השרה גמליאל: "לא ייתכן שהמוסדיים ישקיעו את חסכונות הציבור בחברות מזהמות"

המפקח על הבנקים בסדנה בנושא רגולציה של סיכונים סביבתיים בהשקעות: "הרגולטורים צריכים להתערב, מנגנוני השוק לא יוכלו להביא לשינוי"

ג'ניה וולינסקי
ג'ניה וולינסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
זיהום השפכים מהמפעל של רותם אמפרט, ב-2017
זיהום השפכים מהמפעל של רותם אמפרט, ב-2017צילום: אליהו הרשקוביץ

ההשפעה הסביבתית של חברות והיכולת של משקיעים להשפיע על המדיניות של התאגידים, הן סוגיות מרכזיות ברגולציה בעולם בכלל, ובאיחוד האירופי בפרט, שמוביל את המגמה ומחייב חברות גדולות לדווח על השפעותיהן הסביבתיות והחברתיות. ישראל, לעומת זאת, נותרה הרחק מאחור. 

בניסיון להשלים את הפערים, התקיימה הבוקר סדנה וירטואלית של המשרד להגנת הסביבה בנושא רגולציה של סיכונים סביבתיים בהשקעות. בסדנה השתתפו נציגי הרגולטורים הפיננסים הישראליים - רשות ניירות ערך, בנק ישראל ורשות שוק ההון - וכן הרגולטורים הפיננסיים של האיחוד האירופי ונציגי ה-OECD.

במשרד להגנת הסביבה ציינו כי הסדנה היא חלק מהשיח המתמשך שהם מקיימים מול נציגי הרגולטורים הפיננסיים כדי לקדם אימוץ של חובות גילוי וניהול סיכונים סביבתיים בהשקעות ובמתן אשראי, בדומה לנעשה בעולם. בקרוב צפויה להתקיים סדנה נוספת שתציג את הסיכונים הסביבתיים בישראל שהם בעלי השפעה משמעותית, בהם חומרים מסוכנים, וזיהום קרקע.

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, הדגישה כי "ישראל צריכה להצטרף למועדון המדינות המובילות ביצירת סטנדרטים נאותים לגילוי ולהטמעה של שיקולים סביבתיים בסקטור הפיננסי. סיכוני אקלים וסביבה צריכים לעמוד לנגד עיני הגופים המנהלים את החסכונות של הציבור. לא ייתכן שגופים מוסדיים ישקיעו את חסכונות הציבור בחברות שמזהמות ומקצרות את חיי החוסכים.

"הטמעת שיקולים אלה תוביל לצמיחה חכמה, המתחשבת במגוון הצרכים של החברה והסביבה. אני מאמינה שהשיח המשותף והפורה עם הרגולטורים הפיננסיים יביא לגיבוש רגולציה מתקדמת לגילוי וניהול סיכונים סביבתיים בהשקעות", ציינה גמליאל.

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאלצילום: מארק ישראל סלם

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, אמר כי "סיכונים סביבתיים, ובפרט סיכוני אקלים, הם סוגיות בינלאומיות, חוצות יבשות וארצות. לאור התגברות הסיכונים הקשורים לאקלים, והגדלת המודעות לנושא בשנים האחרונות, מדינות, בנקים מרכזיים, רשויות פיקוח וארגוני סביבה מפרסמים הנחיות שונות להתמודדות עם סיכוני האקלים.

"אנחנו בפיקוח על הבנקים כבר החלנו בהנעת התהליך, אך יישום הדרישות החדשות הוא תהליך מורכב וצפויה דרך ארוכה עד שנגיע ליישום של הנחיות ברות אימוץ".

אבידן תיאר את המורכבות בטיפול בניהול סיכונים סביבתיים וסיכוני אקלים. "בשונה מהסיכונים המסורתיים, ניהולם של סיכוני האקלים וסביבה הוא לטווח ארוך. מכיוון שסיכוני אקלים מעבר לסיכון הפיזי - כמו שריפות, הצפות, ורעידות אדמה - כוללים גם את סיכוני המעבר (סיכונים הנובעים מהתאמות ושיפורים בתחום איכות הסביבה כמו צמצום בפחמן, מעבר לטכנולוגיות ירוקות מתקדמות, רגולציה וכד'), אלה מעלים עוד יותר את האתגר הגלום ביישום. אופק הזמן הארוך מעלה את הקושי בקביעת מודלים ותרחישי קיצון שיוכלו למדוד באופן אמין את הסיכון".

עם זאת, הוא הוסיף כי "על אף האתגר הקיים, זוהי  הזדמנות למערכת הבנקאית לקחת חלק משמעותי יותר במרקם הכלכלי-חברתי, לכוון לבנקאות משפיעה (Impact Banking, ג"ו), לגבש תיאבון סיכון, במדיניות האשראי וההשקעות המוטה והמוכוונת לשינוי הסיכון הסביבתי, אגב הקטנתו לאורך זמן".

בסיכום דבריו קרא המפקח לגורמים הרגולטוריים השונים בישראל להירתם ולשתף פעולה בהתמודדות עם סיכוני האקלים, וציין כי מנגנוני השוק לבדם לא יוכלו להביא לשינוי הנדרש.

"הציבור יוכל לשקול באופן מושכל באילו אפיקים הוא מעוניין להשקיע"

באחרונה פירסמה הרשות לני"ע מסמך להיוועצות הציבור בנושא חובות הגילוי של חברות ציבוריות בנוגע לאחריות תאגידית וסיכוני סביבתיים, חברתיים וממשלתיים (ESG).

במשרד להגנת הסביבה בירכו על כך והדגישו כי "קביעת חובות גילוי, תאפשר לשקף לציבור את היקף הכספים המושקעים בפעילויות מסכנות ופוגעות בסביבה, ואת המדיניות של ניהול סיכונים אלה. כך, יוכל הציבור לשקול באופן מושכל יותר באילו אפיקים הוא מעוניין להשקיע את הונו. לצד זאת, הגילוי יאפשר לקובעי המדיניות לנקוט בצעדים שיצמצמו חשיפות פיננסיות לסיכוני סביבה משקיים כגון סיכוני אקלים. כמו כן, הגילוי יאפשר לגופים הפיננסיים ולחברות עצמן לבצע השוואות מול הגורמים המתחרים בשוק ולשפר את התנהלותן בתחום זה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker