בגלל הקורונה: פועלים ולאומי דורשים לעצור את התחרות מול חברות האשראי

בדיון בוועדת הכספים אמר יוזם הרפורמה, דרור שטרום: "אנחנו מרחמים על אכזרים. הבנקים מצמצמים סניפים ועדיין גובים עלינו מרווח יותר גבוה" ■ היו"ר משה גפני: "אנחנו לא מבקשים לשנות את החוק, אבל יש אנשים שיכולים להיפגע מהעיתוי"

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דב קוטלר וחנן פרידמן
חנן פרידמן (מימין) ודב קוטלר, מנכ"לי לאומי ופועליםצילום: צילומים: כפיר סיון וגדי דגון

ועדת הכספים של הכנסת בראשות היו"ר משה גפני דיון, דנה אתמול (ראשון) בדרישת הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי, לעצור בגלל משבר הקורונה את יישום המלצות רפורמת שטרום, שאמורות להיכנס לתוקף בראשית 2021. 

אחד הסעיפים המרכזיים ברפורמת שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות, קובע כי שני הבנקים הגדולים הפועלים ולאומי (שבמסגרת החוק נפרדו מחברות כרטיסי אשראי שלהם ישראכרט ומקס - לשעבר לאומי קארד) צריכים לצמצם את מסגרות האשראי של לקוחותיהם עד סוף 2020. 

מניית בנק לאומי

נכון להיום, לאומי - המנוהל בידי חנן פרידמן - לא צמצם את המסגרות ללקוחותיו אלא אף העלה אותן. לפיכך, עליו לצמצם עד סוף שנה מסגרות אשראי של כ-10 מיליארד שקל. פועלים - המנוהל בידי דב קוטלר - צמצם בחצי את המסגרות, אך עדיין מחויב לצמצם אותן בכ-7-5 מיליארד שקל.

כדי לא לפגוע בלקוחות החלשים, נקבע כי לא תופחת מסגרת אשראי של לקוח לסכום של פחות מ-5,000 שקל. בעקבות משבר הקורונה, הבנקים מבקשים להגדיל את גובה ההחרגה מהמסגרת מ-5,000 לכ-15 אלף שקל. כמו כן, להקטין את שיעור הצמצום המקסימלי של המסגרות.

מניית בנק פועלים

מי שאמורים לאשר את השינויים, הם שר האוצר, ישראל כ"ץ; נגיד בנק ישראל, אמיר ירון; וועדת הכלכלה של הכנסת. עבור הבנקים מדובר כאן בקרב על כסף לא מבוטל.

"סייגים מסוימים לחוק"

ח"כ גפני רמז בתום הדיון כי הוא נוטה ללכת לקראת הבנקים הגדולים: "אנחנו מבקשים שהאוצר ובנק ישראל יבחנו את הדברים כדי למנוע נזק. אנחנו לא מבקשים לשנות את החוק, אבל צריך לקחת בחשבון שיש אנשים שיכולים להיפגע מהעיתוי בו אנחנו מתבקשים ליישם אותו".

יובל טלר מאגף תקציבים באוצר, אמר: "מצד אחד היינו שותפים מלאים לחקיקת חוק שטרום וגם לנושא מסגרות האשראי, אבל בשביל לקבל החלטה ולעלות לשר, אנחנו צריכים עוד זמן בכדי לסיים לאסוף את הנתונים, וזה יהיה בשבועות הקרובים. החקיקה הזאת נכנסת לתוקף רק בתחילת 2021. אנחנו בהחלט חושבים לעודד תחרות, אבל צריכים ללמוד האם ומה תהיה פגיעה בלקוחות הבנקים".

ד"ר זיו נאור, מנהלת היחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים, אמרה: "אי אפשר להתעלם מכך שתמונת המצב השתנתה עם הקורונה. אנחנו רוצים לפתוח את הסוגיה הזו לבדיקה מקיפה. הירידה בשימוש בכרטיסי אשראי מהווה פגיעה בצריכה פרטית כתוצאה ממשבר כלכלי ומפחד מהחמרה של המצב. ראינו בימי השיא ירידה של כ-40% בצריכה בכרטיס אשראי. היום אנחנו עומדים על ירידה של כ-12%. לא אמרתי שנבטל זאת, אבל יתכן וכדאי יהיה להטיל סייגים מסוימים על החוק, ויתכן שהקיצוץ יהיה עד לרמה מסוימת כדי לצמצם פגיעה באוכלוסיות היותר חלשות, כי צריך לזכור שהנתונים על ניצול של מסגרות בכרטיסי האשראי הם נתוני ממוצע והם מוטים לפעמים. לכן יתכן ונבחר לקצץ עד רמה יותר גבוהה, כלומר לפגוע באוכלוסייה יותר חזקה".

גפני בכנסת, ביוני
משה גפני, יו"ר ועדת הכספיםצילום: עדינה ולמן, דוברו

"הריביות יעלו"

דרור שטרום אמר במהלך הדיון: "צריך להבהיר פה את הדברים. ללקוחות ישנה מסגרת בנקאית על החשבון שלו בבנק וישנה מסגרת על כרטיס האשראי, ואין ארוחות חינם כי בסוף מסגרת של כרטיס אשראי חוזרת לחשבון הלקוח וכשאנחנו חורגים מהמסגרת, אנחנו מחויבים בתשלום ריבית על האוברדראפט. כך שכל הבלון שמנסים פה לנפח, שמסגרת אשראי זה שרות חינם ושנותנים מתנות ליתומים ואלמנות אינו תואם את המציאות. התחרות אמורה להוזיל עלויות, וכיוון שאנחנו לא חסידים לא של הבנקים ולא של חברות כרטיסי אשראי, אלא של הצרכנים, אמרנו כפי שהבנקים הציעו: 'בואו תתחרו זה בזה במסגרות'. צריך לזכור כי הניצול של מסגרת כרטיס אשראי מוערך סביב 30% מסך המסגרת ואף פחות מכך, כך שאפקטיבית אין כאן קיצוץ כזה דרמטי כפי שהבנקים מנסים לצייר. עשו חוק בשביל להפריד את חברות כרטיסי אשראי כדי שהם יתחרו ותהיה תחרות". 

שטרום פנה לגפני ואמר: "מה שהבנקים מבקשים ממך, זה לחסום תחרות בכרטיסי אשראי. חברות כרטיסי אשראי ערוכות לגמרי לקליטת אותן מסגרות בכרטיסי אשראי. אם לא נאפשר לחברות כרטיסי אשראי להשתתף בתחרות על מסגרות אשראי - הריביות על ההלוואות ימשיכו לעלות. יצא השבוע דו"ח של מרכז המחקר של הכנסת, שמראה שהמרווח הבנקאי על משקי הבית הוא פי שלושה לעומת המרווח על עסקים. ראינו בשנים האחרונות שהציבור עובר לדיגיטל, הבנקים עושים התייעלות, מצמצמים סניפים ועדיין גובים עלינו מרווח יותר גבוה. כך שכשאנחנו מרחמים על אכזרים, אנחנו למעשה מתאכזרים לרחמנים"

דרור שטרום
דרור שטרוםצילום: תומר אפלבאום

"מסגרת חינמית"

ברי רוזנברג, מנהל קשרי ממשל ורגולציה בלאומי, אמר במהלך הדיון: "בלחיצת כפתור אנחנו ערוכים ומוכנים לצמצם את מסגרות האשראי ללקוחות. אין קשר לכך שגם בעבר התנגדנו לצמצום מסגרות אשראי. אם לא היה את משבר הקורונה, בכלל לא היינו דנים בזה ולא היינו מעלים את הסוגיה הזאת. אנחנו נאלצים בעל כורחנו לבצע חיתוך אגרסיבי של מסגרות בכרטיסי אשראי. עשינו פילוח של אוכלוסיות ויש כאן פגיעה לא מבוטלת בלקוחות פרטיים, עסקיים ועמותות, ולא רק במעמד הביניים. אנחנו יודעים ורואים שחלק גדול מהלקוחות נוגע לפחות כמה פעמים בשנה במסגרת המקסימלית שמוקצית לו. המסגרת הזאת ניתנת ללקוח ללא תשלום. אנשים מבינים שיש כאן בעיה ושנדרשת התערבות וטיפול. אנחנו מצויים בתקופה כזו שאנשים משוועים לאשראי, ולצערנו הרב מלבד הבנקים אין הרבה אלטרנטיבות ללקוחות. לבוא בצורה פטרונית ולפגוע בהם בעת הזו, זה נורא ואיום. לאנשים אין עדיין מספיק אוריינות פיננסית וזה יכניס אותם לסחרור פיננסי. אפילו שטרום אמר לאחרונה בכנסת כי כולם נמצאים בבונקר ואין אלטרנטיבה לאשראי הבנקאי בקורונה".

רוזנברג גם שלח עקיצה אל עבר חברות כרטיסי אשראי, ואמר: "כל מי שמתלהב מהאמירות שנשמעות כאן לאחרונה - בואו ותגיעו אלינו, אנחנו נרעיף עליכם אשראי, צריך להיות אמיתי ומציאותי. בקרן ערבות המדינה לעסקים קטנים ובינוניים, ראינו איפה היו חברות כרטיסי אשראי וגופים חוץ- בנקאיים".

עירן פאר, מנהל יחידת רגולציה בפועלים, ציין: "בניגוד לבנקים אחרים, פעלנו לפי מתווה החוק ולא חיכינו לדקה ה-90. צמצמנו כבר חצי ממסגרות שהיינו מחויבים לעשות. התכנון היה לצמצם את השאר בשתי פעימות: אחת ביוני ואחת בדצמבר. אבל יש כאן מצב מוזר, כי בערך 60% מהלקוחות, כלומר מעל מיליון לקוחות, יגיעו לקופה והכרטיס שלהם ייחסם כי הורדנו להם מסגרת. החוק מחייב את הבנק לפגוע בלקוחותיו. אנחנו לא פוגעים באוברדרפט אין לנו כוונה לצמצם אוברדרפט ללקוחות, אלא רק באשראי. מדברים כאן בשני קולות: מצד אחד אומרים לנו: תיתנו אשראי ללקוחות, תידחו הלוואות למי שנמצא בבעיה, ואז מצד שני אומרים: תורידו מסגרות בכרטיסי אשראי בכ-7 מיליארד שקל. זה לא הגיוני, כי מה שיקרה שאנחנו נעביר את הלקוחות שלנו לחברות כרטיסי אשראי, שגובים מהציבור ריביות על הלוואות של 10%, לעומת הבנקים שגובים 5%".

בתגובה לשאלה מדוע לאומי לא הוריד את מסגרות האשראי עד כה, נמסר מהבנק: "החוק קובע בבירור מועד שבו יש להפחית את המסגרות בכרטיסי האשראי. אין שום סיבה שהבנקים יפגעו בציבור לפני המועד שנקבע בחוק, ולכן ההפחתה תיעשה במועד האחרון שניתן וזאת כדי למנוע את הפגיעה בציבור. אנו מקווים כי המחוקק יפעל למנוע פגיעה כה מהותית במאות אלפי משקי בית אשר מסגרת האשראי החינמית הזו משמשת אותם מדי חודש בחודשו, לניהול תקציב משק הבית".

"להתייחס בזהירות לאמירות" 

ליעד ברזילי, מנהלת רגולציה ודוברות במקס, אמרה בדיון: "אנחנו שמחים לשמוע שהבנקים נערכו והתכוונו לצמצם את מסגרות האשראי, אבל כפי שאנחנו רואים, לפחות חלק מהם כן חיכו לדקה ה-90 וצריך להתייחס בזהירות לכל האמירות האלה שהצמצום הזה יפגע באוכלוסיות החלשות. צמצום המסגרות בכרטיסי האשראי נועד להגביר את התחרות, ואנחנו נערכנו ומתחייבים לכל הלקוחות שהבנקים יורידו להם מסגרות אשראי".

יוני רגב, סמנכ"ל רגולציה ומניעת הונאות בישראכרט, אמר: "אנחנו ערוכים לקלוט את כל המסגרות. נערכנו לזה בתוכניות העבודה שלנו. ציפינו שזה יקרה ואנחנו לא רואים סיבה שזה יידחה. לכל לקוח יש שלוש חברות שיתחרו עליו. אני מזכיר שמדובר במסגרת ללא עלות וללא ריבית. השאלה האמיתית היא מה שיעור ההפחתה ולא מאיזה סכום".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker