אחרי דלק קידוחים: גם רציו במימון מחדש ללווייתן – נטלה הלוואה של 650 מיליון דולר

ההלוואה החדשה, בריבית של ליבור בתוספת מרווח של 4.25%-3.5%, תיפרע על פני תקופה של שבע שנים – עם תקופת גרייס של שלוש שנים בפירעון הקרן ■ המלווים יוכלו לדרוש פירעון מיידי של ההלוואה במקרה של פגיעה ביצוא למצרים ולירדן

ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אסדת לווייתן
אסדת לווייתןצילום: Marc Israel SELLEM / POOL / AFP

אחרי דלק קידוחים, גם שותפות רציו – שבשליטת המשפחות לנדאו ורוטלוי - מנצלת את המומנטום בשוק הגז המקומי למיחזור החוב בלווייתן. השותפות דיווחה הבוקר (ב') על נטילת הלוואה בנקאית בסכום של כ-650 מיליון דולר מקונסורציום בנקים הכולל את HSBC, BNP, ING, נטיקסיס, Société Générale, Nedbank והבנקים הישראלים הפועלים ומזרחי טפחות.

כ-550 מיליון דולר מכספי ההלוואה יהיו זמינים למשיכה מיידית, והיתרה - כ-100 מיליון דולר - תהיה זמינה למשיכה בהתאם לתנאים שנקבעו, שעיקרם גידול בהערכת התזרים מעתודות המוכחות והצפויות (P2) של מאגר לווייתן. ההלוואה תשמש לפירעון ההלוואה הקיימת של רציו, בסך של כ-450 מיליון דולר, ולשורה של מטרות שהוגדרו בהסכם, שעיקרן תשלום הוצאות ופירעון חובות.

מניית רציו

ההלוואה החדשה תיפרע על פני תקופה של שבע שנים – עם תקופת גרייס של שלוש שנים בפירעון הקרן, כלומר, התשלומים יחלו ב-2024. ההלוואה תיפרע על בסיס רבעוני, כאשר יתרת ההלוואה הבלתי מסולקת – בסכום שלא יעלה על 350-300 מיליון דולר (כולל ניצול היתרה הניתנת למשיכה) – תיפרע בתשלום אחד בסוף תקופת ההלוואה ("בלון").

ההלוואה היא דולרית, ותישא ריבית משתנה שתשולם אחת לרבעון. הריבית מחושבת לפי ריבית ליבור (שעומדת כעת על 0.45% בשנה), בתוספת מרווח משתנה: בחמש השנים הראשונות המרווח יעמוד על 3.5%;בשנה השישית – 3.75%; ובשנה השביעית – 4.25%. בהסכם נקבע כי הריבית תוכל לרדת ב-0.25% אם יחול גידול בתזרים מלווייתן. בנוסף,, רציו התחייבה לשלם עמלה עבור סכומי ההלוואה שטרם נוצלו, בשיעור של 30%-20% מהמרווח על היתרה הבלתי מנוצלת.

עבור ההלוואה העניקה רציו למלווים שיעבודים שונים, שכוללים בין היתר, את זכויותיה (15%) בלווייתן ובנכסים הקשורים לפרויקט; זכויותיה בהסכם התפעול המשותף; ההסכמים למכירת גז; חשבון הבנק שאליו מפקידה השותפות את הכנסותיה; זכויותיה בהסכמי היצוא לירדן ולמצרים; זכויותיה בפוליסות הביטוח; מניותיה בחברת לווייתן מערכת הולכה; ומניותיה בחברת Limited Marketing Jordan NBL (החברה שחתמה על הסכמי היצוא), והסכמים נלווים בפרויקט.

ההלוואה כוללת התניות פיננסיות שונות, שבעת התקיימותן רשאים המלווים לדרוש פירעון מיידי של החוב, ובהן אי-עמידה במועדי הפירעון, אי-עמידה ביחס בין החוב לבין התזרים (LCR), אי-עמידה ביחסי כיסוי, אם בעלות השליטה ירדו מתחת להחזקה של 50% בשותף הכללי של רציו או 10% בשותף המוגבל; הפרה של הלוואות אחרות הגבוהות מ-15 מיליון דולר; ביטול או השעיה מתמשכת של הסכם מהותי למכירת גז; אירוע כוח עליון מתמשך שמשפיע על הפרויקט או על היצוא; ועוד.

בנוסף, ההלוואה כוללת מנגנון שאמור לאפשר לרציו להגדיל את סך ההלוואה הכוללת בכ-450 מיליון דולר נוספים (אקורדיון). הרחבת סך ההלוואה אמורה לאפשר הרחבה של פיתוח פרויקט לווייתן, מעבר לשלב הנוכחי, 1א'. האפשרות להרחבת ההלוואה אפשרית עד לסוף 2023.

קודם לרציו, גם דלק קידוחים המחזיקה ב-45% מפרויקט לווייתן, השלימה מיחזור חוב, באמצעות הנפקת אג"ח לווייתן בונד ב–2.25 מיליארד דולר. דלק קידוחים זכתה לביקושים של יותר מ–7 מיליארד דולר, בעיקר ממשקיעים זרים. בשונה מרציו, הריביות בהנפקה של דלק קידוחים היו גבוהות יותר, והסתכמו בריבית משוקללת של כ-6.25%. עם זאת, החוב של דלק קידוחים ארוך מעט ביחס לחוב של רציו, עם מבנה פירעון שונה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker