סיפור ארוך שרק מתחיל

פרשת אלי ארוך הפכה השבוע לפרשת הקונצרן הענק שדובב והקליט שופט; היכולת של החברות הנשלטות על ידי נוחי דנקנר - איש העסקים החזק במדינה - להתמודד עם העיתונות והמערכת המשפטית ולנקוט כל אמצעי להשיג תוצאות

גיא רולניק
גיא רולניק
גיא רולניק
גיא רולניק

דקות ספורות לאחר שהסיפור פרץ לתקשורת, הבינו העורכים והכתבים של העיתונות הכלכלית שכבר הרבה זמן לא היה להם סיפור כזה ביד; הכתבות על אלי ארוך שזכה ב-95 מיליון שקל מידיה של חברת כלל ביטוח הפכו במהירות לנקראות ביותר באתר TheMarker וצברו מספר חריג של תגובות קוראים.

שנית, הוא הכניע את הענקים במגרש שלהם - הזירה המשפטית. חברות ענק, וחברות ביטוח בפרט, מעסיקות את עורכי הדין היקרים ביותר עם הניסיון הגדול ביותר בשחיקת הלקוח הקטן. והנה ארוך הצליח לצאת מהמערכת המשפטית עם פסק דין מדהים לטובתו.

שלישית, ארוך טען שהוא המציא שיטה גאונית, מיוחדת, לעשות כסף במסחר באופציות בבורסה. כל מי שקנה או מכר אי פעם ניירות ערך אינו יכול להישאר שווה נפש לסיפור כזה: קונים, מוכרים ניירות ויוצאים עם עשרות מיליונים.

רביעית, 95 מיליון שקלים זה סכום עגול ויפה: מספיק גדול בשביל לגרום נזק לחברת ענק, מספיק גדול כדי להלהיט את הדמיון של כל מי שנתקל בסיפור הזה בדפדוף בעיתון או בריפרוש של עמודי אתרי האינטרנט.

אבל מהר מאוד התברר שהסיפור על אלי ארוך לא יסתיים בז'אנר של דוד נגד גוליית; הראשונים להבין זאת היו כמובן המומחים בשוק אופציות המעו"ף שבו סחר ארוך.

בשוק האופציות אין ארוחות חינם, וגם אין דרכים פלאיות להדפיס כסף; כדי להרוויח סכומים כאלה גדולים בפרקי זמן קצרים צריך ביטחונות בהיקפים כספיים גדולים מאוד - מה שלארוך לא היה.

ואז הסיפור על דוד מול גוליית הפך חיש קל לסיפור על הכישלון המשפטי של עורכי הדין של כלל ביטוח ומנהליה. מדוע הם הסכימו למנות בורר בלי ניסיון והבנה בפיננסים, האם הם לא ראו את פסק הבורר מתקרב וכיצד קרה שנפלו לפסק בורר שממנו הסיכוי להיחלץ הוא קלוש.

אבל, עוד בטרם החל הסיפור המשפטי להתגלגל והנה התברר שהסיפור הוא אלי ארוך עצמו; לפי בקשת הביטול שהוגשה, הוא לא בדיוק אזרח קטן ומוכה אלא טיפוס אגרסיווי מאוד שלא בחל בשום אמצעי כדי להשיג את שלו; איומים, הפחדות, שיחות טלפון, עורכי דין מתחלפים - אלי ארוך הוא לא דוד הקטן והאומלל, אלא טיפוס שונה בעליל.

זה היה השלב שבו העיתונאים והקוראים התחילו לתהות כיצד באמת ארוך הצליח לשכנע את הבורר לפסוק לו סכום כה גבוה, והסיפור הפך מפרשיית אלי ארוך לפרשיית הבורר, יעקב מלץ.

האם השופט העליון בדימוס הבין את התיק? עד כמה הוא מעורה ועירני ביחס לנעשה היום בשווקים הפיננסיים? אבל השופט מלץ סירב לדבר, וזה הרגע שבו פרשת אלי ארוך הפכה למלחמת יחסי הציבור.

בעבור חברת כלל ביטוח והחברה האם שלה, אי.די.בי אחזקות ובעל השליטה בקונצרן, נוחי דנקנר, לא היה מדובר רק במכה פיננסית כואבת כי אם גם במבוכה רצינית. לא רק שהם עלולים לשלם 95 מיליון שקל ללקוח, אלא שקיים חשש, לפחות אצל חלק מהקוראים, שהפסיקה היא תולדה של ניהול כושל של ההליך המשפטי מצד כלל ביטוח.

התוצאה היתה שבימים האחרונים העיתונאים הותקפו על ידי היח"צנים ועורכי הדין של הקונצרן במידע על התיק ובשיחות רקע שנועדו לקעקע את תדמיתו של ארוך ואת ההיגיון בפסיקתו של מלץ.

בתחילת השבוע החלו היח"צנים של אי.די.בי לחמם את האווירה לקראת "פצצה" כדבריהם שצפויה לנחות על ראשם של ארוך או מלץ. ואכן, שלשום היא הגיעה - כשכלל הגישה את הבקשה לביטול פסק הבורר, שבו חשפה תמלילים שמהם עולה לכאורה שהשופט מלץ הודה שארוך איים עליו במהלך הבוררות.

אתרי האינטרנט חגגו את התפנית בפרשה ועיתוני הצהריים הקדישו לה עמודים שלמים עם כותרות ענק המספרות על השופט, שנתן פסק בוררות על אף שאוים על ידי אחד הצדדים.

אולם האם ההודאה של השופט מלץ היא הסיפור? כלל לא בטוח. נראה שהחלק המעניין ביותר בפרשה הוא היכן וכיצד הודה לכאורה מלץ באיום: בשיחה עם חוקרת פרטית, שהציגה את עצמה כסטודנטית שעובדת עם נוער במצוקה ונשלחה על ידי כלל ביטוח לדובב את השופט בדימוס.

החוקרת הפרטית המתחזה נשלחה למלץ רק לאחר שנתן את פסק דינו - למרות שהחשדות של כלל ביטוח שהשופט אוים כבר עלו זמן רב לפני כן.

אז זה כבר לא הסיפור של דוד נגד גוליית או של הסוחר הגאון באופציות מעו"ף וגם לא של הבורר שפסק סכום אגדי. אלא של הקונצרן הגדול שבנחישותו להיחלץ מהפסד ענק היה מוכן לעשות כל דבר שהחוק אינו אוסר.

אלי ארוך הוא דמות שולית בשוק ההון ואת הסוגיה הפיננסית והמשפטית מעטים יכולים להבין. לעומת זאת, הקלטה בסתר של בורר שהוא שופט עליון בדימוס - זה כבר משהו שכל אחד יכול להבין.

בעולם העסקים ובעולם המשפטי הקלטות סתר הן עניין נפוץ מאוד, וכאשר המקליט הוא אחד הצדדים לשיחה זה גם מהלך לגיטימי וחוקי.

לעומת זאת, הקלטה של שופט המשמש בתפקיד בורר היא חסרת תקדים, ולדעת משפטנים רבים היא חצייה של נורמה מסוימת.

האם מישהו מהנוסעים בחברת ישראייר יזכור בעוד שנה או שנתיים את מחדל הבטיחות שנחשף בחברה? סיכוי נמוך. ואולם, העיתונאים, העורכים, המפרסמים ואנשי העסקים הגדולים יזכרו עוד זמן רב כיצד התקפלה תוכנית התחקירים בפני נוחי דנקנר, בעל השליטה בישראייר, בעקבות התערבותו של יו"ר קשת מוזי ורטהיים.

האם מישהו מהמשקיעים בשוק ההון יזכור בעוד שנה או שנתיים כיצד אלי ארוך גרף או לא גרף רווחים בשוק האופציות או מדוע נפסק לו סכום ענק בבוררות? סיכוי קלוש. אבל שופטים, בוררים, עורכי דין ואנשי עסקים לא ישכחו במהרה כיצד הצליחה כלל ביטוח, בצורה חוקית לחלוטין, לדובב ולהקליט בסתר שופט עליון בדימוס שפסק נגדה.

האם הסיפור של "עובדה" היה חייב להיות משודר בעיתוי המקורי? ייתכן שכן, ייתכן שלא. האם אלי ארוך היה זכאי לפיצוי כספי כה גדול? גם השאלה הזו נותרה פתוחה.

אבל, מה שייזכר משתי הפרשיות האלה הוא היכולת והנחישות של החברות הנשלטות על ידי איש העסקים החזק במדינה להתמודד עם העיתונות ועם המערכת המשפטית ולנקוט כל אמצעי, חוקי ככל שיהיה, כדי להשיג תוצאות.

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"