מבחינת בנק לאומי – הלוואה לאל על מסוכנת מדי גם בריבית של 20%

שלושה שבועות לפני ההנפקה המתוכננת, מתווה הסיוע הממשלתי לאל על נמצא במבוי סתום ■ בנק לאומי הפסיק את הדיונים עם החברה בנוגע להלוואה של 250 מיליון דולר בערבות מדינה ■ ההסכמים מול העובדים כנראה מבוטלים, וגדלים הסיכויים להזרמה ישירה ממשרד האוצר לאל על

יורם גביזון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אנשי צוות של אל על. תוכנית ההבראה שגובשה ונחתמה באל על כנראה לא תקפה
אנשי צוות של אל על. תוכנית ההבראה שגובשה ונחתמה באל על כנראה לא תקפהצילום: דוברות אל על

מתווה הסיוע שבו בחר דירקטוריון אל על בתחילת יולי 2020 נמצא במבוי סתום, וסיכויי החברה לקבל את ההלוואה מלאומי אפסו. זאת לאחר שבבנק החליטו להפסיק את המו"מ עם החברה על מתן הלוואה של 250 מיליון דולר בתנאים הנוכחיים.

לאומי היה אמור לתת את ההלוואה בריבית של 5% ובערבות מדינה של 75%. המשמעות של תנאים אלו היא שהבנק מלווה לאל על 62.5 מיליון דולר (25% מ–250 מיליון דולר שאינם מובטחים בערבות מדינה) בריבית אפקטיבית של 20%. ואולם, גם בריבית זו העריכו בלאומי שההלוואה מסוכנת מדי.

מניית אל על

סיכון לקיום ההנפקה

אי־קבלת ההלוואה עשויה לסכן את קיום ההנפקה, שמתוכננת לסוף אוגוסט 2020. זאת משום שסיכויי החברה לגייס 150 מיליון דולר בהנפקת מניות נמוכים עד אפסיים, כשאין ולו בנק אחד שמוכן להלוות לה 250 מיליון דולר בערבות מדינה של 75%. העובדה שלאומי אינו מוכן להלוות לאל על בתנאים שהוצעו לו מקרבת את הרגע שבו משרד האוצר יידרש להחליט אם הוא מוכן להגדיל עוד יותר את שיעור הערבות שיעמיד לאל על, להלוות ישירות לאל על, או לתת לחברה מענק.

משמעות נוספת של אי־קבלת הלוואה היא שהסכמי העבודה הקיבוציים, שנחתמו בין אל על לארבעת ועדי העובדים, אינם בתוקף. הסכמים אלו נחתמו כחלק מתוכנית ההבראה שאל על התחייבה להגיש למשרד האוצר, כדי להביא לחיסכון של 400 מיליון דולר בשנה בהוצאותיה.

מטוס של אל על ממריא מנתב"ג
מטוס של אל על ממריא מנתב"גצילום: סיון פרג'

האוצר דרש את תוכנית ההתייעלות כתנאי לאישור מתן ערבות המדינה להלוואה שתיקח אל על, וכן להסכמתו לרכוש את כל המניות שלא יירכשו בידי הציבור בהנפקה שבה אל על אמורה להנפיק מניות ב–150 מיליון דולר. כך, למשל, קובע ההסכם שנחתם ב–15 ביולי בין אל על להסתדרות בשמו של ועד טייסי החברה כי "כניסת ההסכם מותנית בחתימה של החברה על הסכם הלוואה בסכום של 250 מיליון דולר שמגובה במרבית בערבות מדינה".

הסכם העבודה הקיבוצי החדש עם ועד הטייסים אמור להביא לחיסכון של 105 מיליון דולר בשנה בהוצאותיה של אל על, והוא חלק מרכזי בתוכנית ההבראה של החברה. בהיעדר הלוואה בנקאית של 250 מיליון דולר והסכמי עבודה תקפים, תוכנית ההבראה אינה תקפה גם היא — ולפיכך החברה אינה עומדת בתנאים שדרש משרד האוצר למתן סיוע לחברה.

אל על דיווחה במכתב לשרת התחבורה, מירי רגב, מסוף יולי 2020 על שורה של פערים בין עמדות האוצר לדרישות לאומי: דרישת הבנק להחזיק ב–20% בלבד מההלוואה, ולמכור את מרבית החוב לגופים פיננסיים אחרים; דרישת לאומי להתאמות בנוסח הערבות הכללי משום, שלטענת הבנק מדובר בהלוואה מיוחדת שאינה עומדת בכללי הקרן לסיוע לעסקים גדולים; ודרישת הבנק שהאוצר יאשר את התוכנית העסקית של החברה, ויאשר שעמדה בדרישות ההתייעלות שהועמדו לה, בעוד האוצר ציפה שהבנק יבצע זאת ישירות מול אל על.

לאומי גם דרש שבעלי החוב העיקריים של החברה, כלומר הבנקים המממנים, יתחייבו שלא להעמיד לפירעון מוקדם את ההלוואות שנתן לצורך רכישת שבעה מטוסי דרימליינר בתקופה של 18 חודשים, ובאל על ציינו שהיא בוחנת עם הבנקים אם הם מוכנים לתת התחייבות זו.

חוב של 1.245 מיליארד דולר לבנקים

אל על חייבת לבנקים 1.245 מיליארד דולר, ונאלצה לסווג הלוואות בסכום של 1.1 מיליארד דולר כהתחייבות לזמן קצר. זאת משום שעל פי הסכמי ההלוואות עליהם חתמה החברה, הרעה משמעותית בעסקי החברה היא עילה למלווים לדרוש את העמדת ההלוואה לפירעון מיידי. גורמים באל על הביעו ספקות בנוגע לסיכויים לקבלת הסכמה של הבנקים המלווים להתחייבות שלא להעמיד את ההלוואות לפירעון מיידי ב–18 החודשים הקרובים.

מאל על נמסר בתגובה: "השיח עם הגורמים המממנים נמשך מבלי להתייחס לזהות הגורם".

מבנק לאומי נמסר בתגובה: "לאומי לא מתייחס לעסקות שאנחנו בוחנים וגם לכאלו שלא".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker