איפה בנק הפועלים מרוויח 25% בשנה

אז איך קורה שהבנקים הגדולים נהנים מכוח מונופוליסטי אדיר מול משקי הבית, ובסוף היום הרווחיות שלהם בינונית ופחות מכך בהשוואה בינלאומית? לאן הולכים הרווחים?

גיא רולניק
גיא רולניק
גיא רולניק
גיא רולניק

שלמה נחמה היה נסער.

"אני כבר רואה לנגד עיני את הכותרות שיארגנו לנו. עוד שבועיים יתפרסמו הדו"חות הכספיים השנתיים שלנו ל-2004, הם יהיו מצוינים ובעיתונים יכתבו 'מלבינים ומרוויחים'".

לחששות של נחמה לא היה מקום, והוא היה צריך לדעת טוב יותר: שבועיים הם המון זמן במונחים ישראליים - הכותרות על הלבנת ההון התחלפו במהירות עם אלה של מכירת בנק סיגניצ'ר ואלה התחלפו אתמול עם רווחי העתק של הבנק ב-2004 ומשכורות הענק של הבנקאים.

האם מישהו זוכר את מחדלי האשראי של שנות הבועה? האם מישהו זוכר את מחיקות העתק בגין הלווים הגדולים של שנות ה-90?

זכר לכל אלה אפשר למצוא בביאורים לדו"חות של בנק הפועלים שמגלים כי למרות התוצאות המצוינות, המשיכה יתרת החובות הבעייתיים של הבנק לצמוח גם בשנה שעברה - מ-22.6 ל-23.8 מיליארד שקל, כשמתוכם 6 מיליארד שקל מסווגים כאשראי שאינו נושא הכנסה, כלומר של לווים שהפסיקו לשלם את הריבית.

שי טלמון, ממלא מקום המנכ"ל בפועלים ומי שאחראי על האשראי בבנק, אמר לפני שנתיים, בעיצומו של המשבר, כי המבחן הגדול של הבנקים יהיה כשתתחדש הצמיחה; האם הם יפיקו מסקנות מאירועי בועת האשראי או

שום בנקאי לא שילם ולא ישלם על טעויותיו. בתקופות טובות לוקחים בונוסים ענקיים - דבר טבעי לנוכח התוצאות הטובות; בתקופות רעות מורידים את הראש
גם טלמון צריך לדעת טוב יותר: שום בנקאי לא שילם ולא ישלם על טעויותיו. בתקופות טובות לוקחים בונוסים ענקיים - דבר טבעי לנוכח התוצאות הטובות; בתקופות רעות מורידים את הראש - ומחכים לתקופות טובות שבהן שוב אפשר יהיה לקחת בונוסים. צריך רק לחכות.

וזאת אכן תקופה טובה במיוחד לבנקים בכלל ולפועלים בפרט: הרווחים של הבנק בשיא ומשכורות הבכירים מאמירות לגבהים חדשים: בנוסף לשכר של 30 מיליון שקל לו זכו ששת בכירי הבנק, הם נהנו בשנה החולפת בעיקר מתוכנית מניות ה"פאנטום" שלהם. הפאנטום, כשמו, אמנם מתחבא באותיות הקטנות בדו"חות הכספיים - אבל מי שחופר מגלה שהזינוק במניות בבורסה ייצר השנה לשישיה הטבה נוספת של 20 מיליון שקל.

התקופה טובה לא רק בגלל רווחי העתק והבונוסים הגדולים, אלא גם משום שהבנקאים יכולים להציג את רווחי העתק בגאווה: ב-2002 הם התביישו בהפרשות העתק לחובות מסופקים שהציגו את כשלונם הניהולי, ב-2003 הם התביישו ברווחים הנאים משום שהמשק עוד דימם והח"כים רכבו על גל פופוליסטי של יוזמות חקיקה אנטי-בנקאיות. אבל דו"חות 2004 מתפרסמים בתקופת צמיחה, חברי הכנסת כבר עסוקים בנושאים אחרים, ועדת בכר תקועה אי שם בכנסת - והבנקאים יכולים לחגוג כמעט באין מפריע עם תוצאות השיא שלהם.

