לטוס ברקטה של מאסק: כלכלת החלל צוברת תאוצה — איך אפשר להרוויח מזה?

תחום חקר וחדשנות החלל, שבעבר נשלט בעיקר על ידי ממשלות, עבר בשנים האחרונות לידיים פרטיות — והוא נוסק ■ לפי תחזיות, ההכנסות בתעשייה הענפה צפויות להגיע לטריליון דולר עד 2040 ■ היכן טמונות ההזדמנויות עבור המשקיעים, וממה כדאי להיזהר?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בלו אוריג'ין מתכננת לשלוח אנשים לסיורים בחלל

ריבוי החדשות האחרונות בדבר ההצלחות של טיסת הניסוי המאוישת של וירג'ין גלקטיק (Virgin Galactic) ושל טיסת הניסוי של הסטארשיפ (SN15) מבית ספייס־אקס, וכן ההודעה של ג'ף בזוס על הצטרפותו ביולי לטיסת החלל של בלו אוריג'ין (Blue Origin) יחד עם נוסע שישלם 30 מיליון דולר עבור כרטיס לטיסה — העלו לכותרות את התחום המרתק של כלכלת החלל. 

תחום חקר וחדשנות החלל עשוי להתפתח, לפי תחזיות שונות, לתעשייה של טריליון דולר עד 2040. תחום זה — הכולל תתי־תחומים בולטים כמו שיגור לוויינים, שירותי אינטרנט מבוססי לוויין, תצפיות על כדור הארץ (לשם חיזוי מזג אוויר, שירותי GPS ועוד) ותחומים אקזוטיים נוספים כמו תיירות חלל, הדפסות תלת־ממד בחלל וכריית מחצבים מאסטרואידים — מצוי בצמיחה מואצת. ייתכן כי אחד ההסברים לכך הוא העובדה שבעבר נשלט התחום בידי גופים ממשלתיים, ואילו כיום הוא מצוי בהובלתן של חברות מסחריות. 

מיליארדרים מפורסמים, כגון אילון מאסק, ג'ף בזוס וריצ'רד ברנסון, הקימו חברות מובילות בתחום, שמציעות מגוון מוצרים ושירותים פורצי דרך. התחום כולו צפוי לגדול מהכנסות של כ–350 מיליארד דולר כיום, ליותר מטריליון דולר ב–2040 לפי מורגן סטנלי, ול–1.4 טריליון דולר לפי בנק אוף אמריקה — היקף דומה לכלל שוק התיירות הגלובלי.

הנפקתה המוצלחת של תעודת הסל המשקיעה בתחום זה על ידי בית ההשקעות ARK, שזכתה לביקושים של יותר מחצי מיליארד דולר; מיזוגן של כמה חברות בתחום עם ספאקים (חברות ללא פעילות שמגייסות הון בבורסה) והעלייה החדה בשווי שלפיו גייסה באחרונה ספייס־אקס (74 מיליארד דולר), הוכיחו את הפוטנציאל של התחום, שעוד קודם זכה לתשומת לב רבה.

לוויינים, אינטרנט מהיר ומושבה במאדים

התעשייה המפותחת והישימה ביותר בתחום היא תעשיית הלוויינים. לוויינים הם חלק בלתי נפרד מחיינו ומספקים שידורי טלוויזיה, רדיו ואינטרנט, תחזיות מזג אוויר, צילומים של כדור הארץ ושירותי GPS. סביב כדור הארץ חגים יותר מ–6,000 לוויינים — מתוכם 2,700 פעילים. לפי SIA (Satellite Industry Association), הכנסות הענף ב–2019 היו 74% מהכנסות שוק החלל (271 מיליארד דולר), מחציתן משירותי לוויין ומחציתן מתחומי ציוד הקרקע, הייצור והשיגור.

שירותי האינטרנט פס רחב מבוססי לוויין צפויים להגיע ל–50% לפחות מהצמיחה הצפויה בכלכלת החלל העולמית עד 2040. ההזדמנות הגדולה ביותר טמונה במתן גישה לאינטרנט מהיר למקומות חסרי גישה. בנוסף, צפויה להיות דרישה מוגברת לרוחב פס ממכוניות (כולל אוטונומיות), אינטרנט של דברים (IoT), בינה מלאכותית, מציאות מדומה ווידאו. רקטות רב־פעמיות יעזרו בהפחתת העלויות, וכך גם המשך ההבשלה הטכנולוגית והמעבר לייצור המוני. 

