קרן טרנר-אייל פורשת מתפקיד מנכ"לית האוצר אחרי פחות מחצי שנה

מנהל רשות המסים, ערן יעקב, מונה לתפקיד ממלא מקום מנכ"ל המשרד ■ פרישתה של קרן טרנר-אייל היא השלישית של בכיר באוצר בתקופה האחרונה, אחרי התפטרותו של שאול מרידור - ראש אגף התקציבים לשעבר, ופרישתו המוקדמת של רוני חזקיהו - החשכ"ל היוצא

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
קרן טרנר אייל
קרן טרנר איילצילום: אוליבייה פיטוסי

משרד האוצר ממשיך לאבד את פקידיו הבכירים: היום (ראשון) הודיע המשרד על פרישתה של מנכ"לית, קרן טרנר-אייל - פחות מארבעה חודשים לאחר שהממשלה אישרה את מינויה לתפקיד.

זוהי הפרישה השלישית של בכיר במשרד מאז נכנס ישראל כ"ץ לתפקיד שר האוצר במאי האחרון - לאחר התפטרותם של החשב הכללי, רוני חזקיהו, והממונה על התקציבים, שאול מרידור. 

טרנר-אייל שימשה כמנכ"לית תחת השר כ"ץ כבר מ-2016, במשרד התחבורה. לפני פחות מחצי שנה עברה בעקבותיו של כ"ץ למשרד האוצר, ויחסי העבודה בין השניים נקלעו למשבר – כחלק מהתערערות היחסים בין כ"ץ לבין בכירי משרדו. במשרד מאשימים את השר בזלזול באנשי המקצוע, ומתוסכלים מהחלטתם של כ"ץ ושר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לדחות עוד ועוד את החקיקה של תקציב המדינה ל-2020 ול-2021. 

איחור בהגשת התקציב

כ"ץ מינה את מנהל רשות המסים, ערן יעקב, לממלא מקום מנכ"ל המשרד, עד שיימצא מנכ"ל קבוע. לדברי השר, הוא וטרנר-אייל, "הגיעו להסכמה משותפת על סיום תפקידה בשבועות הקרובים לאור בקשתה האישית". 

היום הכריז כ"ץ כי סיכם עם ממלא מקום הממונה על התקציבים, יוגב גרדוס, כי תקציב המדינה ל-2021 וחוק ההסדרים, "יוכנו באוצר ויוגשו לאישור הממשלה במהלך דצמבר השנה, בהתאם לשיקולים המקצועיים ולוח הזמנים המתבקש. בימים הקרובים יתקיים באוצר דיון מאקרו לקביעת יעדי התקציב".

הציוץ שבעקבותיו ננזפה קרן טרנר, יולי 2020

אם התקציב יאושר בממשלה בדצמבר, הוא יוגש לכנסת כעבור כחודש בלבד. אף שכ"ץ טוען כי התנהלות זו מתאימה ל"לוחות הזמנים הנדרשים", בחוק יסוד: משק המדינה נקבע כי הממשלה תניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב לא יאוחר מ-60 יום לפני תחילת שנת הכספים – כלומר בתחילת נובמבר לכל המאוחר. 

מסלול התנגשות

פרישתה של טרנר-אייל לא הפתיעה אנשים המעורים בעבודתו של משרד האוצר. הם העירו כי השר כ"ץ לא היסס בחודשים האחרונים להקריב את הפקידים הבכירים במשרדו, לטובת הצרכים הפוליטיים של ראש הממשלה, בנימין נתניהו – שלא היה מעוניין עד כה לחוקק את תקציב המדינה ל-2021 ואפילו לא ל-2020, אף שמרביתה של השנה הנוכחית כבר חלפה. 

טרנר-אייל (41) התחילה את המסלול המקצועי שלה באגף התקציבים במשרד האוצר – שבו שימשה בין השאר רכזת תחבורה. משם עברה למשרד התחבורה, שבו שימשה סמנכ"לית ומשנה למנכ"ל, לפני שקודמה ב-2016 למנכ"לית.

היא כיהנה בתפקיד המנכ"לית תחת השר כ"ץ, ואחר כך בתקופת כהונתו הקצרה של בצלאל סמוטריץ', כשר התחבורה. עם מינויה של מירי רגב לשרת התחבורה במאי, היא פיטרה את טרנר-אייל – אבל זמן קצר לאחר מכן הודיע כ"ץ כי בחר בה לתפקיד מנכ"לית משרד האוצר, שבו החליפה את שי באב"ד. הממשלה אישרה את המינוי של טרנר-אייל למנכ"לית משרד האוצר באמצע יוני האחרון, בעת שהיתה בחופשת לידה.

בתוך זמן קצר התברר כי השר כ"ץ מצוי במסלול התנגשות עם הפקידות המקצועית הבכירה של משרד האוצר, על רקע ההתנגדות שלה לחלק מהצעדים שביקש להוביל - לעתים בשליחותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו – כגון תשלום המענק לכל תושב (מענק 750 השקלים). כ"ץ הגיב ביחס בוטה ומזלזל כלפי חלק מהדרג המקצועי במשרדו.

המחלוקות בינו לבין הממונה על התקציבים, מרידור, היו מרות. טרנר-אייל נקרעה בין מחויבותה לשר שמינה אותה לבין רצונה לגבות את מרידור, המקורב אליה מימי עבודתם המשותפת באגף התקציבים. 

ביולי האחרון ספגה טרנר-אייל נזיפה מכ"ץ, לאחר שפירסמה הצהרת תמיכה במרידור – בעת שהיה נתון תחת מתקפה אישית מצד ראש הממשלה ומקורביו. "קשה לי מאוד להישאר אדישה לביקורת חסרת התקדים כלפי אנשי המשרד, ובפרט כלפי הממונה על התקציבים מרידור, ובכלל לשיח האלים ממש המתפתח ברשתות החברתיות", כתבה אז בטוויטר. 

בעקבות זאת, נזף כ"ץ בטרנר - לטענתו, "על כך שהגיבה לתקשורת בנושא המתקפות על פקידי האוצר מבלי לקבל את אישורו המוקדם, כמתחייב מנוהלי שירות המדינה". השר אמר אז: "אין זה מתפקידך להגיב ולהתנצח ולהגן על פקידים מול הדרג המדיני, וזאת בלי קשר לתוכנם של הדברים. תפקידכם הוא לבצע את החלטות הדרג המדיני". בכך הדגיש כ"ץ כי אינו מתכוון להעניק גיבוי לאנשי המקצוע הבכירים במשרדו – לא למרידור, שמונה בתקופת השר הקודם, משה כחלון, ולא למנכ"לית שכ"ץ עצמו מינה. 

בהמשך יולי הגיעו לנקודת שבירה היחסים בין כ"ץ לבין בכיר אחר במשרד האוצר - החשב הכללי, רוני חזקיהו. החשב הכללי הודיע על רצונו לסיים את תפקידו, על רקע המשך העיכוב בחקיקת תקציב המדינה ל-2020 ול-2021. רק ביום שישי האחרון הודיע כ"ץ כי בחר ביהלי רוטנברג למחליפו של חזקיהו.

כחודש לאחר מכן, בשלהי אוגוסט, הרגיש גם מרידור כי הגיעו מים עד נפש. מכתב ההתפטרות הפומבי שלו היה רווי בהאשמות חריפות כלפי כ"ץ. מרידור האשים את השר בכך שאינו מאפשר לו ולאנשי מקצועי אחרים באגפי משרד האוצר "ובמשרדי ממשלה אחרים" לבצע את עבודתם המקצועית, וכי "תהליכי קבלת החלטות בימים אלה מתאפיינים בקבלת החלטות המושפעת מאינטרסים צרים, לא ענייניים, קצרי טווח, לצד השתקת הדרג המקצועי, זלזול בוטה בעבודת מטה מקצועית, שליפות מהמותן, ורמיסת הכלים והכללים התקציביים. המסר לאזרחי המדינה, למגזר העסקי ולעולם הוא של פריצת כל העקרונות, המסגרות והגבולות וכן רמיסת ערכים, כללים ונורמות של שירות הציבורי הפועל למען כלל הציבור".

בכיר נוסף במשרד האוצר שסבל מנחת זרועו של השר החדש, הוא היועץ המשפטי של המשרד, אסי מסינג. למסינג נודע תפקיד חשוב במשרד בחצי השנה האחרונה – שבה נדרשה חקיקה מואצת כדי לאפשר את ההוצאות להתמודדות עם הנגיף והמשבר הכלכלי שנוצר.

מסינג גם היה מי שנדרש לבצע את הלוליינות שתצדיק צעדים שנויים במחלוקת משפטית, כמו הגדלה של ההוצאות המותרות לממשלה ב-2020 במיליארדי שקלים, גם בלי שייחקק תקציב מלא לשנה זו. מסינג הביע הסתייגות מכוונת כ"ץ לדחות את אישור התקציב לדצמבר ולהגדיל את ההוצאה המותרת ב-11 מיליארד שקל - ובעקבות זו השר נהג בו כבאישיות בלתי-רצויה, ואף הרחיק אותו למשך כיומיים מדיונים מקצועיים שנערכו במשרד.

לפי דיווחים, כשטרנר-אייל ביקשה לשתף את מסינג בדיונים בכל זאת, היא ספגה מכ"ץ מקלחת של צוננין. בינתיים, חזר מסינג להשתתף בדיונים מקצועיים במשרד – ולפי הודעת כ"ץ, השתתף גם בדיון שבו הוחלט שתקציב 2021 יובא לאישור הממשלה רק בדצמבר. 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום