"אמיר ברמלי לא חשש מגבולות, הוא פשוט חצה אותם": מייסד קרן רוביקון הורשע בהונאה של 340 מיליון שקל

ברמלי קיבל מאות מיליוני שקלים מ-550 משקיעים, והלבין אותם באמצעות החברות שניהל

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמיר ברמלי בבית המשפט
אמיר ברמלי בבית המשפטצילום: מוטי מילרוד

אמיר ברמלי, הבעלים והמנהל של החברות קלע ורוביקון, שקרסו והותירו חובות של כ-300 מיליון שקל, הורשע בקבלת דבר במרמה, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים בתאגיד וגיוס כספים ללא תשקיף. ביולי 2016 הוגש נגד ברמלי, מייסד קרן רוביקון, כתב אישום חמור בגין קבלה במרמה וגניבה של מאות מיליוני שקלים - והלבנתם. ברמלי קיבל כספים מ-550 משקיעים.

ברמלי מרצה כמה שבועות של מאסר בכלא, לאחר שבתחילת אוגוסט הוחלט כי ישהה במעצר עד תום ההליכים. חוקרי רשות ניירות ערך נדהמו לגלות כי ברמלי ניצל את תנאי השחרור שלו כדי להונות לכאורה משקיעים נוספים. על פי החשד של החוקרים, שמצאו בביתו של ברמלי דרכונים מזויפים, חותמות, כסף מזויף וכסף זר בשווי של עשרות אלפי שקלים, הוא ניסה להימלט מישראל.

בכתב האישום תיארו עו"ד חנה קורין ועו"ד יוני ליבני, מהמחלקה לניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, כיצד ברמלי גייס 425 מיליון שקל לאחר שהבטיח למשקיעים ריבית גבוהה על השקעתם. ברמלי העביר את הכספים לחשבונות קרן קלע, ויחד עם גיסו השתמש בכספים להשקעות מסוכנות. 

עוד עולה מכתב האישום כי ברמלי הסתיר מהמשקיעים לאורך כל התקופה כי רוביקון רושמת הפסדים כבדים ואין לה תזרים מזומנים חיובי. הנאשם העביר לחשבונות קרוביו 25 מיליון שקל בניגוד לחוק, על אף שמצבה של רוביקון היה רעוע. בנוסף, הוא רשם את אשתו כבעלים של שתי חברות שאליהן הועברו הכספים, ולא דיווח לרשויות כנדרש בחוק כי יש לו הרשאות בחשבונות. 

הפרקליטות האשימה את ברמלי בכך שהוא העביר את כספי המשקיעים כתשלום ריבית, ולקח כספים לחשבונות פרטייים ללא ידיעת המשקיעים והרשויות. עוד הואשם ברמלי כי הוא גייס את הכספים ללא תשקיף ועבר על חוק ניירות ערך, שאוסר על גיוס כסף מיותר מ-35 משקיעים בשנה.

12 אישומים

בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את ברמלי ב-12 אישומים שונים, וביניהם: הונאה בהיקף משוער של 340 מיליון שקל; ריבוי עבירות של גניבה בידי מורשה; ריבוי עבירות הלבנת הון; ריבוי עבירות של עשיית פעולה ברכוש אסור; הטעיית משקיעים; גיוס כספים ללא תשקיף כנדרש בחוק ניירות ערך, הטעיית רשות ניירות ערך ומסירת מסמכים מזויפים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והפרת אמונים. בהכרעת הדין, שפרושה על 193 עמודים, כתב השופט חאלד כבוב "ברמלי לא חשש מגבולות - הוא פשוט חצה אותם".

היום קבע כבוב כי "ברמלי הטעה את המשקיעים בדבר מהות פעילותן של קרנות קלע יזמות וקלע בטוחות, תוך שהוא מסר להם כי כספם יושקע במתווה חסר סיכון של השלמות הון ל-72 שעות, אך בפועל לא היה ולא נברא מנגנון כאמור. אל מול המצג שהציג למשקיעים, בפועל העביר ברמלי את כלל כספי המשקיעים למגוון מיזמים עתירי סיכון, בבעלותו הישירה או העקיפה או לכיסו הפרטי, משך כמחצית מהונה העצמי של חברה ציבורית שבשליטתו לשימושיו הפרטיים ללא אישור כדין, משך סכומי עתק בסך מוערך של 19 מיליון שקל מתוך כספי המשקיעים, לענייניו הפרטיים, לרבות מימון דירות ועסקיהם של בני משפחתו, וידו נותרה עוד נטויה".

השופט חאלד כבוב
השופט חאלד כבובצילום: עמי שומן

עוד קבע כבוב כי "ברמלי היה מי שידע, אישר ואף הכווין את כל אחת מהפעולות שבוצעו בחברות הקבוצה". הוא תיאר את ברמלי כרוח החיה "שהיה מצוי בכל הפרטים וקיבל את כל ההחלטות המהותיות בקרן קלע וכן בקבוצת רוביקון".

עוד השתכנע כבוב מעדויות המשקיעים כי "המצגים שהובאו לידיעתם של המגייסים על ידי ברמלי ושהוצגו על ידם לאחר מכן למשקיעים, כללו התחייבות מפורשת של ברמלי כי הכספים יושקעו בהשלמות הון קצרות בטווח של 72-48 שעות - ורבים מהם לא היו משקיעים בקרן קלע אם היו יודעים שהכספים לא יוחדו למטרה זו".

כבוב קבע שבשונה מהמצגים שנתן ברמלי, "לא כך היה הדבר. כספיה של קרן קלע לא הושקעו באפיקים שהובטחו למשקיעים, ולא הושקעו בחלקם בחברות אחרות בקבוצת רוביקון שברובן היה ברמלי עצמו בעל מניות. הכספים הועברו באופן ישיר לחשבונותיהם של ברמלי וקרובי משפחתו, ושימשו למטרותיו האישיות ולשם החזר הריבית המובטחת למשקיעים קודמים".

"שוק הון הוגן הוא ערך עליון"

ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך, מסרה כי "הכרעת הדין היא תמרור אזהרה ברור לכל גורם ששוקל לבצע עבירות מרמה, זיוף והלבנת הון, הצגת מצגי שווא ושימוש בכספי משקיעים לצרכים פרטיים. שוק הון הוגן הוא מטרה אסטרטגית וערך עליון כדי להבטיח את אמון המשקיעים בשוק ההון - והוא זה שמאפשר את פעילויות הגיוס והמסחר התקינות לטובת המשקיעים והחברות.

"ככל הנראה ברמלי לא הבין את המסר בפעם הראשונה, ובעודו ממשיך על פי החשדות לבצע פעילות עבריינית חמורה, תוך כדי ניהול משפטו, נאלץ לפגוש את חוקרי רשות ניירות ערך בשנית, רגע לפני שעל פי החשדות, לכאורה תיכנן להימלט מהארץ ומהדין".

מפרקליטות מיסוי וכלכלה נמסר כי "בית המשפט קיבל את עמדת התביעה, שלפיה הבטחותיו של ברמלי היו כוזבות ומטעות, ובבחינת אחיזת עיניים. בפועל, ברמלי עשה ברכוש הזולת כבשלו: העביר את כספי המשקיעים להשקעה במיזמים עתירי סיכון שבבעלותו הפרטית, שילם באמצעות כספי משקיעים את התחייבויותיו למשקיעים אחרים והשתמש בכספים לצרכיו הפרטיים והמשפחתיים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker