קדחת החלפות רואי החשבון

בעקבות החמרת תקני הביקורת בארה"ב גדל חלקם של משרדי ראיית החשבון הקטנים על חשבון הגדולים. לעומת זאת בישראל לא אומצו תקני ביקורת מחמירים - מתוך ניסיון להגן על המשרדים הקטנים

אורי רונן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אורי רונן

בנק דיסקונט הודיע השבוע כי החברה הבת שלו אי.די.בי ניו יורק, שהיא בנק הנתון לפיקוח אמריקאי, החליטה לתקן את הדו"חות הכספיים ל-2002 ול-2003. הטעות החשבונאית - צבירה לא מלאה של הוצאות ריבית - התגלתה בביקורת דו"חות 2004, ותיקונה יביא להקטנת הרווח הנקי עליו דיווח הבנק האמריקאי ל-2002 ול-2003, ולהקטנת ההון העצמי שלו ל-31 לדצמבר 2003.

פרט קטן שהודעת דיסקונט אינה מציינת הוא כי פירמת רו"ח האמריקאית שגילתה את הטעות במהלך ביקורת שערכה לדו"חות 2004, אינה אותה הפירמה שביקרה את דו"חות 2002 ו-2003. פרט קטן אך חשוב: בנקאי בכיר המתמצא בפרטי המקרה מעריך כי אלמלא הוחלפו רואי החשבון, הבנק היה "מחליק" את התיקון, היינו משלים את צבירת הריבית בדו"חות 2004 שעדיין לא פורסמו וחוסך לעצמו את המבוכה הכרוכה בתיקון דו"חות שפורסמו.

המקרה של דיסקונט מדגים את התועלת למשקיעים ולרגולטרים מהחלפת פירמת רו"ח מדי כמה שנים. רוטציה סדירה מונעת פיתוח יחסים חמימים מדי בין הפירמה המבקרת למנהלי החברה המבוקרת, ולכן מקשה על טיוח טעויות. בנוסף, פירמה חדשה בוחנת את הדו"חות ב"עיניים רעננות" שלא עייפו מן השיגרה המרדימה, כך שהסיכוי לגלות טעויות בדו"חות גדלה.

הרגולטרים של הבנק בניו יורק אינם היחידים הנהנים בימים אלה מפלאי הרוטציה. על פי מחקר חדש שערכה חברת גלאס לואיס מסן פרנציסקו, המייעצת למשקיעים מוסדיים, 1,609 חברות נסחרות החליפו רואי חשבון ב-2004 לעומת 905 ב-2003; מכאן שיותר ויותר משקיעים בחברות ציבוריות נהנים ממנה.

משמעות הנתון היא כי יותר מרבע מהחברות הנסחרות החליפו רואי חשבון בשנתיים האחרונות. "נראה כי החלפת רו"ח הפכה לדבר שבשגרה", כותבת גלאס לואיס. המחוקק האמריקאי החליט אמנם שלא להנהיג רוטציה מנדטורית, אך כעת נראה כי הרפורמות האחרות הובילו לפרקטיקה של רוטציה וולונטרית.

החלפת רואי חשבון עשויה להיות דגל אדום למשקיעים אם היא נובעת מחילוקי דעות על טיפול חשבונאי מתירני, החלטת רואה חשבון כי אינו יכול להסתמך על מצגות הנהלה, חולשות מהותיות בבקרה פנימית וכדומה. דוגמא לכך היא חברת לומניס: ב-2004 התפטר משרד דלויט (המיוצג בישראל באמצעות ברייטמן אלמגור) מעריכת ביקורת לחברה, בנימוק שאינו יכול להסתמך על מצגות מנהלי החברה. לומניס החליטו לשכור במקומם את משרד זיו האפט, החבר ברשת BDO.

ואולם, מהניתוח של גלאס לואיס עולה כי הגידול בהחלפות נובע ברובו מיוזמות של ועדות ביקורת בדירקטוריון, שחוק סרבנס אוקסלי הסמיכם למנות רואי החשבון ולפקח עליהם. "הגידול במספר ההחלפות", כותבת גלאס לואיס, "אינו עקבי עם הטענות שהושמעו בעבר על ידי הפירמות לראיית חשבון כאילו רוטציה גורמת לירידה באיכות הביקורת".

גלאס לואיס מצאה כי 70% מבין החברות הגדולות (במחזור של יותר מ-100 מיליון דולר) שהחליפו רו"ח ב-2003, השיגו תוצאות טובות במדד ה-S&P בשנה שלאחר ההחלפה. מכאן היא מסיקה כי "משקיעים רואים רוטציה בחיוב".

שלושה ממצאים מעניינם בניתוח של גלאס לואיס שופכים אור על מצב ראיית החשבון בישראל:

1. הקטנים מרוויחים

המחקר מחלק את הפירמות לשלוש קבוצות (ראו טבלה). ארבע הגדולות, ארבע בינוניות וכל השאר. כקבוצה, הפסידו ארבע הגדולות ב-564 2004 לקוחות וזכו ב-100 חדשים (הפסד נטו של 400); הבינוניות הפסידו 116 וזכו ב-233 (זכיה נטו ב-117), והקטנות הפסידו 929 וזכו ב-1146 (זכייה נטו ב-217). מספר ההפסדים עולה על הזכיות, מאחר שכמה חברות אשר הודיעו על רוטציה עדיין לא הכריזו על בחירתן החדשה.

הפירמות הבינוניות, ובעיקר הקטנות הגדילו את נתח השוק שלהן ב-2004. "נראה כי דווקא הפירמות הקטנות שהתנגדו בחריפות לחקיקת סרבנס אוקסלי הן כיום הנהנות הגדולות ממנו", מסכמת גלאס לואיס בהנאה מרובה.

הממצא כי קבוצת המשרדים הקטנים עשויה להרוויח מפיקוח ציבורי הדוק על המקצוע משדר מסר חד ללשכת רו"ח בישראל הנלחמת בהצלחה מרובה בשם המשרדים הקטנים נגד יוזמות להנהגת רכיבים מחקיקת סרבנס אוקסלי בישראל.

2. גדולים נרתעים מסיכון

הפירמות הגדולות מוותרות על לקוחות עקב עומס העבודה שיצרו רפורמות סרבנס אוקסלי ותקני ביקורת מחמירים שנכתבים בידי גוף פיקוח ציבורי שהוקם ב-2002. גלאס לואיס צופה כי מגמה זו תימשך. מעבר של לקוחות לפירמות בינוניות וקטנות היא תופעה מבורכת המקטינה את הריכוזיות בענף ומשפרת את איכות הביקורת במשק.

יחד עם זאת, קיימת אינדיקציה כי כמה מהמעברים נובעים מכך שהפירמות הגדולות נוטות להיפטר מלקוחות שבבקרה הפנימית שלהם נתגלו חולשות מהותיות. אינדיקציה זו "מעוררת דאגה כי פירמות קטנות לוקחות על עצמן יותר מדי סיכון", קובעת גלאס לואיס.

וכאן בישראל, העובדה כי התפטרות רואה חשבון היא עדיין ארוע נדיר מעוררת דאגה כי הפירמות הגדולות אינן חוששות מדבר. לא מכשלי ביקורת ולא מחשיפת טעויות חשבונאיות בדו"חות הלקוחות שטויחו במשך שנים. אם הן היו חוששות שגוף פיקוח ציבורי יחטט בניירות העבודה שלהם, שרו"ח חדש ייכנס לנעליהן או שרשות ני"ע תחקור לעומק כשלי ביקורת - הן היו מזדרזות בוודאי להיפטר מלא מעט לקוחות בעייתיים.

3. קטנים-מאוד יוצאים

על אף שקבוצת הפירמות הקטנות הגדילה את נתח השוק שלה, 70 מהן החליטו ב-2004 לחדול לחלוטין מביקורת חברות ציבוריות. כתוצאה, 133 חברות נאלצו לחפש רו"ח חדשים. מבין ה-70, ל-63 היו פחות משלושה לקוחות נסחרים. "קשה מאוד לפירמה קטנה עם משאבים מוגבלים להתעדכן בכל ההתפתחויות המשפיעות על דיווח כספי של חברות נסחרות", מסבירה גלאס לואיס.

פרופ' אלי אמיר מבית הספר למנהל עסקים בלונדון, ויו"ר לשעבר של המוסד לתקינה חשבונאית, מסביר כי "בארה"ב הרגולטורים קובעים את הכללים החלים על חברות ציבוריות לפי צורכי המשקיעים. פירמות רו"ח שההשקעה בלימוד תקני חשבונאות וביקורת מורכבים - המשתנים ללא הרף - אינה משתלמת להם, מפסיקים לבקר חברות ציבוריות. אך בישראל בה סמכויות תקינה מופרזות הואצלו ללשכת רואי החשבון, הכיוון הוא הפוך: הכללים נקבעים כך שלא יקשו יותר מדי על רואי החשבון הקטנים".

"כך למשל", מסביר אמיר, "הלשכה מעכבת אימוץ גורף של תקני חשבונאות בינלאומיים ובאחרונה הסכימה, תחת לחץ רשות ני"ע, לאמץ 10 תקני ביקורת בינלאומיים בשנה; גם זה - רק לאחר שערכה בהן התאמות ל'מציאות הישראלית'". לדברי אמיר, האימוץ האיטי פוגע במשקיעים.

אך גם אימוץ איטי עשוי להיות מהיר מדי לטעמם של אחרים. מומחה ביקורת המסייע לפירמות קטנות בהטמעת תקני ביקורת חדשים סובר כי כבר כיום יש פירמות המתקשות להצדיק השקעה בלימוד והטמעה של זרם התקנים שמפרסמת הלשכה ובהכנה לסקר עמיתים. להערכתו, כמה מהן יחליטו השנה לחדול מביקורת דו"חות כספיים של חברות ציבוריות.

כתבות מומלצות

בריכות סחף מבטון אקולוגי של חברת אקונקריט הישראלית בניו-יורק

"שיטפון של יזמים": דור חדש מנסה להיכנס לתחום הכי בוער בהיי־טק

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"