"יש משהו חיובי באינפלציה - החוב העצום שנוצר יתחיל להישחק"

ענת לוין, מנכ"לית בלאקרוק ישראל אמרה במסגרת כנס "היום שאחרי" כי "אם הכסף יושקע בדברים שמעודדים צמיחה, תשתיות, תחרותיות וקיימות, נראה המשך של צמיחה ונראה את התוצאות הטובות וההיסטוריות של המשבר"

יעל בלקין
יעל בלקין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
ענת לוין
יעל בלקין
יעל בלקין

"מנהל השקעות חייב להביא את משבר האקלים בחשבון, אחרת אתה לא עובד נאמנה ללקוח בפרופיל של סיכון תשואה", טענה ענת לוין, מנכ"לית בלאקרוק ישראל בשיחה עם עורך מגזין TheMarker איתן אבריאל. "הכלכלה של אפס פליטה זו כלכלה שלמה, יש מאחוריה רגולטורים וקנסות וציבור שלם. ברגע שאתה מבין שזאת כלכלה שצריך להתייחס אליה, חייבים לשאול את החברות שמשקיעים בהן אם הן התייחסו לכך ומה הן הולכות לעשות, כדי לראות שהן מבינות את הממדים של הבעיה ונערכות נכון - בין אם כדי לנצל את ההזדמנות או כדי לגדר סיכונים". השיחה נערכה במסגרת כנס "היום שאחרי", שנערך על ידי TheMarker ובנק לאומי, ועוסק באסטרטגיות יציאה מהמשבר.

לוין התייחסה בדבריה למכתב השנתי של לארי פינק, מייסד ומנכ"ל בלאקרוק, שמתפרסם באופן מסורתי בסוף ינואר בכנס דאבוס, ופונה לכל החברות שבלאקרוק מחזיקה בהן. במכתב דוחק פינק בחברות להתייחס בתוכניות שלהן למשבר האקלים ולסוגיות ירוקות, לצד איום מוסווה שאם לא יעשו זאת הוא ישקול את עתיד ההחזקה באותן חברות. לדברי לוין, ניצני השינויים מתחילים להופיע גם בישראל. "חברות ישראליות שרוצות להיות במרחב הגלובלי ייצטרכו לעמוד בסטנדרטים גלובליים כי הרגולציה הולכת לשם, אנחנו לא נוכל להדיר את עצמנו מהמקום הזה".

על אף הנרטיב הכללי שלפיו זהו המשבר החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, לוין טוענת שזה לא בא לידי ביטוי במספרים. "עצם הפגיעה הכלכלית היא בערך רבע מהפגיעה שהיתה ב-2008, והסטימולציות הפיסקליות הן פי ארבעה. עוד מעט השירותים יתחילו לחזור, המספרים חוזרים די מהר. כשמסתכלים על המשבר מבינים שעל אף שהריביות יהיו נמוכות במשך זמן רב, זה משהו שהבנקים המרכזיים מוכנים לספוג לטווח הקצר. בנוסף, יש ארגון מחדש של הגלובליזציה של שרשרות האספקה, ויש בוסט אדיר בכל מיני שינויים מבניים שהיו מתחת לפני השטח וצצים עכשיו, כמו סחר מקוון, נושאים של אי שוויון ועוד. יש פה הזדמנות היסטורית. השאלה היא איך יוצאים מהמשבר הזה מבחינה פיסקלית.

"הסטימולציה מאוד גבוהה, יותר ממה שהיתה ב-2008. השאלה עכשיו היא לאן הכסף יילך. אם הכסף יושקע בדברים שמעודדים צמיחה, תשתיות, תחרותיות וקיימות, נראה המשך של צמיחה ונראה את התוצאות הטובות וההיסטוריות של המשבר. אם הכסף לא ינוצל לדברים האלה אז אנחנו באמת נראה את העולם חוזר למה שהיה קודם. בנקים מרכזיים שיחקו תפקיד פיסקלי חשוב מאוד במשבר הזה, כמו ב-2008. נדע שהצלחנו לצאת מהמשבר כשנראה את הבנקים המרכזיים חוזרים לשגרה המוניטרית".

לארי פינק, מנכ"ל בלקרוקצילום: בלומברג

על אף האיום של האינפלציה, לוין מוצאת בה גם נקודות אור. "בינתיים היא נסבלת, הבנקים עדיין פעילים בשוק האיגרות הארוכות, עדיין מעודדים ריביות נמוכות ועוד. אנחנו מדברים על נומינלי חדש, ויש משהו חיובי באינפלציה - החוב העצום שנוצר יתחיל להישחק".

לבסוף, אומרת לוין, עלינו לזכור שאנחנו עדיין נמצאים בעיצומה של המהפכה הרביעית - מהפכת המידע והבינה המלאכותית. "צריך לראות אילו חברות ייהנו מהן ויתאימו את עצמן, ואילו חברות הן דינוזאורים שייפלטו בסוף אל החוף".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker