ציון גבוה לנתניהו ואנשיו

יש לבדוק האם הקטנת הקצבה ב-5% כנגד כל שנה של הקדמת פרישה נראית סבירה לאור מטרת העלאת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, הנמוך אצלנו בכ-15% מבמדינות המפותחות. רבים סבורים שפער שלילי זה הוא עקב האכילס של המשק


איתן ששינסקי
איתן ששינסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

איתן ששינסקי
איתן ששינסקי

יש לתת לשר האוצר ולאנשיו ציון גבוה על שכללו שינויים בתקנות של קרנות הפנסיה בתוכנית הכלכלית. הגירעונות בקרנות הפנסיה הוותיקות, ההתחייבויות הגלומות בפנסיה התקציבית ועתה גם הקשיים המסתמנים בקרנות הפנסיה החדשות, הם פצצת זמן הראויה לטיפול מיידי, וטוב שכך נעשה. עתה דרוש דיון מקצועי במהות השינויים המוצעים ובצעדים משלימים ההכרחיים להצלחתם.

בכל העולם האוכלוסייה מזדקנת בגלל ירידה בשיעור הילודה והארכת תוחלת החיים. התוצאה היא שיחס התלות - היחס בין בני 65 ומעלה לבין הגילאים 64-15 - במדינות המפותחות יעלה מרבע כיום לחצי ב-2050. בשיעורי הצמיחה והפריון הצפויים, נתונים אלו מחייבים הקטנת זכויות בביטוח הלאומי ובקרנות פנסיה באמצעות שילוב של צמצום קצבאות והגדלת הפרשות.

רפורמות בכיוון זה נעשו ונמשכות בכל המשקים, לאחרונה בגרמניה ובצרפת. בהיעדר שינויים אלה יצטרך תקציב המדינה, כלומר, הציבור, לממן באמצעות הגדלת מסים גירעונות פנסיוניים הולכים וגדלים. הפגיעה הכרחית אפוא, והשאלה היא כיצד לחלק את הנטל. שאלה נלווית היא חלוקת הסיכונים בין עובדים לפנסיונרים ובין הקרנות למבוטחים.

ההצעה המרחיקת לכת ביותר של האוצר היא ביטול איגרות החוב המיועדות. בריבית המובטחת בניירות אלה, 5.5% ריאלית, גלומה בממוצע סובסידיה של יותר מ-1%, אם כי בנקודת זמן זו הריבית על אג"ח סחירות גבוהה יותר. ביטול הסובסידיה כשלעצמו, ללא פיצוי מקביל, מחייב הרעה בזכויות העמיתים.

ההיבט החשוב ביותר הדורש ליבון הוא משמעות כניסתן של קרנות הפנסיה לשוק ההון. לפעילות של מוסדות פיננסיים בעלי מטרות השקעה ארוכות טווח, כגון קרנות הפנסיה, יכולה להיות השפעה חיובית מייצבת על השוק. הפרט הבעייתי ביותר הוא השינוי בסיכונים של הקרנות והמבוטחים. מרבית קרנות הפנסיה החדשות הן מוגדרות זכויות (DC) - זכויות העמיתים מוגדרות באמצעות מנות התלויות בגיל המבוטח, אם כי מנגנון האיזון האקטוארי מאפשר להן לשנות את תנאי המבוטחים על פי מצבן.

הכניסה לשוק מגדילה באופן מאסיווי את ההסתברות שהקרנות יצטרכו לערוך שינויים בתנאי המבוטחים בעקבות ירידות מתמשכות בשוק. התקנות הנוכחיות אינן קובעות כיצד יבוצעו שינויים אלה, ובכך משאירות את המבוטחים באי ודאות גבוהה.

משקים שונים נקטו בשלוש שיטות כדי להקטין סיכונים אלה: 1. תקנות הדוקות ופיקוח על סוג הנכסים המותרים בתיק ההשקעות. שתי הערות בעניין מגבלות אלה: ככל שקטגוריות הנכסים המותרים מצומצמות יותר כך יירד מגוון ההשקעות הנתון להחלטות של הנהלת הקרנות, ובהכרח תיפגם התחרות וחופש הבחירה המהווים מטרה עיקרית של הרפורמה; בדרך כלל ממשלות אינן תומכות בהשקעת כספי חיסכון וזקנה בחו"ל, על אף שהאינטרס של המבוטחים להקטנת סיכונים מכתיב זאת. 2. חיוב כל קרן להפריש לעתודת סיכון נזילה אחוז מסוים מנכסיה, ולכסות הפסדים מן העתודה בתנאים שייקבעו על ידי המפקח. העלות הנוספת של מגבלה זו תגולגל בסופו של דבר על המבוטחים. 3. מתן ערבות ממשלה לשיעור תשואה מינימאלי. ידוע שערבות כזו גורמת לנטייה של מנהלי הקרנות להגדיל את סיכוני ההשקעות (Moral Hazard). בשנים האחרונות מדובר על כך שהשוק הפרטי, באמצעות קנייה ומכירה של אופציות PUT ו-CALL על ידי הקרנות יכול להוות תחליף לערבות הממשלתית. משרד האוצר יצטרך לשקול היטב באיזה מינון של שיטות אלו הוא רוצה לנקוט, וזאת לפני שהוא שולח את הקרנות לשוק.

ענף הפנסיות בישראל מתאפיין ברמת ריכוזיות גבוהה ביותר. שלוש הקרנות הגדולות מחזיקות כ-80% מסך ההון וממספר העמיתים. התנאי להתייעלות הוא הגברת התחרותיות. ניתן להשיג זאת בין היתר באמצעות מתן זכויות לקופות גמל, ובנפרד לבנקים, לשווק תוכניות פנסיה.

הצעות אחרות של האוצר, כמו הארכה הדרגתית של גיל הפרישה ל-67, צמצום הפער בין גברים ונשים ומעבר לשיטת הממוצעים, הן הגיוניות ומתחייבות מן ההתפתחויות הדמוגרפיות. כפתרון דרסטי יותר אפשר היה לשקול אימוץ של נוסחה הקושרת את גיל הפרישה ואת גובה הקצבה לתוחלת החיים, ובכך להוציא בעתיד עניין זה מתחום המיקוח הפוליטי. כך, למשל, עשתה שוודיה.

ראוי גם לבדוק אם הקטנת הקצבה ב-5% כנגד כל שנה של הקדמת פרישה עד חמש שנים, נראית סבירה לאור המטרה של העלאת שיעור ההשתתפות בכח העבודה, שהוא נמוך אצלנו בכ-15% מאשר בכל המדינות המפותחות. רבים משוכנעים שפער שלילי זה הוא עקב אכילס של המשק הישראלי.

הכותב הוא פרופסור במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלונה ודניאלה חברת SISTERS

שתי האחיות שהפכו חשבון אינסטגרם לאקזיט של מיליוני שקלים

אופן ספייס. היתרונות שלו ברורים, אבל העבודה ההיברידית מציפה את החסרונות

"כשאחפש עבודה עוד שנה־שנתיים, הדבר הראשון שאבדוק הוא שאני לא יושבת באופן ספייס"