ראש הממשלה הכי עשיר שהיה למדינת ישראל אי פעם - אריאל שרון

לפני 30 שנה, כשהשתחרר האלוף שרון משירותו הצבאי, הוא החליט לרכוש חווה חקלאית בנגב באמצעות הלוואה ממשולם ריקליס ■ ערכה של החווה השתבח עם השנים, ושווייה מוערך כיום ב-11.5 מיליון דולר, לפחות ■ בדרך כלשהי ובאופן עקבי למדי, הצליח שרון "לספח" אליו גם את ה"תיק" החביב עליו מכולם - השליטה במינהל מקרקעי ישראל ■ שרון לא צבר את עושרו רק מרכישת החווה אלא גם מנכסים אחרים

רותם שטרקמן
רותם שטרקמן
רותם שטרקמן
רותם שטרקמן

הנה סיפור שעשוי לשעשע אנשים הבקיאים בעבודת האדמה, אנשים מסוגם של אריאל שרון וג'ורג' וו. בוש: שני חקלאים, אמריקאי וישראלי, התווכחו פעם למי מהם יש חווה גדולה יותר. אמר האמריקאי: "כשאני יוצא בבוקר עם הטרקטור, אני מגיע לקצה החווה שלי רק בערב". השיב הישראלי: "כן, גם לי היה פעם טרקטור כזה".

ועכשיו גילוי: ראש הממשלה העשיר בישראל הוא לא אחד מה"לשעברים". לא אהוד ברק, שמרוויח מיליונים ממתן ייעוץ והרצאות ובנה בית מפואר בכפר שמריהו, וגם לא בנימין נתניהו שנהנה מקרבתם של כמה מהיהודים העשירים בעולם ושימש יועץ בכמה חברות היי-טק מקומיות.

לא ולא. מתברר שדווקא ראש הממשלה הנוכחי, אריאל שרון, האיכר מכפר מלל, הוא העשיר מבין כל ראשי הממשלות שכיהנו כאן. לפי הערכת שמאי שנעשתה לבקשת "הארץ", הנכס העיקרי של שרון, חוות השקמים, שווה כיום לפחות 11.3 מיליון דולר ובעברית: כ-50 מיליון שקל. ערכה של החווה עלה פלאים מאז קנה אותה שרון בתחילת שנות ה-70' תמורת 500 אלף דולר בלבד. עסקת חייו של שרון דומה, ככל הנראה, לעסקת חייהם של רבים שהתעשרו מרכישת קרקעות בעבר בכמה גרושים.

שרון לא צבר את עושרו רק מרכישת החווה, מה גם שהחווה אינה הנכס היחיד הנמצא בבעלותו. גם שאר נכסיו הידועים - משק בכפר מלל ובית בעיר העתיקה - שווים כיום לא מעט, לאחר שערכם עלה מאז מכהן שרון בתפקיד ראש הממשלה.

בשפה העסקית קוראים לזה "מוניטין". אנשים תמיד יסכימו לשלם קצת יותר בעבור בית שבו התגורר בעבר ראש ממשלה. אין ספק כי משפט הפתיחה הזה עושה רושם בשיחות סלון בימי שישי.

החווה של שרון היא יותר מסתם חווה. היא אייקון. היא מסמלת את שרון הלוחם, האיכר ואיש האדמה. בין השניים - שרון והחווה - קיימת זהות כמעט מוחלטת. החווה היא אריק ואריק הוא החווה. מאז נהפך שרון לראש הממשלה, החווה היא כמעט סמל לאומי. נראה כי לא סתם מנסים הפלשתינאים לפתח רקטות שיוכלו להגיע "עד לחווה"; ולא סתם מכונים מקורבי שרון, המתכנסים מדי יום שישי בחוות השקמים כדי לדון באסטרטגיה של ראש הממשלה לשבוע הקרוב, "פורום החווה".

האלוף במיל' שרון הצליח ליהנות במשך השנים מהתנאים שמקנה מדינת ישראל לחקלאים, כמו מים בתעריפים מוזלים, אישורים להפשרת קרקע חקלאית לטובת בנייה למגורים ועוד
במשך השנים עלתה החווה של שרון על סדר היום הציבורי כמה פעמים. כך קרה ב-1977, כששרון מונה לשר החקלאות בממשלת בגין הראשונה, ונוצר חשש לניגוד עניינים בין הנושאים שיהיו בטיפולו מתוקף היותו שר חקלאות, לבין חלקת האדמה הפרטית שלו.

הממשלה פעלה במהירות. כדי להוריד את העניין מהכותרות, הוקמה ועדה בראשות השופט שלמה אשר, שתפקידה היה לקבוע כללי הפרדה בין עסקיו הפרטיים של שרון לבין תפקידיו הציבוריים. שרון טען שסוגיית החווה ייחודית, אך חברי הוועדה לא קיבלו את הטענה וקבעו כי עליו להעביר את החווה לנאמנים. הנאמן שנבחר היה לא אחר מאשר נהגו. ואולם לנוכח התנגדותו של מבקר המדינה, אימץ שרון ב-1978 הגדרה משפטית חדשה לחווה, וקבע כי השליטה בה תעבור לידי אשתו המנוחה לילי.

חברים בעלי אמצעים

האלוף במיל' שרון הצליח ליהנות במשך השנים מהתנאים שמקנה מדינת ישראל לחקלאים, כמו מים בתעריפים מוזלים, אישורים להפשרת קרקע חקלאית לטובת בנייה למגורים, קרוואנים לשיכון העולים ממדינות מברית-המועצות לשעבר וגם אפשרות להעסיק פועלים זרים.

עד שהגיע לפסגה, עבר שרון במרבית המשרדים הנחשבים בממשלה. בדרך כלשהי ובאופן עקבי למדי, הצליח שרון "לספח" אליו גם את ה"תיק" החביב עליו מכולם - השליטה במינהל מקרקעי ישראל. התיק הזה עבר עמו ממשרד השיכון למשרד התשתיות ואפילו למשרד ראש הממשלה. בכהונתו הנוכחית הסכים שרון לוותר על התיק ולהעבירו למקורבו וידידו, אהוד אולמרט, שנראה תחילה כמי שקופח בחלוקת התיקים לבכירי הליכוד.

האמת העירומה היא ששדותיו של שרון - ממש כמו של חקלאים רבים אחרים - מעובדים בשנים האחרונות על ידי עובדים זרים מתאילנד וערבים מעזה
במשך מרבית חייו הבוגרים התפרנס שרון משירות המדינה - קצין בכיר בצה"ל, חבר כנסת, שר וגמלאי של משרד הביטחון. שלל תפקידיו בשירות המדינה איפשר לו לצבור הרבה חברים טובים, כמה מהם מאיישים עמדות כוח ובעלי אמצעים. כששרון היה זקוק להלוואה, כמעט תמיד נחלץ מי מהם לעזרתו. עם חבריו המיליונרים של שרון נמנים, בין היתר, דוד (דודי) אפל, משולם ריקליס, סיריל קרן, אריה גנגר, אליעזר פישמן ובני משפחת נמרודי. רכישת החווה, למשל, מומנה בחלקה באמצעות הלוואה של 200 אלף דולר שקיבל שרון מידידו, איש העסקים היהודי-אמריקאי, משולם ריקליס.

בביתו במדבר

אבל חוות השקמים לא היתה רק בסיס כלכלי מצוין עבור שרון. כאשר יצחק רבין, משה דיין, דוד בן-גוריון, עזר ויצמן ואחרים נקלעו למשבר ועזבו לזמן מה את עמדות הכוח שבהן החזיקו, נאמר עליהם שהם הולכים ל"מדבר הפוליטי". כששרון לקח פסק זמן, אותו "מדבר פוליטי" הצטלם אחרת.

תמיד נראה היה ששרון הולך למקום הרבה יותר טוב, לאותה חווה פסטורלית הנושקת לגבעות הנגב. שם הצטלם עם ילדיו, עם הטרקטור, עם הכבשים והעביר את התחושה כאילו המתין שנים ארוכות מדי לרגע שבו יוכל לממש את חלומו האמיתי - לנוח באחו הפורח, תחת גפנו, תאנתו ושקמתו. גם בקמפיין הבחירות לראשות הממשלה נעשה שימוש בחווה כרקע לשרון החקלאי, הסבא הטוב ואוהב הטבע. שרון, כך ניתן היה להבין, נמצא בפוליטיקה רק למען השליחות הציבורית. לו זה עולה יותר.

לפני שבועיים נפגש שרון עם ילדה בת 11 מקיבוץ עלומים שבנגב - נעמה רוטבנד. לרוטבנד היו טענות נגד פינוי היישובים בגוש קטיף ונגד המצב הכלכלי במשק. שרון הקדיש מזמנו היקר כמעט שעה כדי להסביר לה את ההיגיון שבתוכנית ההתנתקות ובתוכנית הכלכלית של ממשלתו. "אנשים צריכים לעבוד", הוא הסביר לילדה הסקרנית. "כשאני אגמור לעבוד פעם במשרד ראש הממשלה, אני אחזור לעבוד בחקלאות. בילדותי בכפר מלל אף פעם לא היה לנו עובד זר", אמר שרון.

כן, היו זמנים בכפר מלל. האמת העירומה היא ששדותיו של שרון - ממש כמו של חקלאים רבים אחרים - מעובדים בשנים האחרונות על ידי עובדים זרים מתאילנד וערבים מעזה.

החמצת הקיבוצניקים

שרון נולד בכפר מלל, שירת בארגון "ההגנה" ומאוחר יותר בצה"ל. בתפקידו האחרון שימש אלוף פיקוד הדרום והשתחרר זמן מה לפני שפרצה מלחמת יום הכיפורים. הוא רכש את החווה כדי לחזור לעסקי החקלאות, שאותם הכיר בנעוריו. בכך דמה שרון לבכירי צבא אחרים. עטורי תהילת המלחמות, ביקשו בכירים אלה לחזור לעבודת האדמה המבורכת, לחבוש כובע בוקרים ולהמשיך את חייהם בשלווה.

ואכן, רבים מהבוקרים בישראל הם יוצאי יחידות עלית של צה"ל. לפחות שלושה מהם, המחזיקים כיום בחוות בקר מהגדולות בישראל, הם יוצאי יחידת 101 ששרון שימש מפקדה הראשון: מאיר הר ציון, שבבעלותו חווה הנמצאת בסמוך לכוכב הירדן ומשתרעת על פני 6,900 דונם; שמעון כהנר (קצ'ה), שנהנה מאלפי דונמים בגלבוע ושרון עצמו. בראיון שפורסם ב"הארץ" לפני כמה שבועות, מנה קצ'ה את שלוש התכונות המשותפות הדרושות לשירות ב-101 ולעיסוק בבקר: יוזמה, אומץ ונחישות. מעניין, אלה בדיוק המלים שבהן בוחר שרון בשעה שהוא מנסח את נאומיו.

לנוכח שווייה הנוכחי של החווה, קצת מפתיע להיזכר כי בתקופה שבה הוצעה למכירה, מעטים קפצו עליה. שרון קטף את החווה כמעט ללא תחרות.

ההיסטוריה של החווה

חוות השקמים הוקמה בראשית שנות ה-50 על ידי חוואים יהודים-אוסטרליים; המדינה שיכנעה אותם להשקיע בגידול כבשים אוסטרליות מגזע "מרינו" שעד אז לא גודלו בישראל. החוואים קיבלו אדמות, שנלקחו מקיבוץ דורות השכן, וניסו לגדל את הכבשים, אך לא הצליחו במיוחד. החווה נמסרה לאיש עסקים מרמת-גן שעיבד את השטח עד שמת ב-1971. עם מותו הוצעה החווה למכירה ב-2 מיליון לירות. שער הדולר היה אז 4.2 לירות לדולר, כך שמדובר בכ-500 אלף דולר.

הנכס הייחודי הסתובב בשוק לא מעט זמן, וההצעה לרכוש את החווה הועברה גם לשני הקיבוצים השכנים, דורות ורוחמה, אך אלה העדיפו שלא להשקיע בנדל"ן. ברוחמה החליטו שלא לרכוש את החווה עקב מחסור במזומנים, ואילו אנשי דורות סירבו לשלם על אדמות שהיו בעבר שלהם. בדיעבד יודעים השכנים הקיבוצניקים של שרון כי היתה זו החמצה גדולה.

במלחמת השחרור שימש קיבוץ רוחמה בסיס לארגון "ההגנה" (שבו שירת גם שרון). בקיבוץ ישבה מפקדת חטיבת הנגב, אשר הוציאה כוחות לקרבות באזור. סמוך לרוחמה הוכשר מנחת מטוסים ששימש את חיל האוויר. הקשר האווירי דרך רוחמה היה צינור החיים של הנגב במשך תקופה ארוכה שבה ניתק הצבא המצרי את הנגב מלב המדינה. ב-1981, כאשר מונה שרון לשר הביטחון בממשלת בגין השנייה, הוקם מנחת דומה לזה שהיה בקיבוץ בחוות השקמים.

אחד החסרונות היחידים, אולי, של החווה הוא מיקומה מזרחית לעיירה שדרות מוכת הקאסמים
עם פרוץ מלחמת לבנון ב-1982, השטח סביב המנחת נהפך למקום המשמש להפגנות נגד מדיניות הממשלה. ממש מעל המנחת, על גבעה המכונה כיום "גבעת הכלניות", נקברה ב-2000 אשתו של שרון, לילי. הגבעה וסביבתה מהווים כיום מוקד משיכה לחובבי טבע; בשבת חורפית טיפוסית ניתן לראות סביבה מאות ג'יפים עירוניים דוהרים בנוף הבתולי של הנגב.

חוות השקמים נמצאת באחד המקומות היפים בנגב. מחלונות ביתו של שרון נשקף נוף גבעות מרהיב בגוון חום-צהבהב בקיץ וירוק בחורף. החווה שהוקמה על חורבות הכפר הערבי ג'וש, ממוקמת בנגב המערבי, בסמוך לכביש שדרות-בית קמה; לא רחוק ממנה נמצאות חורבות הכפר הערבי הוותיק ג'מאמה שננטש במלחמת השחרור.

