העניים משלמים פעמיים

אחת התוצאות הקשות והטרגיות של המלחמה היא שינוי טוטלי בסדר היום של מדינת ישראל - מסדר יום כלכלי-חברתי לסדר יום צבאי-מדיני

נחמיה שטרסלר
נחמיה שטרסלר
נחמיה שטרסלר
נחמיה שטרסלר

ארבעה ימים לאחר פרוץ המלחמה ביקר במערכת אחד העיתונים קצין בכיר כדי להסביר לאנשיה את הסיבות למלחמה ואת מטרותיה. כשנכנס לחדר הוא ראה על השולחן את המוסף הכלכלי של העיתון ומיהר להעיר: "ראיתם את הידיעה על ביטול הקיצוץ בתקציב הביטחון?"

אך מכל זה אין להסיק מסקנה נמהרת. ברור, שאיש במטכ"ל לא חשב על התקציב כשהמליץ על פתיחה במלחמה. אבל אחת התוצאות הקשות והטרגיות של המלחמה היא שינוי טוטלי בסדר היום של מדינת ישראל - מסדר יום כלכלי-חברתי לסדר יום צבאי-מדיני.

עד רגע לפני פרוץ המלחמה דובר על המיליארדים שיעברו בתקציב 2007 מביטחון לחברה; לטובת המלחמה בעוני, הקטנת פערים, עידוד היציאה לעבודה, סבסוד מעונות היום, הגדלת קצבאות הזיקנה ותוספת לתקציב החינוך. אבל עכשיו, מי יעז להעלות את הנושאים הללו כשהצבא ידרוש תוספת של מיליארדים למימון המלחמה, לחידוש המלאים, לרכישת ציוד, לתוכניות מחקר ופיתוח ולהחזקת רצועת הביטחון החדשה? ואם יהיה חבר כנסת שבכל זאת יעלה את הנושאים החברתיים הללו - מה הסיכוי שהם יעברו בממשלה ובכנסת?

גם מההתקפות על הצפון נפגעות בעיקר השכבות החלשות; העניים, הזקנים, הבודדים והמובטלים החדשים. הם הראשונים הנפגעים מהטילים. הם הראשונים המאבדים את מקום עבודתם. והם אינם יכולים לממן שהייה במלון בתל אביב או באילת. הם גם אינם חלק מעובדי המדינה, עובדי חברת החשמל או בתי הזיקוק - ששכרם מובטח. הם ייאלצו להישאר בעיר, ואף לצאת לעבודה - שאם לא כן, המקרר יישאר ריק. וכך, מול עיננו ממש, הפערים בחברה מתרחבים.

וכאן עולה שאלה קשה: האם מישהו שם למעלה, כשהחליט במהירות הבזק על יציאה למלחמה, שקל גם את התוצאות הללו? האם מישהו עירב בהחלטה את שר האוצר ואת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה? האם מישהו הציג נייר הערכה על עלות המלחמה מבחינה כלכלית חברתית? ידוע שלא. זה כלל לא עמד על הפרק.

מדינה אינה יכולה להניף את כל הדגלים בבת אחת. היא אינה יכולה גם לממן את המלחמה, גם לקבל את הדרישות התקציביות החדשות של מערכת הביטחון, גם לשלם את שכרם של עובדי הצפון, גם לפצות את המפעלים והעסקים בגין אובדן תפוקה ורווחים וגם לבצע את השינויים החברתיים החשובים בתקציב 2007. זה פשוט בלתי אפשרי.

מי שינסה לבצע את הכל בבת אחת יגרום לפריצת תקציב ולעלייה חדה בגירעון. התוצאה תהיה חמורה. נאבד בבת אחת את אמון המשקיעים, דירוג האשראי של ישראל יירד, והמשק, שכבר עכשיו סובל מהאטה, ייקלע למשבר פיננסי חמור - ולמיתון.

המשק היה במשבר דומה כבר ב-2002, כשהדולר איים לעבור את גבול החמישה שקלים, הריבית הגיעה לשמים, הצמיחה היתה שלילית והאבטלה ענקית. איש אינו רוצה לחזור לשם.

מתברר, שאהוד אולמרט ועמיר פרץ לא החליטו ב-12 ביולי רק על מלחמה רבתי; הם החליטו גם על שינוי מוחלט בסדר העדיפויות של מדינת ישראל. הם בעצם הודיעו לציבור, בלי שאמרו זאת לאיש, שהביטחון עלה לראש סדר העדיפויות, וכל יתר התוכניות היפות בנושאי חברה, רווחה, סל בריאות, וסל החינוך - יחכו לזמן אחר. גם זה חלק ממחיר המלחמה.

כתבות מומלצות

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין

רוסיה הגיעה לחדלות פירעון — לראשונה מ-1918

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה