למרות ששרון מכחיש כי בכוונתו ליזום התנתקות שנייה: צה"ל מקדם עוד מהלכים חד צדדיים לקביעת הגבול

אגף התכנון ואגף המודיעין של צה"ל רואים בגישה החד צדדית את האסטרטגיה המועדפת על ישראל היום; יועצו של שרון, אייל ארד: "ייתכן שנשקול להפוך את ההתנתקות לאסטרטגיה ישראלית"

אלוף בן
אלוף בן
אלוף בן
אלוף בן

בשתי זרועות החשיבה של צה"ל, אגף התכנון ואגף המודיעין, רואים בגישה החד-צדדית - שלפיה ישראל תצטרך לקבוע בעצמה את גבולותיה ולא להמתין להסכמה פלשתינית - את האסטרטגיה המועדפת לישראל כיום. כך עולה מדברים שאמרו ביומיים האחרונים ראש אמ"ן, האלוף אהרן זאבי פרקש, וראש החטיבה לתכנון אסטרטגי באג"ת, תת-אלוף אודי דקל.

האלוף זאבי פרקש, שדיבר אתמול (רביעי) ביום עיון על "מצב האומה" של "מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים" באוניברסיטת תל אביב, אמר כי "בשנים הקרובות תיאלץ ישראל לעשות יותר ויותר צעדים חד-צדדיים, כדי לקדם את האינטרסים שלה". פרקש לא פירט באילו צעדים מדובר.

תת-אלוף דקל הזכיר את השלמת גדר ההפרדה, בייחוד בתוואי הבעייתי של "עוטף ירושלים", אבל לא התייחס לפינוי התנחלויות נוספות.

שרון מכחיש כוונה לנסיגה חד צדדית

ראש הממשלה, אריאל שרון, הכחיש אתמול שוב שבכוונתו ליזום נסיגה חד-צדדית נוספת בגדה המערבית, "התנתקות שנייה", בעקבות הנסיגה מרצועת עזה ומצפון השומרון. הפעם התעוררה השאלה בעקבות דברים שאמר יועצו אייל ארד, איש "פורום החווה", ולפיהם "אם נראה שלאורך זמן הקיפאון יימשך, למרות שהמצב המדיני נוח לישראל, ייתכן שנשקול להפוך את ההתנתקות לאסטרטגיה ישראלית. ישראל תקבע את גבולותיה באופן עצמאי".

ארד דיבר שלשום ביום עיון של מכון המחקר "ראות" במרכז הבין-תחומי בהרצליה, שעסק בשאלה אם ההתנתקות היתה מהלך חד-פעמי או אסטרטגיה. דבריו פורסמו ועוררו מיד רחש במערכת הפוליטית, שבקושי נרגעה מניצחונו של שרון במרכז הליכוד.

ההערכות היו, שארד פעל כ"בלון ניסוי" של ראש הממשלה, לקראת חשיפתה של תוכנית מדינית חדשה. כולם זוכרים שגם בסיבוב הקודם, לפני שנתיים, שרון ולשכתו התנגדו בפומבי לנסיגה חד-צדדית, ואמרו שתזיק לישראל, בשעה שבישלו בסתר את תוכנית ההתנתקות.

שרון הודיע אתמול, שדברי ארד אינם משקפים את דעתו ואינם מקובלים עליו. לשכתו פירסמה תגובה: "עמדת ראש הממשלה היתה והינה שלאחר השלמת ההתנתקות, תפעל ישראל לקידום תהליך מדיני אך ורק על פי מפת הדרכים. כל שינוי טריטוריאלי נוסף יידון ויוחלט רק במסגרת מו"מ להסדר קבע. עד שנגיע לשלב זה, אם נגיע, אין ולא יהיו שום מהלכים חד-צדדיים טריטוריאליים נוספים".

בלשכת שרון הסבירו, שאין שום היגיון מדיני או פוליטי לצאת עכשיו ביוזמה מדינית חדשה שתכלול נסיגה משטחים, וההתנתקות נועדה לקבע את המצב הקיים בגדה המערבית עד שהפלשתינאים ישתנו. למכחישים הצטרף גם שר החוץ, סילבן שלום.

אפשר להעריך, שהביצוע החלק של ההתנתקות, וההתפוררות המואצת של שלטון הרשות הפלשתינית בעזה, חיזקו במערכת הביטחון את התפישה שישראל תצטרך לקבוע את גורלה ואת גבולותיה בעצמה ולא להמתין להסכמה פלשתינית.

שלוש החלופות של דקל

תת-אלוף דקל, שדיבר במכון ראות, תיאר שלוש חלופות מדיניות העומדות בפני ישראל:

* השעיית התהליך המדיני, תוך הצבת "מבחן לרשות הפלשתינית", שקשה לראותה מצליחה בו.

* דבקות ב"מפת הדרכים", תוך עמידה על קיום הסעיפים הביטחוניים תחילה (המפה חותרת להקמת מדינה פלשתינית בתהליך מדורג, שיוביל להסדר קבע, והיא מקובלת על ישראל, הפלשתינאים והקהילה הבינלאומית).

* צעדים חד-צדדיים. דקל אמר, שכיום אפילו תיאום של העברת רכב מעזה לגדה מול הרשות "הוא תהליך מייגע". לכן הטיל ספק ביכולת להסכים עם הפלשתינאים על מהלכים מורכבים יותר.

לדברי דקל, החלופה החד-צדדית עדיפה לישראל, שתמשיך גם בעתיד לדבוק בתפישה העקרונית של שתי מדינות, אבל "לא מחכים להם, ויוצרים תנאים לפתרון". מימוש התפישה יתעכב בשנה הקרובה, אמר דקל, בגלל הבחירות ברשות ובישראל, ובינתיים ייכנס התהליך למצב של "השעיה ומבחן לפלשתינאים". דקל סבור, שאחרי הבחירות ברשות תדע ישראל עם מי יש לה עסק בצד השני, ולכן הוא מוצא היבטים חיוביים גם בכניסת החמאס למערכת הפוליטית הפלשתינית, שישראל מתנגדת לה.

בלשכת שר הביטחון אמרו אתמול, שבכירי אמ"ן ואג"ת ביטאו את דעתם, ולא עמדה מוסכמת של מערכת הביטחון. כמו שרון, גם שר הביטחון, שאול מופז, סבור שאחרי ההתנתקות יש לפנות ל"מפת הדרכים".

מבחינה מעשית, אין הרבה הבדל בין "המתנה ומבחן לפלשתינאים" לבין "כניסה למפת הדרכים רק לאחר שהפלשתינאים יפרקו את ארגוני הטרור". בשני המקרים, ישראל תמתין לתזוזה בצד השני, כשהיא נשענת על התמיכה הבינלאומית שעוררה ההתנתקות. אירועי הימים האחרונים בעזה, והתפקיד הסביל שמילאה בהם הרשות הפלשתינית, המחישו שאין טעם לצפות לאיזו פעולה פלשתינית נחרצת נגד הטרור.

הבעיה היא שההמתנה הבינלאומית לא תימשך לנצח. במשרד החוץ, למשל, סבורים שתקופת החסד תסתיים בחודשים הקרובים, ו"העולם" יחזור להציק לישראל בגלל מעשיה בגדה המערבית, ובראשם השלמת גדר ההפרדה והבנייה בהתנחלויות. שרי החוץ האירופים כבר העלו בשיחותיהם עם שלום בעצרת האו"ם את התנגדותם התקיפה לבנייה באזור מעלה אדומים, שנתפשת כמזימה ישראלית לנתק בין צפון הגדה לדרומה.

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?