הממשלה חושבת לפצותו על כך שבמשך כמה שבועות הוא נאלץ לבטל הובלות במשאית לאזור כרמיאל. למשמע שאלה זו לא נותר לי אלא לקבוע במרירות: הירושלמים אכלו חצץ.

הכותב הוא מנכ"ל המרכז לטיפוח יזמות בי-ם ויו"ר המרכז לקידום זכיינות

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

נתניה פרוייקט גינדי

חשבתם שהדירות בישראל יקרות? חכו ל"מס מגדלים" של 20 אלף שקל לדירה

שכונת הדר בחיפה

"אפסיד 400 שקל בחודש למשך עשור, אבל זה יתאזן": המשקיעים החדשים בנדל"ן

RUSSIA EV CHARGERS

שוד הנחושת: מה קרה ל-7,000 טונות של המתכת - ולמה זה צריך להדאיג אותנו

ג'ניפר דודנה

התגלית שלה שינתה את העולם. איך צריך להשתמש בה?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אילוסטרציה קולג' סטודנטים

מה היא הדרך להשיג חיים טובים? הנוסחה שמזעזעת את הצעירים

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"