אחד החסרונות היחידים, אולי, של החווה הוא מיקומה מזרחית לעיירה שדרות מוכת הקאסמים. כמו נכסים אחרים הנמצאים באזורי מלחמה, איום הקסאמים הוא כנראה הגורם היחיד שיכול להפחית משווי החווה; זאת, כמובן, רק בתנאי שמשפחת שרון תחליט להוציאה אותה למכירה עוד בטרם ישתרר שקט באזור.

אז כמה באמת שווה החווה?

הערכת השווי של חוות שקמים בוצעה על ידי שמאי המקרקעין גיא עוז. העבודה של עוז מבוססת על תוכנית בניין עיר מ-89', שעליה חתומה כיזמית לילי שרון המנוחה. לילי שרון חתמה על התוכנית בשם חברת "מפעלי צאן לישראל". העבודה של עוז התבססה גם על תצלומי אוויר, השוואת מחירי קרקעות דומות באזור (לחקלאות, מגורים ומשקים חקלאיים). בסך הכל אומד עוז את שווייה של החווה ב-11.3 מיליון דולר.

משפחת שרון הקימה בחווה שלושה בתים גדולים. ביתו של אריאל שרון נבנה על בסיס בית החווה הישן וכולל מגדל תצפית, והבית של הבן גלעד הוא בית גדול במיוחד שנבנה בהשקעה גדולה. החווה כוללת 4,000 דונם, מתוכם יותר מ 3,900 דונם קרקע המיועדת לגידולי שדה ופרדסים. עם הגידולים בחווה נמנים לימונים, תפוזים, אשכוליות, מלונים, אבטיחים וירקות. חלק מהשטחים הוחכרו לקבלני משנה שמשלמים תשלום שנתי על הקרקע וזכויות המים. בנוסף, יש בחווה עדרי פרות וכבשים. עוז אומד את שווי הקרקע לחקלאות ב-2,000 דולר לדונם, כך ששווי שטחי החקלאות בכללותם נאמד ב-7.8 מיליון דולר.

בחווה 13.7 דונם המיועדים למגורים. שווי הקרקע לבנייה הוערך במיליון דולר. בשטח זה התירה הוועדה המקומית לשרון להקים שלושה בתים בני 500 מ"ר כל אחד. לכל בית מוצמדים כארבעה דונם חצר. הבתים כוללים מרפסות גדולות, גדרות בנויות ובריכת שחייה. שווי בתי המגורים שכוללים כיום כ-1,000 מ"ר בנוי נאמד ב-1.2 מיליון דולר (לפי עלות בנייה של 1,200 דולר למ"ר).

בחווה מבנים חקלאיים רבים, כמו סככות לאחסון ומיון פרי, דיר לכבשים ומבני משרדים, וכן תשתית דרכים, חשמל, תאורה וגידור. לחלק מהתשתיות בחווה אחראית המדינה. כך למשל, נבנתה מערכת אבטחה יקרה שכוללת גדר היקפית, תאורה וכביש פטרולים. המערכת כולה עלתה למדינה כ-8 מיליון שקל.

בחווה גם מגורים ארעיים, שבעבר שימשו עולים חדשים ממדינות ברית המועצות לשעבר. בהמשך התגוררו בהם פועלים זרים שעבדו בחווה, וכיום לנים בהם אנשי משמר הגבול אשר מאבטחים את החווה.

עוז מעריך כי אם תוצע החווה למכירה בעתיד, יסכים הקונה להוסיף סכום שנע בטווח של 100% מהמחיר המוערך.

כתבות מומלצות

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"

משפחת שר־שלום, שנכנסה לפני כמה חודשים לדירה בשכונת גליל ים בהרצליה

"קנינו ב-1.8 מיליון שקל, היום הדירה שווה 4.4 מיליון": עוד הגרלה יוצאת לדרך. מה הסיכוי לזכות?

גיף

סיוט בחופשה: 7 תחנות במסלול הייסורים שצפוי לכם בקיץ 2022

נורמן מילנר. "אני לא אומר שקפיטליזם היא השיטה הכי טובה"

"יש בשוק הזה הזדמנות שלא ראינו עשורים"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

מנכ"ל ובעלי בן אנד ג'ריס ישראל, אבי זינגר

"עשה את עסקת חייו": כך הצליח אבי זינגר לרכוש את בן אנד ג'ריס במחיר זעום

מנכ"ל מטא מארק צוקרברג. עידכן את העובדים כי יצטרכו לעמוד ביעדים אינטנסיביים יותר עם משאבים פחותים

צמצומים, ביטול מוצרים ופניית פרסה בפיד: הצרות של מטא רק מתחילות