מנהלי הפועלים גאים להציג השנה את השיפור ברווחיות הפעילות מול המגזר העסקי, ואף גאים לדווח על ירידה ברווחים ממשקי הבית; זאת כמובן על רקע הטענה שבתחום זה התחרותיות נמוכה מאוד ומכאן הצורך ברפורמה דרמטית.

אבל התעמקות בנתונים תעלה תוצאות שונות: הרווח ממשקי הבית אמנם ירד מ-304 ל-205 מיליון שקל, אך הרווח ממגזר הבנקאות הפרטית - משקי בית יותר אמידים - גדל מ-266 ל-342 מיליון שקל. כיצד בדיוק מבצעים את ההפרדה בין שני המגזרים? כיצד מייחסים שם את ההוצאות? קשה לדעת, ולכן כדאי להתייחס למספרים בזהירות.

הרווח של בנק הפועלים מהמגזר העסקי אמנם גדל מ-95 ל-363 מיליון שקל כתוצאה מהירידה בהפרשות לחובות מסופקים ושיפור במרווחי המימון - אבל כדאי לשים לב לכך שהתשואה על ההון של הפעילות מול המגזר העסקי היא 5%, לעומת תשואה על ההון של כ-25% בפעילות מול משקי הבית והבנקאות הפרטית.

הבונוסים של חברי הנהלת הפועלים נגזרים כמובן לא מהרווחים האבסולוטיים של הבנק אלא מהתשואה על ההון - כך שהם יודעים היטב מי מייצר להם אותם; לא הלקוחות המדוברים והמפורסמים של המגזר העסקי, אלא צבא הלקוחות הפרטיים.

אנשי בנק הפועלים טוענים, ובצדק, שהמספרים האבסולוטיים מרשימים אבל התשואה על ההון של הבנק - 15.1% - עדיין נמוכה מהתשואה של בנקים מובילים בארה"ב ובאירופה.

אז איך באמת קורה שהבנקים הגדולים נהנים מכוח מונופוליסטי אדיר מול משקי הבית, ובסוף היום הרווחיות שלהם בינונית ופחות מכך בהשוואה בינלאומית?

הנה הסבר אפשרי אחד: בעוד ברוב חלקי המשק נשחק השכר או קפא בשלוש השנים האחרונות, בבנק הפועלים עלו ההוצאות על משכורות בשנתיים האחרונות בחצי מיליארד שקל במונחים שנתיים.

כן, אחרי כל הפיטורים המפורסמים והמתוקשרים של 900 עובדים, מתברר שהנהלת בנק הפועלים, בדומה לכל הנהלות הבנקים, לא מצליחה לשלוט בהוצאות השכר - והן עולות משנה לשנה בקצב המנותק מכל פרמטר כלכלי.

היום שבו יכרתו ראשי הבנקים, העובדים וההסתדרות את הברית הסודית שלהם נגד הרפורמה במערכת הבנקאות - ועמיר פרץ יקרא להשבתה כללית במשק - יהיה הרגע לחזור לדו"חות של פועלים ובל"ל ולהיזכר מאין באים הרווחים ולאן נתח הגון מהם הולך.

כתבות מומלצות

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה

האי סנטוריני ביוון.
גלויות הכתובות כאגדות
עם מודרניות

"פעם, בקיץ עוד אפשר היה למצוא טיסה ליוון ב–150 דולר. היום, זה כבר 450"

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

שיעור תכנות בבית ספר בנס ציונה. תפקידם של המורים נהפך לקשה מתמיד

עמדתי בשקט ליד הלוח וחיכיתי, ביקשתי שקט, ואז הרמתי את הקול. כך נראה הרגע בו הבנתי שאני צריך לקחת הפסקה מהוראה

אורית פנחס וטלי שילון. "אנחנו משלמות 16 אלף שקל, אבל זה שכר רעב"

"יש מיליון דירות שצריכות להיבנות ואין מי שיתכנן אותן - הצעירים רואים שבהיי-טק אפשר להתחיל עם משכורות של 30 אלף שקל בחודש ועוזבים"