הגירעונות של קרנות הפנסיה ההסתדרותיות גדלו ל-130 מיליארד שקל

הגירעונות בקרנות הפנסיה הוותיקות, שנסגרו ב-95' בפני עמיתים חדשים, הוערכו עד כה בכ-50 מיליארד שקל

הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הארץ

מאת שלומי שפר

בשנים האחרונות עסקה התקשורת בגירעונות העצומים של קרנות הפנסיה. העניין התקשורתי בגירעונות התפוגג לאחר שנראה היה שהם התייצבו על כ-50 מיליארד שקל. ואולם בדיקות עדכניות שערך משרד האוצר מלמדות כי המצב גרוע בהרבה, ובאוצר מעריכים שהגירעונות המצטברים מסתכמים ב-130 מיליארד שקל.

חמור מזה, קרנות הפנסיה החדשות, שהיו אמורות להיות מאוזנות, צוברות בחודשים האחרונים גירעונות. ההערכה היא כי הקרנות החדשות צוברות גירעונות של עשרות מיליוני שקלים מדי חודש.


התעלמות מהעלייה בתוחלת החיים

ב-95' החליטו ההסתדרות ומשרד האוצר לסגור את הקרנות הישנות בפני הצטרפות עמיתים חדשים. במקום זאת פתחו קרנות פנסיה חדשות, במטרה לפתור את בעית הגירעונות העתידיים (גירעונות אקטואריים) של מערכת הפנסיה.

בניגוד לקרנות הוותיקות, על הקרנות החדשות נאסר להיכנס לגירעונות, ולהתחייב מראש לפנסיה מוגדרת (70% מהשכר בעת הפרישה). הפנסיה שהובטחה לעמית חושבה כך שלא ייצבר עליה גירעון. ואולם, היום כבר ברור כי הקרנות לא עמדו בדרישות אלו, מכיוון שחישבו את שיעורי הפנסיה תוך התעלמות מהעלייה בתוחלת החיים.

ב-97' גיבשה ועדת אקטוארים במשרד האוצר הנחיות חדשות, לפיהן יש לחשב את ההתחייבויות של קרנות הפנסיה החדשות. עיקר ההמלצות של הוועדה היו להחמיר בחישובי תוחלת החיים, כך שכדי להבטיח לעמיתים את אותן מנות פנסיה - שיעור פנסיה מסוים ביחס לשכר בעת הפרישה - יש להגדיל את ההפרשות. לחלופין, אפשר להקטין את זכויות העמיתים ולהתאים אותן לתוחלת החיים.

"הוועדה אף קבעה כי שיעורי התמותה נכון ל-99' יקטנו מדי שנה בכ-0.5%, כלומר לכל שנת לידה של עמית נקבעה טבלת תמותה שונה, כאשר תוחלת החיים הולכת וגדלה ככל שהאדם צעיר יותר" - כך אומר מנהל אגף הפנסיה בקג"מ, קרן הפנסיה המרכזית, אברהם הררי, שהיה חבר בוועדה. רפורמה דומה נעשתה לאחרונה על ידי האוצר בביטוחי החיים של חברות הביטוח.

"האוצר דרש מהקרנות החדשות להשתמש בהנחות אלה החל ממאזני 99'. עד ה-1 בינואר 2001 היו קרנות הפנסיה אמורות לתקן את ההבטחות לעמיתים על פי הנחות אלה", הוא מסביר. בסופו של דבר, בלחץ ההסתדרות, החלטות אלו נדחו עד להודעה חדשה. כך נוצר, לפחות על הנייר, גירעון כלכלי. אבל את הגירעונות הכלכליים הצליחו הקרנות לסבסד, מהרווחים שעשו כספי העמיתים בשוק ההון.


התשואות בשוק ההון עיכבו הכניסה לגירעונות

קרנות הפנסיה בנויות כך ש-70% מהכספים שלהן זוכים לתשואה מובטחת של המדינה על ידי איגרות חוב מיועדות. האיגרות מבטיחות תשואה ריאלית של כ-5% לשנה. שאר הכסף מושקע בשוק ההון בעיקר באיגרות חוב, והיתרה במניות והשקעות אחרות.

בשנים האחרונות היו התשואות בשוק ההון גבוהות, ולכן לא ניתן היה לראות את הגירעונות האקטואריים שבהן נמצאו הקרנות, שכן את ההפרשים היו מסבסדים מהתשואות. מאמצע 2000, כשהתחיל המשבר בשוקי ההון בעולם, כבר לא יכלו התשואות לסבסד את הגירעונות האקטואריים.

"מזה שנה, ביודעין, כל המערכות יוצרות גירעונות", אומר בכיר בענף הפנסיה. להערכתו רוב קרנות הפנסיה החדשות נמצאות היום בגירעונות. לחלקן גירעונות של מאות מיליוני שקלים. לדבריו, הגירעונות מוסתרים בדו"חות, שכן זכויות המבוטחים מחושבות על פי לוחות תמותה לא מעודכנים. "ברגע שיבצעו את העדכון - הגירעון יצוץ", הוא מסביר. "הקרנות מוכרות מוצר יקר במחיר זול".

קרנות הפנסיה בנויות כך שמתוך 100% כספי העמיתים, 6% משמשים להוצאות הניהול של הקרן ו-2% - לעתודות מיוחדות. כך שרק 92% מהכסף נצבר לצורכי הפנסיה. לדברי הבכיר, העובדה שאין משתמשים בלוחות התמותה הנכונים, מאפשרת לקרנות לשלם רק 85% מההתחייבויות, אך הקרנות ממשיכות למכור את מוצר הפנסיה כאילו הן יכולות להתחייב על כל הכספים. הוא סבור כי רוב הקרנות כבר הביאו בחשבון את ה-2% המופרשים לעתודות מיוחדות, וכספים אלה כבר מסבסדים את הגירעונות הקיימים.

אחת הסיבות העיקריות לגידול בגירעון הקרנות הישנות היא השכר הקובע. על פי ההבנות שהושגו בין ההסתדרות לממשלה, שהבטיחה לערוב לגירעונות - למרות שההבטחה אינה עומדת במבחן בג"צ - התחייבו הקרנות להגביל את הפנסיה הנצברת בכל שנה ל-2% עליית שכר. כלומר, אם השכר הממוצע במשק יעלה בשנה אחת ב-5%, הרי שהפרשות המעביד והעובד יוגדלו ב-5%, אך הזכויות שיצברו לו עת יפרוש יעלו רק ב-2%. ההבנות מעולם לא הגיעו לשלב המימוש.

בענף הפנסיה טוענים כי עקב בעיות בחישוב עליית השכר לא ניתן לעשות זאת, ובפועל זכויות הפנסיה מתעדכנות כל שנה על פי עליית השכר באותה שנה (עלייה גבוהה מ-2% בשנה). המשמעות היא שהגירעונות הולכים וגדלים. באוצר מודים שזה אכן המצב, ומטילים את האשמה על קרנות הפנסיה ההסתדרותיות, שסבורות כי הממשלה התחייבה לממן את הגירעונות, ולכן אין סיבה להקטין אותם.

האוצר, כאמור, מסבסד 70% מכספי הפנסיות הוותיקות באיגרות חוב מיועדות הנושאות ריבית ריאלית של 5.5% לשנה, אך המדינה משיגה על הכספים האלו ריבית של כ-3.5%, כלומר המדינה מסבסדת 2% בשנה. מכיוון שמדובר בעשרות מיליארדי שקלים, הרי שכל שנה גדל הגירעון במאות מיליונים. האוצר דורש מהקרנות לשכלל סבסוד זה בחישוב הגירעונות שלהן.

"קרנות הפנסיה הישנות מציגות גירעונות של כ-50 מיליארד שקל, והסבסוד של איגרות החוב המיועדות מגלמות גירעון נוסף של כ-50 מיליארד שקל", אומר בכיר בענף. באוצר טוענים כי הסבסוד של האג"ח המיועדות גבוה יותר, כ-80 מיליארד שקל, ולכן הגירעון בקרנות מגיע ל-130 מיליארד שקל. בנוסף לקרנות הפנסיה הישנות קיימות גם פנסיות תקציביות, בהם מבוטחים עובדים ברשויות המקומיות, עובדי המדינה ועוד. בקופות אלה אין מדובר בגירעון, שכן הן מבטיחות לעמיתים פנסיה ללא הפרשה מצידם. באוצר מעריכים כי סך ההתחייבות של גופים אלו לפנסיונרים מגיע ל-220 מיליארד שקל.


גם הקרנות הפרטיות

באוצר מכחישים את הטענות על כך שהקרנות החדשות מצויות כבר היום בגירעונות. באוצר אומרים כי הדרישה להוריד כבר עתה את הזכויות המובטחות תימנע יצירת גירעונות. הדרישה תקפה רק לעמיתים חדשים.

מדרישת האוצר עולה כי לאוצר ברור שלא ניתן להמשיך להבטיח את הזכויות הקיימות. למעשה, האוצר מודה שאכן הקרנות החדשות נמצאות היום בגירעונות. באוצר אומרים כי הם דורשים להפחית לפחות 10% מהזכויות הניתנות לעמיתים שיצאו לפנסיה כדי שהקרנות יהיו מאוזנות, בהתאם ללוחות התמותה. עוד אומרים שם כי יש מגעים בעניין עם הקרנות.

"מדובר בהפרה של זכויות הבעלות" אומר הבכיר. לדבריו הקרנות חייבות להיות מאוזנות אקטוארית, ותפקיד בעלי הקרן לדאוג לכך. לדבריו, אי קיום ההוראה מהווה עבירה על החוק. כ-75% מקרנות הפנסיה החדשות נשלטות על ידי ההסתדרות, ומיעוטן מנוהל על ידי גופים פרטיים. לדברי הבכיר, גם קרנות הפנסיה הפרטיות, שחלקן בבעלות חברות הביטוח, נמצאות בגירעונות. בכיר באחת מחברות הביטוח המחזיקה בקרן פנסיה מאשר כי אכן הקרן שבבעלות החברה נמצאת על סף גירעון.

בכירים בקרנות ההסתדרותיות טוענים כי קרנות הפנסיה העצמאיות אינן צריכות להיגרר אחרי הקרנות ההסתדרותיות, ולעבוד אף הן עם לוחות תמותה לא מעודכנים. "התירוץ של הקרנות הפרטיות, שגם קרנות הפנסיה ההסתדרותיות אינן פועלות נכון, אינו מובן לי", אומר בכיר בענף. לדבריו, מדובר בחברות שצריכות להתנהג על פי שיקולים כלכליים ולא סביר ש"יתאבדו עם הקרנות ההסתדרותיות, שאינן עובדות כגוף עסקי".


"החטא הקדמון היה הרפורמה בענף ב-1995"

"החטא הקדמון היה ברפורמה שנערכה בענף הפנסיה ב-95'", אומר בכיר בענף; לדבריו, הרפורמה היתה מטופשת, ולא רק כי לא בדקו את לוחות התמותה המעודכנים, והתבססו בקרנות הפנסיה החדשות על לוחות התמותה הישנים. הבכיר מבקר גם את סגירת הקרנות הישנות בפני מצטרפים חדשים.

"קרנות הפנסיה הישנות הוקמו בשנות ה-50 והחליפו בחלקן קופות גמל שהיו מיועדות לחיסכון ארוך טווח", אומר הררי, "הגיעו לישראל עולים רבים, חלקם מבוגר, ללא כסף או חיסכונות, ולכן הוחלט לתת להם זכויות פנסיה מוגדלות". לדבריו, "הכוונה היתה שהצעירים שיקבלו מנת פנסיה שנתית של 2% יסבסדו את המבוגרים שקיבלו מנות פנסיה של 3.5% ואף 4% לשנה".

בפועל, השיטה לא עבדה; אנשים צעירים עזבו את מקום העבודה שלהם ומשכו את כספי הפנסיה. המבוגרים המשיכו להפריש מנות קטנות גם אם פוטרו מהעבודה, כדי לזכות בזכויות מוגדלות. לדבריו המערכת נולדה מתוך גירעון ולא היתה מאוזנת כלכלית מעולם. לדברי הררי התקנות של קרנות הפנסיה היו מצומצמות וההטבות רק הלכו וגדלו. כשהתגלה הגירעון, בתחילת שנות ה-80 - הוא היה גדול למדי.

כיום, כמעט 20 שנה לאחר שהבינו שמצבן של הקרנות רע - הגירעונות רק הולכים וגדלים.

החיסרון העיקרי של ההסדר מ-95' היה שלא נעשה כל מאמץ להקטין את הגירעונות, בדרך של פגיעה בזכויות העמיתים. משמע, הסתפקו בגידור הקרנות הוותיקות על הגירעונות הקיימים בהן.


"מנהלי קרנות ויתרו על תשואה גבוהה כדי להשקיע במיזמים של ההסתדרות"

"קיים ניגוד עניינים מובנה בין הבעלים של הקרנות הוותיקות, ההסתדרות כאיגוד מקצועי, לבין ניהול ענייני העמיתים" - כך אומרת מנהלת קרן הפנסיה של פועלי הבניין, אופירה אליאב. "במצב הנוכחי ספק אם קיימת מוטיווציה לניהול תקין ויעיל של הקרנות הוותיקות, לנוכח החלטת הממשלה מ-95'", היא מוסיפה.

קרן פועלי הבניין היא קרן הפנסיה הראשונה שנכנסה לגירעון, המוערך כיום ב-5.7 מיליארד שקל. אליאב סבורה כי הקרנות מנצלות למעשה את העובדה שאין קריטריונים מוגדרים ולוחות זמנים ברורים לגבי אופן פעולתן. ההערכה היא כי הממשלה תצטרך לספוג בסופו של דבר את כל הגירעון שיצטבר. אליאב מספרת שגילתה כי בקרן שהיא מנהלת יש ליקויים רבים, לדוגמה מאגרי נתונים לא מעודכנים. "יש אנשים שעקב רישום שגוי קיבלו פנסיה פעמיים", אמרה.

עוד גילו בקרן כי נדל"ן שרכשה ההסתדרות בכספי הקרנות לא נרשמו על שמן, והן נאלצות להיאבק עם ההסתדרות כדי שתכיר בנכסים כנכסיהן. לדברי אליאב, מנהלי הקרנות בעבר ויתרו על תשואות גבוהות כדי לעשות עסקות טובות פחות עם צדדים קשורים, כלומר השקיעו כספים במיזמים הקשורים להסתדרות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker