בחסות סעיף תמים בחוק ההסדרים, המאפשר לבנקים להעניק "ייעוץ פנסיוני דיגיטלי", מסתתר צעד שייטיב מאוד עם הבנקים, ישים שוב מקלות בגלגלי התחרות ויבצר את מעמדם בשוק כמפיצי מוצרים פנסיוניים המניבים עבורם רווח עצום במאמץ מזערי.

בימי הקורונה, הביטחון הפנסיוני של האנשים נמצא במרכזו של השיח הציבורי, והעלאתה על נס של הנגישות הטכנולוגית נהפכה בון טון. אם כך, מה יכול לעורר התנגדות בהצעת חוק הרוצה לכאורה להיטיב עם האזרחים ולאפשר להם לקבל מהבנקים, כלשון דברי ההסבר, "ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי באופן דיגיטלי, מתקדם ונוח?"

לצערנו, אם החוק יעבור, לקוחות הבנק לא יקבלו ייעוץ הנוגע לקרנות הפנסיה שלהם, ובפרט לקרנות ברירת המחדל המקודמות על ידי המדינה. הסיבה לכך פשוטה: אין לבנקים כל תמריץ לעשות זאת. בעוד עבור ייעוץ חד־פעמי בנוגע לקרנות ההשתלמות והגמל מקבלים הבנקים עמלת הפצה הנגזרת מכלל הסכום שנצבר לאורך כל חיי החיסכון, הרי כשמדובר בקרנות הפנסיה (בעקבות הרפורמה שנעשתה על ידי רשות שוק ההון), שיעור דמי ההפצה כה נמוך, עד שהוא לחלוטין לא כדאי עבור הבנקים.

אין פלא ש–2% בלבד מלקוחות הבנקים המיועצים ב–2018 קיבלו ייעוץ הנוגע לקרנות הפנסיה, ואילו 98% מהלקוחות, רובם המוחלט, קיבלו ייעוץ בנוגע לקרנות השתלמות ולקופות גמל. כשהייעוץ נגזר מתמריצי התגמול המעוותים, קשה לקרוא לו ייעוץ אובייקטיבי.

דרך המלך לתיקון חוסר האובייקטיביות של הייעוץ היא גיבושה של רפורמה במערך התמריצים למתן שירותי ייעוץ, ובכללה ביטול מנגנון עמלת ההפצה המיותר והיקר, שעלויותיו מגולגלות לציבור, ואשר מייצר הטיות בייעוץ ללקוחות.

אך מכיוון שרפורמה בעמלות הפצה לא נראית באופק, ובתקופה הקרובה חברות כרטיסי האשראי צפויות להיכנס אף הן לשוק הייעוץ הפנסיוני כסוכנים אובייקטיביים, ואף עתיד לקום בנק דיגיטלי ראשון בישראל, יש לאפשר ייעוץ דיגיטלי לשחקנים חדשים בלבד בשוק הבנקאי, ולא לבנקים הגדולים, אשר נטייתם הטבעית היא להשתלט על כל שוק שהם פועלים בו.

אם יעבור התיקון לחוק, לקוחות הבנקים בעלי קרנות השתלמות וקופות גמל (שרובם שייכים לעשירונים העליונים) יזכו לטלפון או לפנייה דרך האפליקציה הבנקאית, ובהם יוסבר להם בפשטות כי בלחיצת כפתור הם יכולים לקבל ייעוץ הנוגע לקרנות ההשתלמות שברשותם או לקופות הגמל שבבעלותם. אישור הלקוח באפליקציה למתן ייעוץ על ידי הבנקים יאפשר לבנקים לזכות בדמי הפצה בשיעור של 0.25% מהצבירה לאורך כל שנות החיסכון, אף שהייעוץ שניתן היה חד־פעמי וקצר, ולמרות הסבירות הגבוהה לכך שבייעוץ אובייקטיבי אמיתי עדיף היה לחלקם להפריש לקרן פנסיה ולא לפתוח קופת גמל, למשל.

הבנקים אינם חושפים את הנתונים על הרווחים שלהם מעמלות ההפצה. כמו בתחומים נוספים, הם אינם מעוניינים בשקיפות. לפי הערכות, עמלות ההפצה מעשירות אותם במאות מיליוני שקלים בשנה. האפשרות להרחיב את ההכנסות באמצעות האפליקציה תמשיך את המגמה ותהפוך את עמלות הייעוץ למכרה זהב של ממש.

נוסף על כך, הסרת המגבלה המוטלת על הבנקים כיום (המחייבת את הלקוחות להגיע לסניף כדי לקבל ייעוץ) והמעבר לייעוץ דיגיטלי יטרפדו אפשרות לתחרות הוגנת בתחום, במיוחד מול יועצי פנסיה אובייקטיביים, לאור היתרון המובנה שיש לבנקים בשיווק ובגישה למערך לקוחות נרחב.

הנגשת שירותי ייעוץ אובייקטיביים לציבור היא מטרה לאומית וחברתית חשובה מאין כמוה. הירידה המתמשכת בהיקף הייעוץ ובמספר בעלי הרישיון לייעץ היא אכן נורה אדומה שיש להידרש אליה, אבל לא במתן הקלות לבנקים רבי העוצמה, כי אם באמצעות עידוד אזרחים בעלי כישורים לרכוש רישיונות ייעוץ ובעידוד הציבור להשתמש בשירותים אלה — באמצעות הטבות מס לדוגמה.

הכותבים הם המנכ"לית והיו"ר המשותף של עמותת צדק פיננסי לקידום ההגינות, התחרותיות והשקיפות במערכת הפיננסית

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker