הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור, התפטר מתפקידו

שאול מרידור במכתב לשר האוצר ישראל כ"ץ: "היכולת לבצע את תפקידי הפכה לבלתי אפשרית. איני יכול לתת יד להתנהלות הקלוקלת בחודשים האחרונים, שכל אזרחי ישראל ישלמו עליה בשנים הבאות מחיר כבד" ■ כ"ץ: "פרישתו של מרידור - מהלך נכון ומתבקש"

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שאול מרידור, ראש אגף התקציבים באוצר
אבי וקסמן
אבי וקסמן

הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור, הודיע לשר האוצר ישראל כ"ץ על התפטרותו. "היכולת לבצע את תפקידי הפכה לבלתי אפשרית", כתב במכתב ששיגר היום לכ"ץ.

"אתה לא מאפשר לי ולמשרתי ציבור רבים אחרים באגפים השונים במשרד האוצר ובמשרדי ממשלה אחרים, לעשות את מה שאנו יודעים לעשות - לגבש, להציע, לנתח ולבקר צעדי מדיניות".

"תהליכי קבלת החלטות בימים אלה", כתב מרידור לשר, "מתאפיינים בקבלת החלטות המושפעת מאינטרסים צרים, לא ענייניים, קצרי טווח, לצד השתקת הדרג המקצועי, זלזול בוטה בעבודת מטה מקצועית, שליפות מהמותן, ורמיסת הכלים והכללים התקציביים. המסר לאזרחי המדינה, למגזר העסקי ולעולם הוא של פריצת כל העקרונות, המסגרות והגבולות וכן רמיסת ערכים, כללים ונורמות של שירות הציבורי הפועל למען כלל הציבור".

"בימים האחרונים, אחרי שנחצו עוד ועוד קווים אדומים ורוסקו כללים אלמנטריים של התנהלות כלכלית ותקציבית נכונה, החלטתי שאיני יכול עוד להיות חלק מהמערכת ולתת לגיטימציה לסדרת ההחלטות השגויות", הוסיף. "איני יכול לתת יד להתנהלות הקלוקלת בחודשים האחרונים, שכל אזרחי ישראל ישלמו עליה בשנים הבאות מחיר כבד".

שר האוצר, ישראל כ"ץ, מסר בתגובה על ההתפטרות: "מאז כניסתי לתפקיד הענקתי גיבוי רחב לצוות המקצועי באוצר ובכללו לשאול מרידור, כפי שעשיתי בכל תפקידיי בעבר. לצערי, לאחרונה, מתוך שיקולים פוליטיים צרים, התחיל מרידור לפעול באופן בוטה וגם פומבי נגד מדיניות הממשלה ונגד המדיניות שהובלתי במשרד האוצר, ולכן פרישתו מתפקיד ראש אגף התקציבים היא מהלך נכון ומתבקש. בכוונתי להביא בהקדם מחליף ראוי ומקצועי לתפקיד, שיסייע לי ולממשלה בקידום המדיניות הכלכלית בתקופה מאתגרת זו".

דבריו של השר על "גיבוי רחב לצוות המקצועי" אינם תואמים לדיווחים שהתקבלו באחרונה על עימותים חוזרים בינו לבין המנכ"לית שמינה באחרונה למשרד, קרן טרנר-אייל - שהיא בעצמה יוצאת אגף התקציבים. כ"ץ נזף בטרנר-אייל לאחר שהדגישה את החשיבות בכך שהדרג המקצועי יביע את דעתו על החלטות מדיניות לפני קבלתן, ובאחרונה דווח כי התעמת עמה גם בעקבות בקשתה כי היועץ המשפטי של המשרד, אסי מסינג, ישתתף בישיבות של הנהלת המשרד - חרף החלטה של השר להדירו מחלק מהישיבות האלה.

עימות עם נתניהו

מתחים בין מרידור לכ"ץ הגיעו לשיא בימים האחרונים עם ההרחבות של הוצאות הממשלה שהוביל השר - תחילה תוספת של 11 מיליארד שקל לתקציב ההמשכי, ואחר כך הוצאות נוספות במסגרת תקציב החירום להתמודדות עם משבר הקורונה (קופסת הקורונה).

ההתפטרות של מרידור באה בעקבות זו של בכיר אחר במשרד האוצר - החשב הכללי, רוני חזקיהו. החשב הכללי הודיע לכ"ץ באחרונה על כוונתו לסיים את תפקידו בסוף אוקטובר לכל המאוחר. גם ברקע לפרישתו של חזקיהו עמדה התנהלותו של כ"ץ מאז כניסתו לתפקיד במאי, ובכלל זה כוונתו להגדיל את תקציב הביטחון ב-3.3 מיליארד שקל גם במסגרת התקציב ההמשכי, אף שחסרו בו מיליארדי שקלים לצרכים שוטפים של משרדי הממשלה.

מרידור (44) הצטרף לאגף התקציבים ב-2002, ומילא בו שורת תפקידים, עד תפקיד סגן הממונה על התקציבים. לאחר תקופה קצרה כמנהל במגזר הפרטי, חזר לשירות המדינה כמנכ"ל משרד האנרגיה ב-2015, ובנובמבר 2017 אישרה הממשלה את מינויו לממונה על התקציבים לכהונה של ארבע שנים.

את מרידור מינה שר האוצר הקודם, משה כחלון - ויחסיהם של השניים לא היו נטולי מהמורות. עם זאת, המתחים בין הממונה על התקציבים לדרג הפוליטי הגיעו לשיא עם מינויו של כ"ץ לשר האוצר. מרידור התעמת גם עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו - בייחוד בעקבות כוונתו של נתניהו לשלם את המענק לכל תושבי ישראל (מענק 750 השקלים). מרידור צוטט כמי שאמר בדיון פנימי לפני ההחלטה על תשלום המענק כי זוהי החלטה גרועה ופופוליסטית, מסוג ההחלטות הכלכליות שהתקבלו בוונצואלה. בעקבות זאת, תקף נתניהו אישית את מרידור ברשתות החברתיות.

שר האוצר, ישראל כ"ץצילום: עמית שאבי

מרידור מזכיר את ההתקפה הזאת של נתניהו ושל ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) במכתב ההתפטרות, שבו הוא כותב לכ"ץ: "גם כשהיו כאלה שכינו אותי ואת חבריי 'מחבלים' וניסו ליצור דה-לגיטימציה לדעות מגוונות בשירות הציבורי - עמדתי איתן". מרידור מאשים את כ"ץ כי לא גיבה אותו מול התקפות אלה. "המאבק הפך אישי ומכוער", לדבריו.

המינוי של מרידור בשלהי 2017 הותנה בכך שיסכים לחוקק כבר בתחילת 2018 את תקציב המדינה ל-2019. התקציב ל-2019 אכן נחקק מוקדם במידה חסרת תקדים - הוא אושר בממשלה בינואר 2018, ובממשלה במארס של אותה שנה. השיתוק הפוליטי שאחז בישראל במשך 2018, והוביל להחלטה על הקדמת הבחירות שהתקבלה בדצמבר 2018 - לא איפשר למרידור לקדם תוכניות גדולות שנקשרו בשמו, למשל באופן שבו החלטת הממשלה מס' 922 להשקעה ביישובים הערביים נקשרה בשמו של אמיר לוי, קודמו של מרידור בתפקיד הממונה על התקציבית.

2019 נוהלה לפי תקציב שכבר היה סגור כשמונה חודשים לפני תחילת השנה, ובגלל שלוש מערכות הבחירות שנערכו ברצף, 2020 נפתחה ללא תקציב מאושר, ונוהלה על פי תקציב המשכי המבוסס על תקציב 2019. כעת, בעקבות ההחלטות התקציביות שהוביל כ"ץ בניגוד לדעתם של מרידור ושל היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג, עלולה גם 2021 להיפתח עם תקציב המשכי - המבוסס כאמור על תקציב 2019, שתוכנן לפני כשלוש שנים.

לפני משבר הקורונה, הבעיה התקציבית העיקרית של ישראל היתה הגירעון המבני הגבוה. כעת, מדינות רבות הגדילו את הגירעונות שלהן כדי להתמודד עם המשבר - אבל ישראל עדיין עומדת בפני קשיים תקציביים עמוקים. המשבר התקציבי בולט במיוחד לקראת פתיחתה של שנת הלימודים מחרתיים: תוכניות רבות במערכת החינוך אינן מתוקצבות, ועלולות להתבטל. עם התוכניות שבסיכון נמנות תוכניות קריטיות לנוער ותלמידים בפריפריה, לנוער בסיכון, ליוצאי אתיופיה, לעולים חדשים, לתלמידים עם צרכים מיוחדים, לחרדים ולערבים.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר בתגובה על ההתפטרות: "אני מודה בשם הבנק לשאול על עבודתו רבת השנים בתפקיד חשוב זה ובשלל תפקידים שאותם מילא עד כה במגזר הציבורי, ומאחל לו דרך צלחה בכל שיבחר להמשיך. אני סמוך ובטוח ששר האוצר ימנה במהרה מחליף או מחליפה ראויים לתפקיד חשוב זה בעת הנוכחית. בנק ישראל הדגיש לכל אורך התקופה האחרונה שהשווקים הפיננסיים ישפטו את כלכלת ישראל לא רק לפי מספר כזה או אחר, אלא גם לפי אופן ההתנהלות של הממשלה.

"דירוג האשראי של ישראל אינו תלוי באדם כזה או אחר, בכיר ככל שיהיה. לכן, בלי קשר לאירוע זה, חשוב שהממשלה תשמר התנהלות אחראית, ותאשר תקציב מסודר ל-2021 בהקדם האפשרי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker