כלכלנים לטרכטנברג: מערכת המיסוי בישראל מעודדת ריכוזיות משקית - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כלכלנים לטרכטנברג: מערכת המיסוי בישראל מעודדת ריכוזיות משקית

הטלת מגבלות על לווה בודד ומיסוי דיבדינדים בין חברות בנות תוביל לריסוק מבנה האחזקות הפירמידיאלי במשק, כך טוענים 3 דוקטורים לכלכלה במכתב לצוות טרכטנברג

23תגובות

בזמן שוועדת טרכטנברג דנה בדרכים לפתרון מחאת האוהלים, 3 דוקטורים לכלכלה מפרסמים את הגורמים העיקריים לדעתם היוצרים את הנטל על מעמד הביניים, ומציעים פתרונות תוך שמירה על מסגרת הגירעון בתקציב. השלושה הם מיקי מלול מהפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון, מוסי רוזנבוים מהפקולטה לניהול אוניברסיטת בן גוריון ואמיר שהם מהמכללה למינהל המסלול האקדמי. עבודתם מקיפה מספר תחומים בעייתים במשק הישראלי, ביניהם ריכוזיות משקית וענפית, כוח העבודה בישראל, קצבאות ילדים ועוד.

ריכוזיות משקית

לטענתם, המשק הישראלי מאופיין בריכוזיות משקית שאותה מעודדת מערכת המיסוי בארץ. היא מאופיינת במספר מצומצם של בעלי הון המחזיקים בנכסים רבים באמצעות מבני פירמידה. במכתבם הם מציעים שני כלים לטיפול בריכוזיות המשקית: מיסוי דיווידנדים ומגבלות על לווה בודד.

מיסוי דיווידנדים הניתנים מפירמה אחת לשנייה

המיסוי נועד בשביל לרסק את המבנה הפירמידיאלי. בכדי לא לפגוע בשיתופי פעולה ריאליים הם מציעים כי מס הדיווידנד בין חברות לא ייגבה מחברות בנות אלה רק מחברות נכדות ומטה. בנוסף, תחוקק תקנה חדשה שתקבע כי הרווחים הראשונים שחברה מחלקת יהיו דיווידנדים שקיבלה מחברות בנות. הדיווידנד שחילקה חברה נכדה לחברה הבת לא ימוסה. ואילו הדיווידנד שחולק על ידי החברה הבת לאם ימוסה עד לסכום הדיווידנד שקיבלה החברה הבת מהחברה הנכדה.

מגבלת לווה בודד

כיום יש הפרדה בין הלוואות של פירמות לבין הלוואות של בעל השליטה. לטענתם, יש צורך להכליל את ההלוואות בסל אחד כולל, כך שכל ההלוואות אשר קשורות לבעל הון מסוים יקובצו תחת ההגדרה של לווה בודד - ועל הלוואות אלו יוטלו מגבלות. את גובה ההלוואה המקסימלי ללווה בודד הם אינם מציינים ומותירים זאת לבדיקת צוות טרכטנברג. עם זאת, הם מציינים כי ראוי שהסכום לא יעבור מספר בודד של מיליארדים.

בצורה זו המדינה תצמצם באופן ניכר את מספר החברות שפרט בודד ירצה להחזיק בהן.

ריכוזיות ענפית

הריכוזיות הענפית הינה הגורם העיקרי ליוקר המחיה בישראל. הדבר מתעצם על רקע חסמי הכניסה ליבוא ויבוא מקביל. הפתרונות שמציעים הם הגדלת כוחו ותקצובו של הממונה על ההגבלים העסקיים תוך חידוד המטרה של הגברת התחרות. זאת על מנת למנוע החלטות תמוהות כגון האישור שניתן בזמנו לשופרסל לרכוש את קלאבמרקט.

לתקצב יחידה במועצה לצרכנות, שתפקידה לבחון את מחירי המוצרים בהשוואה לחו"ל עם סמכות להטלת סנקציות.

הפרטה של חברות ממשלתיות אינה אמורה לשים דגש על מיקסום הרווח למדינה אלא על שינוי מבנה השוק הענף והפיכתו ממונופוליסטי לתחרותי. לפיכך, בעלי הון לא יוכלו להיות בעלים של יותר מאחוז מסוים של אותו משאב. כמו כן, הם קוראים לעצור את הפרטת נמל אילת ולקחת אותו כדוגמה לשינוי שיטת ההפרטה בישראל.

פיקוח על סל הצרכן

הממשלה תפקח על סל הצרכן באמצעות קנסות לחברות על טעויות בחשבון כגון חשבונות סלולר, חישובי עמלות בנקים, חשבונות קופות בסופר וכדומה.

עוד מציעים להגביר את השקפות בענפיים ריכוזיים על ידי פישוט. הממשלה תחייב את החברות להציע דילים פשוטים שלא מטעים במחיר את הצרכן.

הפתרון לענף הרכב יתקבל באמצעות הורדת התקינה והתקנות על מוצרי יבוא מקביל, שמקטינות את התחרות וגורמות לעליית מחירים יותר מחסמי סחר קלאסי כגון מכס.

הטיפול במגזרים וכוח העבודה בישראל

את העלייה בשיעור העובדים העניים המרמזת על כך כי השכר המשולם אינו מספיק להבטחת קיום ברמה נאותה, מציעים לפתור על ידי העלאת שכר המינימום לצעירים ל-5,000 שקל והורדתו ככל שהגיל עולה לרמה מינימלית בגיל 50 של 4,000 שקל.

הדיפרנציאציה לדעתם, תוביל להעדפת מבוגרים בעבודות פשוטות, מה שייתן מענה למצוקה ההולכת וגוברת של עובדים מבוגרים שנפלטו ממעגל התעסוקה ומתקשים למצוא עבודה. כמו כן, מציעים להעניק מס הכנסה שלילי לעובדים מבוגרים בגובה ההפרש בין שכר המינימום לצעירים לשכר המינימום למבוגרים.

קצבאות ילדים

לשנות את הקצבה השולית על ילד חמישי ומעלה ל-0. כך הקצבה על ילד רביעי תעלה ותפצה את אובדן הקצבה בגין ילד חמישי ומעלה. הממשלה בו בעת תקל על משפחות בעלות ארבעה ילדים. את נושא הקצבאות הם מציעים ליישם על ילודה עתידית ולא כיום.

טיפול בנושא החינוך הרך

הפעלת מעונות מגיל 3 חודשים ומעלה לצד סבסוד החינוך בגילאים האלו. ההטבות יינתנו למשפחות שבהן כל אחד מבני הזוג עובד בחצי משרה ומעלה לפחות. ההצעה הינה כי עד לגיל 3 המדינה תעניק תלושים לסבסוד עלות הפעוטון. גובה התלוש יעמוד על 1,000 שקל לחודש. מחירי מעונות היום יהיו גם כן בפיקוח.

טיפול בנושא החינוך בבתי הספר

יום לימודים ארוך עד השעה 16:30. הדבר ישיג שני דברים במקביל: בשעות הצהריים יוכנסו חוגים והעשרות שיצמצמו במידה ניכרת את הפערים בחינוך הלא פורמלי בין הילדים ובנוסף ישחרר חסם ליציאה לעבודה לבן זוג שני. שימוש במתווה זה יקצר גם את משך החופשות השנתיות - דבר אשר יגדיל את פריון המשק.

טיפול בנושא המיסוי

יש לתקן את העיוות במערכת מס ההכנסה ולהעלות את שיעור המס השולי להכנסה מעל 73,422 שקל ל-57%. כמו כן, להוסיף עוד מדרגות מס נוספות לשכר חודשי שמעל 200 אלף שקל, מעל 300 אלף שקל וכך הלאה.

לצד זאת הם קוראים לוועדה לעלות את המע"מ ומיסי הקנייה למוצרי יוקרה כמו יאכטות, מכוניות יוקרה (מעל 200 אלף שקל), בתי יוקרה וכדומה.

בד בבד לטענתם יש להעלות שיעורי מס החברות תוך מתן הקלות דרך חוק עידוד השקעות הון לחברות סחירות, שיכולות להעתיק את פעילותן למדינות אחרות או לחברות השוקלות להעביר פעילותן לישראל. היתרון בהצעה זו הוא בכך שמצד אחד יתאפשרו הכנסות נוספות ממסים, ומצד שני תימנע עזיבה של חברות ישראליות לחו"ל או אי כניסה של חברות בינלאומיות בעלות אלטרנטיבות אחרות. "אין סיבה שרשתות השיווק ייהנו מהפחתת מס חברות שנועדה בעיקר לעידוד חברות להיכנס לשוק הישראלי".

טיפול בנושא יעילות ממשלתית

הקמת ועדה לבדיקת כפילויות במגזר הציבורי באמצעות Government Accountability Office.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#