אילון מאסק יוצא מקפסולה של ספייס אקס. התחום כולו צפוי לגדול לטריליוני דולרים עד 2040צילום: Jae C. Hong/אי־פי

בגולת הכותרת ניצב פרויקט סטארלינק (StarLink) של ספייס־אקס, ששואף להקים רשת של אלפי לוויינים בגובה נמוך, שיספקו קישוריות לכ–3 מיליארד איש שאין להם גישה לאינטרנט מהיר. לפי הערכות, 70 מיליון משקי בית בעולם מועמדים לצריכת פס רחב מבוסס לוויין, כשהצורך בגישה לאינטרנט התחדד בעקבות הקורונה. השווקים המיועדים לסטארלינק נמדדים בעשרות מיליארדי דולרים. 

החברה כבר שיגרה יותר מ–1,000 לוויינים לחלל, ובכוונתה לשגר יותר מ–4,000 לוויינים עד 2025. הצלחת המיזם נדרשת כדי לממן את חלומו של מייסדה מאסק — הקמת מושבה במאדים. 

מאסק התבטא באחרונה כי בכוונתו להנפיק את פעילות סטארלינק ברגע שתזרים המזומנים שלה יתייצב. מה שעשוי לסייע לו הוא ההחלטה של ממשלות להשקיע בתחום. כך למשל, FCC (רשות התקשורת האמריקאית) העניקה בשנה שעברה לסטארלינק סובסידיות של כמעט מיליארד דולר כדי להנגיש אינטרנט לאזורים כפריים.

שיגור סטארלינק. החברה צפויה לשגר כ-4 אלף לוויינים נוספים עד 2025צילום: Craig Bailey/אי־פי

במקביל, נכנסות שחקניות גדולות וחזקות כמו אמזון לתחום. אמזון הודיעה שתשקיע יותר מ–10 מיליארד דולר ברשת האינטרנט הלוויינית שלה, המכונה פרויקט קויפר, ומצפה להתחיל בשירות מוגבל עד סוף השנה. חברת הלווייין הקנדית טליסה הודיעה כי תתחיל בשירותים מסחריים לאינטרנט הלווייני שלה ב–2023.

תיירות חלל: כרטיס טיסה ב–30 מיליון דולר

אחד התחומים המלהיבים ביותר בתחום הוא תיירות החלל. חברות מציעות סיורים בחלל תמורת סכום שמתחיל ב–250 אלף דולר ומגיע למיליוני דולרים רבים. שוק זה צפוי להגיע למחזור של 3 מיליארד דולר עד 2030. 

תחום המשנה שצפוי להבשיל ראשון הוא טיסות תת־מסלוליות — עד גובה של 100 ק"מ. בלו אוריג'ין של בזוס מבצעת בדיקות במערכת ה"שפרד" שלה, שצפויה לשגר את לקוחותיה לחלל בקפסולה הנפרדת מרקטה קטנה וחוזרת חזרה לכדור הארץ במצנחים.

וירג'ין גלקטיק של ברנסון מסתמכת על מטוס חלל, שינוע על גבי מטוס מוביל, עם מנוע רקטי שמאיץ ומביא נוסעים גבוה לאטמוספירה. מערכות ההסעות של שתי החברות נועדו להטיס נוסעים לגובה של יותר מ–50 ק"מ מעל פני הים, מה שמאפשר ללקוחות לחוות את תחושת חוסר המשקל.

תא נוסעים בווירג'ין גלקטיק. הזדמנות לתיירות ולמחקר צילום: /אי־פי

SpaceShipTwo של וירג'ין גלקטיק השיקה בהצלחה במאי את הטיסה המאוישת הראשונה שלה לחלל, ובלו אוריג'ין צפויה לבצע ביולי את הטיסה הראשונה שלה הכוללת צוות. במכירה פומבית על מקום אחד בטיסה, נמכר הכרטיס ב–30 מיליון דולר. טיסות חלל קצרות אלה טומנות בחובן הזדמנויות לתיירות ולמחקר מדעי ומציגות חוויות ייחודיות. עם זאת, קיימים דיווחים על חשש לירידה בביקוש לתיירות זו, לאור העלויות הגבוהות וזמן הנסיעה הקצר. 

הטיסות התת־מסלוליות עשויות להיות אבן הדרך לפיתוח הנסיעות ארוכות הטווח בתוך כדור הארץ. ספייס־אקס מתכננת להשתמש ברקטת Starship שלה כדי להטיס 100 אנשים ברחבי העולם תוך דקות. החברה הצהירה כי טיסה של 15 שעות מניו יורק לשנחאי תיארך 39 דקות. לפי UBS, די בכך שטיסות אלה יגיעו לנתח שוק של 5% מהפוטנציאל כדי להגיע למחזור של 20 מיליארד דולר. 

הטיסות המסלוליות, הכוללות שהייה בחלל למשך הקפה מלאה אחת של כדור הארץ, לכל הפחות, הן מוקד מרכזי נוסף. פרויקטים של בואינג, ספייס־אקס ואקסיום צפויים להתחיל לשגר תיירים לתחנת החלל הבינלאומיות בחלליות מסחריות עוד השנה.

 תיירות החלל צפויה להוביל לפיתוח תשתית בחלל, שתכלול בתי מלון בתצורות שונות. אפשרות אחת היא לשלוח את האורחים לבלון מימן עם קפסולה בלחץ, תוך שימוש בכוח המשיכה של כדור הארץ. אפשרויות אחרות כוללות תכנון או שיפוץ תחנת חלל קיימת, כך שתתאים לאורחים. נאס"א, למשל, פותחת את תחנת החלל הבינ"ל לתיירות — כשהתענוג צפוי לעלות 9.5 מיליון דולר. חברת Bigelow Aerospace פיתחה את B330 — בית גידול בחלל, המתנפח לכדי בית מלון. התחום עדיין יקר, אך מומחים צופים שהמחירים יירדו, כפי שקרה בתחומים טכנולוגיים אחרים, כמו מחשבים וטלפונים ניידים.

שיגורים: היעד הנועז של ספייס־אקס

טכנולוגיות השיגור הן אחד המקורות הבולטים להוזלת מחירים ולקידום התחום. שיגור בטוח וזול חשוב לכל תעשייה שמתכוונת לשגר אובייקטים לחלל. בשנים האחרונות פרשו יזמים פרטיים מערכות שיגור תחרותיות למערכות הממשלתיות. מהלכים אלה הביאו לתחרות בשוק השיגורים, להפחתת עלות השיגור וליכולות שיגור חלל נוספות. 

אחד הדברים שתרמו להורדת עלויות השיגור היה האפשרות לשיגור רב־פעמי, לצד קיטון בהיקף השיגורים הכושלים (שהיוו 5% מכלל השיגורים שבוצעו). עד כה, צנחה עלות השיגור מ–152 מיליון דולר ל–62 מיליון דולר בספייס־אקס — החברה המובילה בתחום. מגמת הירידה בעלויות צפויה להימשך, כאשר מאסק מכוון לעלות של 2 מיליון דולר לשיגור בודד.

שיגור לוויין של רוקט לאב. צפוי להפוך לחלק הארי בשוקצילום: Simon Moffatt/אי־פי

ספייס־אקס היא החברה האזרחית הראשונה שהצליחה לבנות ולשגר מעבורת חלל שהביאה אסטרונאוטים למעבורת החלל הבינלאומית (ISS) עם טיל וקפסולה ששימשו בשיגורים קודמים. לחברה יש ארבעה טילי פלקון 9 רב שימושיים במלאי, ובכוונתה לייצר עשרה כלי שיגור רב־פעמיים נוספים עד סוף השנה. ב–5 במאי השלימה סטארשיפ מספר 15 (SN15) בהצלחה את המבחן החמישי שלה. לדברי החברה, "טיסות ניסוי אלה נועדו לתמוך בפיתוח מערכת תחבורה, שתישא אנשי צוות וציוד לטיסות אינטרפלנטריות ארוכות, ולסייע לאנושות לשוב לירח ולטייל למאדים ומעבר אליו". 

בתחום השיגורים ניתן למצוא חברות שהתמזגו באחרונה עם ספאקים ועוררו עניין רב — רוקט לאב (Rocket Lab), שמשגרת לוויינים קטנים (תחום שצפוי להיהפך לחלק הארי של השוק); ואסטרה (Astra), שביצעה טיסת מבחן בהצלחה, ובכוונתה להתחיל בשיגורים מסחריים בקרוב.

תחום מרתק — ומסוכן

הפוטנציאל הגלום בתחום כלכלת החלל אינו ניתן להתעלמות, והשפעתו פוטנציאלית על התפתחות המין האנושי וכמובן על הכלכלה צפויה להיות רבה. היקף החברות הפעילות בתחום שמונפקות או מתמזגות עם ספאקים ונכנסות לספרה הציבורית גדל והולך, כאשר במקביל גם החברות הפרטיות מצליחות להגיע לעוד ועוד אבני דרך בולטות בקשת של תחומים שונים בכלכלת החלל.

 יש להניח שבמרוצת הזמן, הנוכחות של תחום החלל בתחום החברות הציבוריות תגדל, מוצרי ההשקעה בתחום יתרבו, והוא יגיע לתיקי ההשקעות של משקיעים רבים. מטבע הדברים, מדובר בתחום שכרוך בקשת של סיכונים — בהם סיכון טכנולוגי, סיכון סקיילבילי וסיכוני ביקוש.

אמיר אלשיך הוא יועץ כלכלי בכיר בילין לפידות, הדר וינר שורץ היא מנהלת המחלקה הכלכלית. אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ השקעות. החברה עשויה להחזיק או למכור נכסים פיננסיים של החברות הנסקרות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker