איפה שר האוצר, כשצריך אותו?

הגיע הזמן, ששר האוצר יעשה משהו עם האחריות הלאומית של תפקידו, ויורה על הכנסת סעיף בהסכם הפיצויים שיפצה פיצוי אמיתי גם את סוחרי הצפון

אורה קורן
אורה קורן
אורה קורן
אורה קורן

משרד האוצר שכח את מגזר המסחר - השני בגודלו במשק. ליתר דיוק, הוא לא ממש שכח, הוא בחר להתעלם ממנו כשדן במתן פיצויים לעסקים בצפון. נציג המגזר הוזמן לפגישה הראשונה של ועדת הפיצויים בראשות קובי הבר, הממונה על התקציבים באוצר, ולאחר מכן נתבקש לא להגיע לישיבות הבאות. כשנשאל על כך משרד האוצר, השיב כי המגזר יוצג בשיחות על ידי שרגא ברוש, יו"ר לשכת התיאום של האירגונים הכלכליים.

אבל יום לפני החתימה על הסכם הפיצויים, צילצל ברוש למנכ"ל איגוד לשכות המסחר ושאל אותו על אחד מסעיפי הסכם הפיצויים. המנכ"ל נתן תשובה, וברוש יצא בהצהרה שהשיחה הזו הפכה אותו גם לנציג הסוחרים. משרד האוצר מיהר לאמץ את הפרשנות, למרות שיום לאחר מכן הבהיר לו שוב לין כי ברוש אינו מייצג אותו וכי ההסכם אינו מתאים למגזר.

כנראה שהמהלך של ברוש היה נוח לאוצר משתי סיבות. האחת: כשמיגזר אחד לא מיוצג, אפשר לתת לאנשיו פיצוי נמוך, או לא לתת להם פיצוי כלל. ככל שהמגזר גדול יותר, כך ההתעלמות ממנו תוביל לחיסכון גדול יותר, ומגזר המסחר הוא הגדול במשק מבחינת מספר העובדים בו.

צריך לקום מישהו ולומר, שאסור להקריב על המזבח הזה את סוחרי הצפון - את כל אותם בעלי חנויות שהמכירות שלהם צללו לאפס, ושלא יקבלו כמעט פיצוי לפי ההסכם הממשלתי
בנוסף, הרחקת נציגו של לין עוזרת לבסס את מעמדו הציבורי של ברוש כנציג היחיד של המעסיקים ומחזקת את כוחות במאבקו מול לין. כך ברוש יכול לומר ללין: "אם היית חוזר ללשכת התיאום, היית מקבל יותר". אבל ברוש, שרואה עצמו גם כבעל אחריות לאומית, לא יאמר את הדברים במפורש. הוא ייתן לאחרים להבין אותם לבד.

מה יוצא למשרד האוצר מהתמיכה בברוש? קודם כל, קובי הבר "חייב" לברוש כמה טובות על ויתור שברוש עשה למענו באחד מתקציבי המדינה הקודמים, שעלה לכלל המעסיקים במשק כ-3 מיליארד שקל. במשרד האוצר אמנם מכחישים שהבר חייב משהו לברוש, אבל במגזר העסקי והפוליטי מאשרים זאת. בנוסף, הבר יודע שעכשיו ברוש יהיה חייב לו. כך, ההתנגדות הקולנית של התעשיינים הורידה ווליום, ולאחר שההסתדרות החלה ליישר קו עם ברוש, הבר יכול להרגיש שהוא יוצא נשכר מכל הכיוונים. באוצר דחו "בשאט נפש" את הטענה למאבק כח בין ברוש ללין.

עם כל הכבוד לכל אלה, צריך לקום מישהו ולומר, שאסור להקריב על המזבח הזה את סוחרי הצפון - את כל אותם בעלי חנויות שהמכירות שלהם צללו לאפס, ושלא יקבלו כמעט פיצוי לפי ההסכם הממשלתי. אלה, שבניגוד לפקידי ת"א וירושלים, סופגים יומיום את הקטיושות וחיים בפחד ובמתח.

הגיע הזמן, ששר האוצר יעשה משהו עם האחריות הלאומית של תפקידו, ויורה על הכנסת סעיף בהסכם הפיצויים שיפצה פיצוי אמיתי גם את סוחרי הצפון. גם אם זה יעלה לקופת המדינה עוד מיליארד שקל. הוא אמור לנווט את פקידיו, ולא להניח לזנב לכשכש בכלב.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

האי סנטוריני ביוון.
גלויות הכתובות כאגדות
עם מודרניות

"פעם, בקיץ עוד אפשר היה למצוא טיסה ליוון ב–150 דולר. היום, זה כבר 450"

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"