הבנקים הישראליים הם הרוכשים של רוב איגרות החוב הצמודות ליורו שהנפיקה מדינת ישראל

כך נודע ל-TheMarker; האיגרות, ל-7 שנים, נושאות כיום תשואה שנתית של 5.8% צמוד ליורו ואינן חייבות בהפרשה לצורך הלימות הון

איתן אבריאל
איתן אבריאל
איתן אבריאל
איתן אבריאל

הבנקים הישראליים הגדולים הם הקונים העיקריים של סדרת איגרות החוב הצמודה ליורו שהנפיקה מדינת ישראל בשבוע שעבר. רוב האיגרות נרכשו על ידם כהשקעה עצמית של הבנק, השקעה המוכרת גם בשם "חשבון הנוסטרו" - כך נודע ל-TheMarker.

השקעה זו היא אטרקטיווית במיוחד עבור הבנקים מכמה סיבות. ראשית, מדובר בהשקעה בריבית גבוהה יחסית שכן האיגרות נסחרות גם היום, כמה ימים לאחר ההנפקה הראשונית, בתשואה לפדיון של כ-5.85% צמוד ליורו - הרבה יותר מאשר איגרות מקבילות של מדינות אירופיות, אשר התשואה בהן נמוכה משמעותית.

שנית, מאחר שמדובר באיגרות חוב שהונפקו על ידי המדינה, פטורים הבנקים מלבצע הפרשות בגין סיכון והלימות הון. הכלל הבנקאי המנחה את חשבי הבנקים קובע כי יש להפריש להלימות הון שיעור מכל השקעה - למעט איגרות חוב של המדינות המפותחות הנכללות בגוש ה-OECD ואיגרות חוב של מדינת ישראל.

ואולם, על רקע הריביות הנמוכות בעולם, הריבית על איגרות המדינה של מדינות ה-OECD נמוכה יחסית. במקביל, איגרות החוב החדשות מניבות תשואה גבוהה בהרבה מאיגרות חוב צמודות למט"ח הנסחרות בישראל, כמו למשל האיגרות מסוג גלבוע.

לאחר שהבנקים רכשו את איגרות החוב באירופה הם יכולים להשתמש בהן כרצונם, גם כהשקעה פאסיווית פשוטה וגם כמכשיר כיסוי סיכונים למתן תוכניות חיסכון או מוצרים פיננסיים אחרים ללקוחות. למשל, כאשר בנק מציע ללקוח תוכנית חיסכון צמודה ליורו, עליו להשקיע במקביל במכשיר השקעה דומה - אלא שהתשואה שהבנק מציע נמוכה בהרבה מהתשואה אותה הוא עצמו מקבל מהשקעותיו.

כפי שנכתב ב-TheMarker ביום שישי האחרון, יועדה ההנפקה, בהיקף כולל של 400 מיליון יורו, למשקיעי חוץ בלבד, וכך גם נכתב בתשקיף ההנפקה. ואולם, בתוך שעות בודדות לאחר ההנפקה הגיעו רוב האיגרות לידיהם של משיקעים מוסדיים ישראליים - ובעיקר לבנקים.

אלה לא היו צריכים להתאמץ באופן מיוחד כדי לרכוש את האיגרות, שכן לאחר ההנפקה אין הגבלה על זהות הרוכשים. כמו ביום חמישי - יום ההנפקה - גם כיום יכול כל משקיע ישראלי, בין אם מוסדי ובין שאינו מוסדי, להתקשר לכל בנק השקעות אירופי גדול - וזה יחפש עבורו את האיגרות, ירכוש אותן עבורו ויעביר אותן לחשבונו.

מציאות זו מעמידה באור מגוחך את מדיניות האוצר להנפיק חוב בחו"ל עם הגבלת מכירה לישראלים, שכן למרות ההגבלה הגופים הישראליים הם למעשה הלקוחות העיקריים והכמעט בלעדיים של ההנפקה וגם של האיגרות בשוק המשני.

המטרה המוצהרת של האוצר היא לפתח בחו"ל שוק לאיגרות החוב של ישראל, אך בפועל זה אינו קורה והאיגרות סובלות מסחירות נמוכה ומעניין מועט בלבד בקרב משקיעים זרים. בנוסף, שילם האוצר מחיר גבוה על ההנפקה, שכן בהנפקה ישירה בישראל היה יכול להשיג מחיר גבוה הרבה יותר עבור האיגרות, ולחסוך למדינה עשרות מיליוני שקלים.

זו אינה הפעם הראשונה שהנפקה ישראלית המיועדת למשקיעים זרים עושה דרכה בסופו של דבר לישראל. כך היה לפני כחצי שנה עם הנפקת איגרות החוב של חברת חשמל, שגם היא הוגבלה למשקיעים זרים, וכך קרה עם חלק ניכר מאיגרות החוב שהנפיקה המדינה בשנים האחרונות.

לאור מציאות זו, כמה מוזר, החלו אפילו בבורסה לניירות ערך בתל אביב לבדוק אפשרות של רישום איגרות חוב אלה למסחר באחד העם, ואף פנו להתייעצות בנושא עם החשב הכללי ניר גלעד, שנכון להיום לא גילה עניין.

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?