קפיצה מהתחתית: תוצר המשק זינק בקצב שנתי של 38% ברבעון השלישי

הזינוק בתוצר נגרם הודות להתאוששות החלקית לאחר הסגר הראשון – אבל גם אחריו, התוצר נמוך ב-1.4% מברבעון המקביל ב-2019

נתי טוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שוק מחנה יהודה, אתמולצילום: אוהד צויגנברג
נתי טוקר

אחרי שמשבר הקורונה גרם ברבעון שני של 2020 לירידה החדה ביותר בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של ישראל זה 40 שנה לפחות, ברבעון השלישי התמ"ג זינק בקצב שנתי גבוה מאוד, 37.9%, לעומת הרבעון הקודם. לזינוק תרמה ההתאוששות החלקית של המשק – לפחות עד הסגר השני בשבועיים האחרונים של הרבעון השלישי. עם זאת, גם לאחר הזינוק בתמ"ג – הוא עדיין נמוך ב-1.4% מברבעון המקביל ב-2019. 

מנתונים נוספים שפורסמו היום עולה כי האבטלה הגבוהה המשיכה להכות במשק הישראלי גם במחצית השנייה של אוקטובר, על אף היציאה החלקית מהסגר: שיעור האבטלה הרחב הגיע במשך השבועיים האחרונים של אוקטובר ל-18%, לעומת 22.7% במחצית הראשונה של החודש.

התמ"ג לנפש עלה ב-7.9% בחישוב רבעוני. גם לאחר עלייה זאת, ישראל חזרה יותר משלוש שנים לאחור - לרמת התוצר לנפש ששרה בה ברבעון השני של 2017.

"השפעת ההגבלות שהוטלו בשל משבר הקורונה היתה גדולה בצורה משמעותית ברבעון השני לעומת הרבעון השלישי, ומכאן ההתאוששות של המשק ברבעון השלישי יחסית לרבעון הקודם", מסבירים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שפירסמה ביום שני את נתוני החשבונאות הלאומית החדשים.

התמ"ג העסקי צמח ברבעון השלישי בקצב שנתי של 43.1%. הסרת ההגבלות על הפעילות במשק הביאה גם לזינוק בקצב של 42% בצריכה הפרטית לעומת הרבעון הקודם (בניכוי עונתיות, בחישוב שנתי), לאחר ירידה בקצב של 43.7% ברבעון השני. 

בסיכום שלושת הרבעונים הראשונים  של 2020, הירידה בתמ"ג הסתכמה ב-3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. התחזית של חטיבת המחקר בבנק ישראל היא להתכווצות של 5% ב-2020 בתרחיש האופטימי ושל 6.5% בתרחיש הפסימי. הנתון הסופי של 2020 יושפע גם מהסגר השני, שנמשך אל תוך הרבעון הרביעי (הנוכחי).

הצמיחה החדה בקצב של 37.9% היא בחישוב שנתי. חישוב כזה מדמה בכמה יצמח התוצר במשך ארבעה רבעונים רבעונים, אם ימשיך לצמוח בקצב שבו צמח ברבעון השלישי. בחישוב רבעוני פשוט, התמ"ג צמח ברבעון השלישי ב-8.4% לעומת הרבעון הקודם. 

נתונים חיוביים גבוהים מאפיינים מדינות נוספות שחוו נפילה חדה ברבעון השני של 2020 והתאוששות בפעילות המשקית לאחר נקיטת צעדים להתמודדות עם המגיפה. למעשה, הצמיחה בישראל ברבעון השלישי עשויה להיות מאכזבת במידה מסוימת בהשוואה עולמית. באיחוד האירופי נרשמה ברבעון השלישי עלייה רבעונית (בחישוב פשוט, לא בקצב שנתי) של 12.1% לעומת הרבעון הקודם, בספרד 16.7%, באיטליה 16.1% ובצרפת 18.2%. בארה"ב הצמיחה ברבעון השלישי בחישוב רבעוני היתה של 7.4%. 

עם זאת, במבט ארוך טווח מעט יותר, נראה שמצבה של כלכלת ישראל גרוע פחות מזה של מדינות רבות. אמנם התמ"ג הצטמצם ב-1.4% ברבעון השלישי לעומת הרבעון המקביל ב-2019, אך במדינות אחרות ההתכווצות חדה יותר - בארה"ב שיעורה 2.9%, באיטליה 4.7% ובספרד 8.7%.

בלמ"ס מדגישים כי הנתונים מנוכי העונתיות המתפרסמים כעת הם בעלי מהימנות מוגבלת, מאחר שלא ברור אם ההשפעות העונתיות על החשבונאות הלאומית בתקופת משבר הקורונה ב-2020 דומות לעבר. בשלב זה אין די נתונים המאפשרים חישוב מדויק יותר של ההשפעות העונתיות.

משבר הקורונה ועצירת התנועה הבינלאומית הביאו להמשך הפגיעה ביבוא של סחורות ושירותים, והוא ירד גם ברבעון השלישי ב-7.5% בחישוב רבעוני. יבוא שירותי התיירות - כלומר התיירות היוצאת - עלה מעט ברבעון השני, אך בלמ"ס מבהירים כי רמת התיירות עדיין כמובן נמוכה מאוד. 

תוכניות הסיוע של הממשלה במשבר הקורונה הביאו לגידול בקצב שנתי של 5.1%  בצריכה הציבורית ברבעון השלישי, לאחר גידול של 22.7% ברבעון השני של השנה. 

שוק הנדל"ן חזר גם הוא לפעילות, אך באופן חלקי בלבד. ההשקעה בבנייה למגורים צמחה ב-8.8% בחישוב רבעוני, לאחר ירידה חדה יותר של 15.8% ברבעון השני. גם היצוא התאושש, וזינק ב-9.7% ברבעון השלישי בחישוב רבעוני, וזאת לאחר ירידה של 8.3% ברבעון השני (לא כולל יצוא יהלומים וחברות סטארט-אפ).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker