עליות בתל אביב? בפראג, בודפשט, קהיר וריאד עלו יותר

בבורסה של תל אביב היתה שנה מצוינת ולמרות זאת שווקים מתפתחים לא מעטים עקפו אותה; תשואות גבוהות בעיקר במזרח אירופה ובמזרח התיכון; כסף שהושקע בבורסה של פראג הניב תשואה של 63%; בהונגריה ניתן היה לקטוף 64%

עידו אלון
עידו אלון

שביעות רצון אוחזת בפעילי שוק ההון המקומי בעקבות התשואות המצוינות ב-2004. מדד ת"א 25 טיפס בכמעט 20%, ת"א 100 קפץ ב-16% והכלכלה עושה קולות של הבראה הולכת ונמשכת. ואולם מבט על כלל השווקים המתעוררים מעלה זווית ראייה שונה: חלק ניכר מהבורסות בשווקים האלו זינקו ב-2004, ומקומה של ישראל דווקא אינו נכלל בראש הרשימה.

לא מעט בורסות עקפו ב-2004 את תל אביב. נכון, חלקן אמנם קטנות וקיקיוניות, אך ההשפעה של האחרות על הכלכלה העולמית אינה פחותה מזו של הבורסה שממוקמת ברחוב אחד העם בתל אביב.

הבורסות של מזרח אירופה, לדוגמה, עשו חיל השנה, כשכסף שהושקע בבורסה של פראג הניב תשואה של 63%. גם בהונגריה ניתן היה לקטוף 64%, ובבורסה הקטנה של רומניה אפשר היה להשיג יותר מ-100%.

מנכ"ל בית ההשקעות גורן-אלומות, עופר מריאש, צירף אתמול נתון מפתיע מאוד בהקשר זה. "הבורסה של אוסטריה הניבה ב-2004 תשואה של 56%. אוסטריה אמנם רחוקה מלהיכלל ברשימת השווקים המתפתחים, אבל היא נהנית מאוד מהפריצה של מזרח אירופה", הוא אמר.

לדבריו, הדרך להמר על ההתפתחות במזרח אירופה היא באמצעות השקעה באוסטריה, שבה נסחרות חברות ענק מקומיות שפועלות באינטנסיוויות בשוק המזרח אירופי. כך בעצם, ניתן להשיג חשיפה לשוק מתפתח באמצעות השקעה ישירה בכלכלה מפותחת. הוא מציין גם את מדד השווקים המתפתחים של מורגן סטנלי, שעלה ב-23% מתחילת 2004.

מעניין לבחון כיצד בדיוק נכנס חלק מהכסף לשווקים המתפתחים. לצורך כך ניתן לעקוב אחר מדד השווקים המתפתחים של מורגן סטנלי, או לעקוב אחר תעודת הסל שעוקבת במדויק אחר אותו מדד (סימול EEM). תעודת הסל הזו הושקה בארה"ב במחצית 2003, והיא מאפשרת מעקב מדויק אחרי אותו מדד נחשב של מורגן סטנלי. בשנה וחצי של קיומה גדלו נכסי תעודת הסל לכמעט 2 מיליארד דולר.

השיעור של ישראל מתוך חלוקת הנכסים של תעודת הסל והמדד הוא כ-5%, כך שבעצם ניתן לראות שגורם זה בלבד הצליח להזרים לשוק המניות התל-אביבי 100 מיליון דולר (440 מיליון שקל). לא רע לשנה וחצי של עבודה. נכון ליולי 2004, תעודת הסל וגם המדד השקיעו 1.8% מנכסיהן בטבע - אחת מעשר האחזקות המרכזיות שלהן.

חגי שרייבר ממחלקת אג"ח חו"ל בכלל פיננסים בטוחה בחר להציג עוד כמה מספרים: מדד הרמס המצרי עלה בכ-100% ב-2004, בכוויית הוסיפה הבורסה כ-34% ו"אחד העם" של סעודיה עלתה גם היא בלא פחות מ-84%. "בשנים האחרונות קמו אינספור קרנות נישה, וכל אחת כזו מנסה להיות אגרסיווית מאוד בכניסה לשווקים השונים ובניסיון למצוא תשואות. כך מוזרמים כספים רבים לשווקים המתפתחים.

"חשוב לזכור ששווי השוק של החברות שמרכיבות את הבורסות האלו הוא שבריר מזה שבמערב. לכן גם סכום נמוך יחסית יכול להקפיץ את המדדים. כך היה לדוגמה ברומניה, פולין וצ'כיה. בנוסף, סביבת הריבית הנמוכה באירופה וארה"ב שלחה את הגופים לחפש תשואות בשווקים מסוכנים יותר - והתשואות האלו הן התוצאה", הוא הסביר. למרות האופטימיות בישראל ובעולם, שרייבר מסיים באזהרה: "העולם כיום מדחיק סיכון, כלומר קונה אותו בזול מדי. זה נתון שעלול להשתנות ב-2005".

"התחום החם הבא: קרנות שינהלו תעודות סל"

תעודות הסל פרחו ב-2004. חלק מבתי ההשקעות הנפיקו תעודות כאלו, שעוקבות במדויק אחרי מטבעות או מדדים בישראל ובעולם. האם בית ההשקעות הקטן גורן-אלומות מסמן את העתיד לתחום כולו? גורן-אלומות תשיק בתחילת 2005 קרן נאמנות שתציע למשקיע פיזור גיאוגרפי באמצעות רכישת תעודות סל בעבורו. גורן-אלומות מקבוצת גורן קפיטל מנהלת שש קרנות נאמנות, ועוסקת גם בניהול תיקים בהיקף לא גדול של כ-100 מיליון שקל. "שוק תעודות הסל עבר בארה"ב בלבד את רף ה-210 מיליארד דולר עם כ-150 תעודות שונות. אנחנו מציעים להרכיב ללקוח תיק של כמה תעודות סל, וכך להעניק ללקוחות פיזור עולמי", אמר אתמול מנכ"ל גורן-אלומות, עופר מריאש.

"ב-2005 יצטרך המשקיע הישראלי להתחיל לפזר את השקעותיו בעולם בעקבות הרפורמה שתשווה את שיעורי המס על ני"ע מקומיים וזרים. איך משקיע פרטי יכול להיכנס לחו"ל, לחבור לבית השקעות מתמחה או להתמקצע בכל כך הרבה שווקים? איני רואה איך המשקיע הישראלי נכנס להתמחויות אזוריות שלא דרך תעודות סל. הרי המחקרים מראים כי לאורך זמן מנהלי תיקים אינם מצליחים להכות את מדדי היחס, כך שתעודות הסל הן פשוט הדרך ההגיונית להיכנס לשוק הזה", מוסיף מריאש.

החברה תשיק בינואר את הקרן אלומות פיזור עולמי, שתשקיע אך ורק בתעודות סל. לדברי מריאש, הקרן תוכל להציג ביצועים טובים יותר ממה שצופים לשוק האמריקאי. שוק, שלגביו מצטט מריאש אנליסטים המעריכים כי הוא עשוי לעלות ב-15%-5% ב-2005.החברה גם תשיק את "שקל עולמי", שתשקיע 80% באפיק השקלי, והיתרה בתעודות סל ובאופציות עליהן. לכן מקווה מריאש להציג תשואה נטו של יותר מ-7% בשנה בקרן זו.

המלה נטו חשובה במקרה זה, שכן החיסרון הגדול של קרנות נאמנות הוא דמי הניהול הגבוהים שלהן (3%-2.5%). לעומת זאת, רכישה של תעודת סל נעשית בדמי ניהול של פחות מ-1%, כך שהפערים אינם קטנים. מנגד אומר מריאש, כי בתעודה אחת אין משיגים פיזור גיאוגרפי מתאים.

למשקיע הפרטי שעושה צעדיו הראשונים בשוק התעודות, מומלץ לגלוש לאתר ETF-קונקט (http://www.etfconnect.com). שם הוא יוכל בין השאר לעקוב אחר ההמלצות של גורן-אלומות, שמעריכה כי התעודות האטרקטיוויות ל-2005 הן אלו של אוסטריה (סימול EWO) או ברזיל (EWZ).

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?