בנימין נתניהו על המשק הישראלי: "נאבד כ-1.5% מהתוצר, אבל לא יהיה מיתון"

נתניהו מעניק גיבוי לראש הממשלה אהוד אולמרט ולשר הביטחון עמיר פרץ, ונרתם למסע ההסברה של ישראל; הוא מתנגד להגדלת התקציב או המסים עקב המלחמה, וסבור כי רבים בציבור מבינים עתה את המדיניות הכלכלית בה נקט כשר אוצר

צבי זרחיה
צבי זרחיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
צבי זרחיה
צבי זרחיה

"בהערכה גסה, העלות הישירה של המלחמה בלבנון תהיה כמיליארד דולר. העלות העקיפה עלולה להביא לכך שנאבד 1.5%-1% מהתוצר. כלומר, לפי הערכה גסה העלות הראשונית בתנאים הללו תהיה כ-8-6 מיליארד שקל, אבל היא כמובן יכולה להשתנות בהתאם לנסיבות" - כך אמר ח"כ בנימין נתניהו בראיון ל-TheMarker. עם זאת הוא סבור כי המשק לא ייכנס למיתון. לדבריו, "אסור לנו להרפות את ידינו במלחמה בלבנון, אלא להעצים את המאמצים ואת האמצעים. הזמן מתקצר והאמצעים צריכים לגדול בהיקפם".

נתניהו דבק בעמדתו נגד ההצעות להעלאת יעד ההוצאה בתקציב המדינה, והודף בתקיפות הצעות של חברי כנסת להגדיל את נטל המס כדי לממן את המלחמה. הוא סבור שיש לעשות את ההיפך - להמשיך בהורדת המסים כדי להניע את גלגלי המשק.

שנה בדיוק חלפה מאז התפטר נתניהו ממשרת שר האוצר. הוא לא מתחרט על התפטרותו, שהיתה על רקע התנגדותו התקיפה לתוכנית ההתנתקות. לאחר ההתפטרות ההיא פרץ זעם בקרב חלקים מהציבור על המדיניות הכלכלית-חברתית שהנהיג נתניהו, במיוחד כשמחליפו אהוד אולמרט דיבר על הצורך בתקציב עם חמלה. בבחירות לכנסת ה-17 זכה הליכוד בראשות נתניהו ב-12 מנדטים בלבד. כשפורסמו נתוני הצמיחה המרשימים של המשק ב-2005, לאחר ההתפטרות, רבים שכחו כי הוא זה שהוביל את המדיניות.

אם היית היום שר האוצר, היית מגבש תוכנית חירום כלכלית?

נתניהו: "כן. לגבי הצפון, יש להבטיח שכספי הפיצויים יגיעו במהירות גם למעסיקים וגם לעובדים. צריך לדאוג שיגיעו לאנשים השוהים במקלטים עם מזון, תרופות וטיפול בקשישים וילדים חריגים. אני מאוד מעריך את ההתגייסות של עמותות פרטיות ואנשי הון בסיועם לתושבי הצפון, אבל זו צריכה להיות רק תוספת למאמץ ממשלתי מרוכז. יש לנו די משאבים לסייע לצפון. בנינו בשנים האחרונות כלכלה איתנה ויש לנו תחמושת ואמצעי לחימה. כשם אנו דואגים שהתחמושת תגיע לחזית, עלינו לדאוג שגם הסיוע הכספי יגיע לעובדים ולעסקים בחזית העורף.

"יש שני דברים שצריך לעשות. הדבר הראשון הוא לחזק את הביטחון הכלכלי שהוא לא פחות חשוב מהביטחון הצבאי. הדבר השני הוא לשלוט בהוצאות בתקציב. בעניין ההוצאות - לא הייתי ממהר לפרוץ את מסגרת התקציב, כי כולם ירצו תוספות תקציב והדבר יעצור את הצמיחה שהיא המפתח להישגים הכלכליים ולרווחה החברתית. כבר העלו את צד ההוצאה בתקציב (מ-1% ל-1.7%, צ"ז). קל מאוד לפרוץ את התקציב אבל יש לכך מחיר. הממשלה חייבת לעשות שינוי בסדרי העדיפויות.

"זהו רק מרכיב אחד הכרחי. לצורך השגת צמיחה מואצת יש לפעול להסרת חסמים בתחרות. דווקא עכשיו יש לבצע רפורמות בהיקף גדול. אסור להסתפק רק בהנהגת 'שמים פתוחים', וברפורמות בחשמל ובמים. יש להרחיב את הרפורמות לתעשיות הצבאיות וכן לשוק הנדל"ן שכפות במבנה הפרה-היסטורי של מינהל מקרקעי ישראל, ועדות התכנון ועוד.

"ב-2003, כשהיינו במשבר כלכלי גדול, האצתי את הרפורמות ואת הסרת החסמים. זה עודד את הדחיפה למשק. הרפורמות מפצות על הריסון התקציבי כי הן גורמות לעליית התוצר ועל ידי כך ממלאות את קופת המדינה".

האם היית מגדיל את יעד ההוצאה הנוכחי בתקציב?

"הייתי בוחן היטב את הקצאת המשאבים בתוך ההרחבה הקיימת של ההוצאה בתקציב מ-1% ל-1.7% לפני שניגשים להגדלה נוספת. פוליטיקאים חושבים שכתוצאה מהרחבת ההוצאה הממשלתית ומהעלאת מסים מקבלים יותר כסף. אולי זה נכון בטווח הקצר ביותר וגם זה מוטל בספק, אבל לאחר מכן תמיד מקבלים האטה ונפילה כלכלית. אני חושש שלא ימשיכו להוריד מסים ואולי ירחיבו את ההוצאה וייגררו להעלאת מסים. אסור לנהוג כך.

"יש לדבוק בריסון בהוצאה התקציבית, ובהמשך בהורדת מסים ובהרחבת הרפורמות. בדרך זו התוצר יגדל, תקבולי המסים יגדלו, ונוכל לממן את הצרכים החברתיים והביטחוניים".

כלומר אתה מתנגד להעלאת המע"מ או להטלת מלווה מלחמה.

"אין להעלות מסים אלא ההיפך. יש לנקוט ריסון תקציבי או לפחות הרחבה תקציבית מבוקרת מאוד, ורפורמות בהיקף שלא הכרנו בתולדות המדינה. הרחבה תקציבית בלתי מרוסנת והגדלת מסים - פתרון מקובל של פוליטיקאים - הן אסון כלכלי. במקום להעלות מסים צריך להוריד מסים ובכך להגדיל את הפעילות הכלכלית, וכתוצאה מכך את הכנסות המדינה. אמרתי את זה לפני ארבע שנים ואנשים גיחכו. התוצאות הראו שצדקתי. קיבלנו צמיחה של 6% ושיא של תקבולי מסים דווקא על שיעורי המס הנמוכים בתולדות המדינה.

מדיניות מפתיעה

"המשק צריך להמשיך ולצמוח ב-6% בשנה. אם אכן תהיה נסיגה של 1.5% בתוצר נוכל לפצות על כך באמצעות הנהגת מדיניות כלכלית אחראית ולא בזבזנית. צריך להנהיג מדיניות אגרסיווית של רפורמות רבות היקף ומדיניות שוק חופשי נועזת ומפתיעה. זה הדבר שיתן לנו את המשאבים הכלכליים וימשוך את המשקיעים הזרים כפי שקרה רק לאחרונה. ב-2003 עשינו זאת תוך כדי לחימה אדירה באינתיפאדה, ואז התחילה צמיחה אדירה.

האם בחסות המצב הביטחוני נוותר על קיצוץ השומנים בתקציב הביטחון?

"קיצוץ השומנים צריך להתבצע כדי לפנות כספים בתקציב הביטחון עצמו לצורכי הביטחון. אני עדיין שואל מדוע אנו צריכים משלחת רכש של 200 איש בניו יורק כשלמצרים, עם היקף רכש זהה, יש רק שלושה אנשים. אם נישאר עם כיסי השומן במערכת הביטחון נוותר על משאבים יקרים שדרושים לביטחון. קודם כל יש למצות את המשאבים הקיימים בתוך מערכת הביטחון.

"יכולנו לקחת כספים לביטחון מ-10 מיליארד השקלים ששפכנו לחולות אלי סיני וגוש קטיף בהתנתקות. בשביל מה? כדי שיירו קאסמים מהריסות היישובים לתוך אשקלון? תוכנית ההתנתקות לקחה מאיתנו משאבים ענקיים שיכולים היו לשרת מטרות צבאיות וחברתיות חשובות. עלות תוכנית ההתנתקות גבוהה יותר מהעלות הישירה והעקיפה של המלחמה הנוכחית".

האם לנוכח הגידול בהוצאות הביטחון לא נשאר די כסף לעניים?

"כסף לעניים זה כסף שצריך לתת לאלה שאינם יכולים להיכנס לשוק העבודה, והכספים הללו הם לא אסטרונומיים. אם אתה נותן כסף למי שיכול לעבוד והוא נשאר בבית - אז ביזבזבת כסף. הכסף שדרוש למטרות חברתיות צודקות נועד לשפר את מצב הקשישים, החולים והנכים שכיום נמצאים מחוץ למעגל העבודה. ליעדים אלה יש להערכתי מספיק כסף.

"לדעתי ניתן להקצות מקורות נוספים לביטחון ולהקצות כספים ליעדים החברתיים בתוך מסגרת התקציב, לפני שרצים קדימה עם הכבדה נוספת בתקציב. הדבר מחייב בחינה של תקציב הביטחון, מה אפשר להפוך משומן לשריר בתוך תקציב משרד הביטחון. צריך לקבוע סדר עדיפות חדש. את המשאבים החברתיים צריך לייחד קודם כל למי שלא יכול להשתתף בשוק העבודה ולעודד אחרים לצאת לעבודה, ולא לפזר כספים על אוכלוסיות חזקות שבלאו הכי יכולות לעבוד".

האם יש חשש שבעקבות המלחמה המשק ייכנס למיתון?

"לא. המנוע הכלכלי שבנינו יתן מספיק דחיפה כדי למנוע מיתון. ייתכן שתהיה האטה של 1.5% בגידול התוצר, אבל המנוע הוא חזק דיו, ויכול להיות הרבה יותר חזק. ההתאוששות תהיה יותר מהירה אם משקיעים ואנשי עסקים יראו שיש דהירה קדימה עם רפורמות של שוק חופשי. זה בסופו של דבר הקטר שמוביל את המשק. המשקים שצומחים הם המשקים החופשיים. ככל שאתה משחרר חסמים ופותח את המשק לתחרות, המשק צומח יותר".

איך אתה מסביר את עליות השערים בבורסה למרות המלחמה?

"אני לא מתיימר להסביר זאת. התנודות קצרות הטווח של הבורסה פחות חשובות. אולי אנשים רואים סוף למלחמה. בסך הכל יציבות הבורסה משקפת את חוסנו של המשק הישראלי. לאורך זמן, הערכים בבורסה והשווי הממוצע של החברות נעים ביחס לקצב גידול התל"ג, ולכן קצב גידול התל"ג הוא המפתח. צריך לאמץ מדיניות הרבה יותר אגרסיווית של רפורמות כדי להניע את המשק לצמיחה של 7%-6% בשנה".

האם היית מקפיא עבור תושבי הצפון לשלושה חודשים את הוראות המפקח על הבנקים בעניין עמידה במסגרות אשראי מאושרות?

"הייתי בוחן זאת באור חיובי כי המציאות מאוד קשה. אפשר לחכות עד סוף הלוחמה ולבחון את הנושא פעם נוספת".

בעוד ארבעה ימים תמלא שנה להתפטרותך ממשרת שר האוצר. האם אתה מתחרט?

"נשארתי בממשלה כדי להשלים את הרפורמות ההיסטוריות בנמלים, בבנקים, בשוק ההון, בבתי הזיקוק ועוד. עשינו שורה של דברים ועדיין אנו נהנים מהשובל שלהם. התפטרתי כי התנגדתי בעומק לבי להתנתקות ולרעיון של נסיגה חד צדדית ללא שום תמורה וללא הסדרי ביטחון. הייתי משוכנע שבכך ניצור עוד מובלעת איראנית בעזה בנוסף למובלעת האיראנית בלבנון. כך האמנתי וכך פעלתי.

גלגל הצלה לכלכלה הישראלית

"הפוליטיקה היא קצרת טווח אבל אני חושב שגם בכלכלה וגם במדיניות הביטחון ההתייחסות שלי היתה לטווח הארוך. לפעמים איש ציבור משלם בטווח הקצר עבור המדיניות שלו וכך שילמתי בתחום הכלכלי על ידי אלה שחשבו שפגעתי בחלשים. אם כיום יש משהו לתת לחלשים הרי זה כתוצאה מהמדיניות שלנו שהצילה את הכלכלה הישראלית משוקת שבורה".

אתה חושב שבציבור סלחו לך על המדיניות הכלכלית-חברתית שהנהגת?

"אני לא יכול להגיד שחלה תפנית מוחלטת אבל אני חש בתפנית חלקית. אני חושב שאנו נמצאים בתחילת תהליך של התפכחות גדולה. ההתפכחות הכלכלית מתרחשת בימים אלה אף שאני והליכוד כבר שילמנו עליה את המחיר. אנשים מתחילים להבין שלא רק שהצלנו את הכלכלה, אלא יצרנו תקווה כלכלית וחברתית אמיתית למדינת ישראל. אין אפשרות ללכת בדרך אחרת כי השווקים היו מענישים אותנו באמצעות העלאת הריבית ובריחת משקיעים.

"אני מסתובב ברחבי הארץ ושומע דברים שלא שמעתי בעבר. אנשים אומרים לי 'היום אנו מבינים את המדיניות שלך שהובילה בסופו של דבר לצמיחה'. הם מבינים שאם לא היינו ממלאים את קופת המדינה היינו כיום במצב ביטחוני וחברתי אנוש. רבים גם אומרים לי שהם מבינים כיום את העמדות שהצגנו בנושא הביטחוני".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט