האם ההסתערות המתואמת על מניית גיימסטופ היא הרצת מניות?

ואם כן - האם יש מקום לאכיפה בנסיבות הקיימות? ■ זו לא תהיה הפעם הראשונה שבה הגדרות הדין נותרות מאחורי התפתחויות טכנולוגיות ותופעות חברתיות שונות

ערן שחם-שביט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
חנות של גיימסטופ בניו יורק
חנות של גיימסטופ בניו יורקצילום: CARLO ALLEGRI/רויטרס

הדרמה הקשורה לפעילות במניית גיימסטופ מעוררת הדים רבים גם בסיקור שוק ההון בארץ.

למי שלא מכיר את סיפורה של המניה בתקופה האחרונה, נציין כי חברת גיימסטופ היא רשת חנויות קמעונית למשחקי וידאו. תחילת משבר הקורונה לא היטיבה עם החברה - ולצד חוב עתק נסחרה המניה בשווי נמוך. נסיבות אלה היוו כר פורה לפעילות של סוחרי יום ושורטיסטים אשר שלא כדרך הטבע, מרוויחים במקרה שהמניה יורדת. אלא שאז אירעה תפנית חדה בעלילה ומניית החברה נסקה בחדות ובמהירות.

מניית גיימסטופ

לפי הפרסומים, משקיעי הדור החדש - המילניאלס, תוך שימוש ברשתות ובקבוצות חברתיות - פעלו באופן אגרסיבי במסחר ורכשו את המניה תוך העלאת שערה. יש המשערים כי התנהלות זו היא קריאת תיגר של דור המשקיעים החדש על המשקיעים ה"ישנים".

כך לדוגמה, צילום מסך של שער מניה או הוספת אימוג'י עשוי היה להוביל לפעילות דרמטית במסחר. התנהלות זו משתלבת עם אמירות של אנשים הנתפשים כ"גורואים" של אותם משקיעים חדשים, ומתפרשת על ידי אותם משקיעים כהמלצה - למשל, אמירתו של אילון מאסק להשתמש באפליקציית המסרים סיגנל, שהקפיצה את שערה של מניה אחרת בעלת אותו שם באלפי אחוזים.

התנהלות זו הביאה את רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) לפרסם השבוע בטוויטר התייחסות חיוורת לאירועים ולציין כי "זה ממש לא רעיון טוב להשקיע במשהו רק כי מישהו מפורסם טוען שזו השקעה טובה".

משקיעי רובין הוד זיהו וניצלו הזדמנות טכנית להפוך את הסירה על יושביהצילום: AMY LOMBARD / NYT

מכיוון שהתנהגות כלכלית היא בדרך כלל חסרת ואקום ועשויה לפעפע לשווקים נוספים, עולה, בין השאר, שאלה בסיסית: האם היה מדובר בעבירה לו היתה מתרחשת בישראל?

האתגר של רשויות האכיפה

עבירת תרמית בחוק ניירות ערך נועדה להבטיח כי שערי המסחר יישארו נקיים מהשפעות זרות, וישקפו פעילות כלכלית אמיתית. "דרכי תרמית" הנזכרות בחוק מגוונות ואינן מוגבלות לפעולות סרק בלבד. ככל שפעולת מסחר תהא במטרה להשפיע על שער המניה ולא כחלק מרצון אמיתי לרכשה, היא עשויה להיחשב פעולה תרמיתית המהווה עבירה.

לא מן הנמנע כי הזרמת הוראות של משקיעים חדשים, תוך שיתוף פעולה ביניהם, כדי לייצר עודף ביקוש או עודף היצע של נייר הערך במטרה להשפיע, גם בעקיפין, על שער המסחר - יובילו לחדרי החקירות ברשות; עם זאת, חשוב לזכור כי קיים קושי חקירתי, מכיוון שצריך להוכיח שאותה פעילות בוצעה בשיתוף פעולה וכדי להשפיע על שערי ניירות הערך. קושי נוסף מצוי בהתחקות אחר אותה פעילות, איתורה והוכחת שיתוף הפעולה בין הפרטים. 

שאלה מעניינת נוספת נוגעת לאותן המלצות של אושיות שוק ההון. האם התייחסות אדם לחברה תוך ציון שם מניה ולצדה אימוג'י של כלי טיס עשוי להוות עבירה? האם צילום מסך של גרף המניה או של הוראת קנייה היא המלצה?

ספק רב אם ראוי להתייחס לכל אמירה של כל אדם - גם אם נתפש על ידי קבוצה כאושייה או כגורו - כהמלצה. לצד זאת, קיימת מורכבות להוכיח שמדובר בהמלצה לציבור. בנוסף, לפי הדין הקיים, נדרש להוכיח כי אותה המלצה מהווה הבטחה או תחזית הכוללת פרט כוזב או העלמת עובדה מהותית - למשל, שאותו אדם מחזיק בנייר הערך ועשוי ליהנות מעליית שער המניה. נראה כי התנהגות המשקיעים החדשים או של אותן אושיות אמיתית, ואינה כוללת פרסום מידע שקרי. מכאן, ניצב בפני רשויות האכיפה אתגר משמעותי - ככל שיבקשו לאכוף את החוק כדי למנוע ייצור בועה באותן נסיבות.

אין זו הפעם הראשונה שבה הגדרות הדין נותרות מאחורי התפתחויות טכנולוגיות ותופעות חברתיות שונות. נראה כי בפני רשויות האכיפה עומדים אתגרים משמעותיים בהחלת הדין הקיים על ההתנהגות המתוארת. קשיי האכיפה המתוארים ואחרים נוספים מאתגרים גם את יכולת הרשויות להחיל פרשנות יצירתית - והדברים מובילים לשאלה: האם בכלל יש מקום לאכיפה בנסיבות הקיימות?

הכותב הוא שותף במשרד סבוראי, שחם-שביט, מומחה בעבירות כלכליות ועבירות צווארון לבן, לשעבר היועץ המשפטי של מחלקת חקירות ומודיעין ברשות ניירות ערך

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker