יבואנית ג'ילט ופרינגלס בדרך להנפקה בת"א לפי שווי של 1.25 מיליארד שקל

אחרי שנים של רווחיות עודפת ביבוא מותגים, משפחות וימן ומנדל ינסו להעביר לציבור חלק מהסיכון של החרפת התחרות ביבוא מותגים. דיפלומט היא החברה המובילה בישראל במכירות ובהפצה של מוצרי מזון וצריכה — ומייצרת רווח תפעולי של 120–150 מיליון שקל בשנה

יורם גביזון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
נשיא ומנכ"ל קבוצת דיפלומט, נעם וימן
נשיא ומנכ"ל קבוצת דיפלומט, נעם וימןצילום: ניר קידר

הגאות בשוק ההנפקות והרוח הגבית שקיבלו עסקי הקמעונות ממשבר הקורונה — מתניעים את הנפקתה של חברת ההפצה דיפלומט, שבבעלות משפחות וימן ומנדל.

דיפלומט, שהוקמה ב–1968, היא החברה המובילה בישראל במכירות ובהפצה של מוצרי צריכה ומזון. היא צפויה לגייס 200–300 מיליון שקל בהנפקה של מניות לפי שווי חברה של 1.2–1.3 מיליארד שקל לפני ההנפקה. דיפלומט וחתמיה, חברת אוריין ולידר חיתום, שוקלים לשלב בהנפקה הצעת מכר.

דיפלומט מפיצה בישראל מוצרי צריכה ומזון של חברות מובילות, כמו פרוקטר אנד גמבל — שמייצרת את מותגי ג'ילט, הד אנד שולדרס, פמפרס, טמפקס, אולוויז, פיירי, אריאל, טייד ופרינגלס. ענקיות צריכה אחרות שמופצות על ידי דיפלומט כוללות את מונדלז — שמייצרת מותגים כמו אוריאו, מילקה, גבינת פילדפיה וטובלרון; וחברת הקפה JDE, שמשווקת את המותג ג'ייקובס, קטשופ של קראפט־היינץ, קלוג'ס, ומשקה האנרגיה רד בול.

החברה מפעילה מערך הפצה, שכולל 3,000 נקודות מכירה ו–900 לקוחות בשוק המלונאות, המזון וההסעדה, ומספק תמיכה בקמעונות מקוונת. לחברה יש מרכז הפצה בן 30 אלף מ"ר באיירפורט סיטי.

דיפלומט החלה בשנים האחרונות בפעילות של יבוא והפצה של מוצרי צריכה לארבעה שווקים נוספים — קפריסין, ניו זילנד, דרום אפריקה וגיאורגיה — כנראה כדי להקטין את התלות בשוק הישראלי, שבו פעילותה של החברה נמצאת תחת ביקורת ציבורית גוברת.

דיפלומט היא בעלת מחזור מכירות מוערך של 1.5 מיליארד שקל ורווח תפעולי תזרימי (EBITDA) של 120–150 מיליון שקל. בעלי דיפלומט ניסו בעבר להנפיק את החברה, אך ההנפקה לא יצאה לפועל. ההחלטה לבצע את ההנפקה נובעת, בין השאר, מהעלייה החזקה במניותיהן של חברות קמעונות מזון וחברת הפצה אחרות, כמו גלוברנדס וסנו ממארס 2020, כתוצאה מההשפעה החיובית של מגפת הקורונה על הביקוש למזון; בשל היכולת לפתור בעיות כמו חלוקת הון והעברת עושר לדור הבא של משפחות וימן ומנדל; ובשל יצירת הערך הניכרת בחברות קמעוניות מנוהלות היטב שנהפכו לחברות ציבוריות — כפי שקרה למשל בחברת רמי לוי, שקפצה ב–837% מאז הנפקתה ב–2007; ובחברת פרשמרקט, שהכפילה את שווייה מאז הנפקתה במאי 2019.

צילום: עופר וקנין

ההנפקה מספקת לבעלי החברה הזדמנות לממש את הערך שצברו בשנים שבהן החברה נהנתה משליטה מוחלטת ביבוא מותגים מובילים, שחלקם יצרו חפיר של איכות ומוניטין, ונגסו בנתחי שוק גבוהים משמעותית מ–50% כמו ג'ילט.

סקירה של משרד האוצר מאפריל 2016, שהתבססה על נתוני החברות, העלתה שהרווח המצרפי של ארבע החברות המובילות בענף — דיפלומט, שסטוביץ' אלפא קוסמטיקה ויוניליוור — נסק מ–175 מיליון שקל ב–2012 ל–295 מיליון שקל ב–2016; ושיעור הרווחיות עלה מ–8.5% מהמחזור ל–14% ב–2016. זוהי עלייה חדה ומרשימה, במיוחד לנוכח העובדה שב–2011 היה גל מחאה שהתמקד ביוקר המחיה שנובע מרווחיות עודפת של יצרניות מזון בעלות מעמד דומיננטי, כמו תנובה ושטראוס.

דיפלומט ושסטוביץ' במוקד של דיון ציבורי

דיפלומט והחברה המתחרה שסטוביץ' הפכו בשנים האחרונות מוקד לדיון ציבורי וניסיון להחליש את שליטתן בשוק מוצרי הצריכה. שתיהן הואשמו בכך שהן חוסמות תחרות מיבוא מקביל בידי קמעונאים וגורפות רווחים עודפים על חשבון הצרכן באמצעות המחירים הגבוהים בהשוואה בינלאומית על מותגים כמו קולגייט וג'ילט. דיפלומט ושסטוביץ' השכילו להוריד פרופיל, ולפעול מאחורי הקלעים באופן שהכביד על יישום רפורמות ביבוא המקביל של מוצרי טואלטיקה, למשל, רפורמת התמרוקים — שהיתה אמורה להגביר את התחרות מיבוא מקביל בתחום.

הרפורמה אמורה היתה לפטור יבואנים מקבילים של מוצרי טואלטיקה ותמרוקים מחובת התיעוד של כל שלב בחיי המוצר משלב הייצור ועד הגעתו לישראל; להרחיב את מספר המדינות שמהן ניתן לבצע יבוא מקביל של מותגים, שחברות כמו דיפלומט ושסטוביץ' הן היבואניות הרשמיות והבלעדיות שלהן; להגדיל משמעותית את התחרות בשווקים אלה; ולהוריד את המחירים. הרפורמה, שקיבלה את אישורו העקרוני של משרד הבריאות במחצית הראשונה של 2019, לא יצאה לפועל.

כעת, בהיעדר איומים מיידיים, נראה שהנפקת דיפלומט היא דרך נאותה לפזר את הסיכון של החרפה עתידית במצב התחרות בענף ולהתחלק בו עם הציבור.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker