הבנקים לא נשמעו לחוק והגדילו את מסגרות האשראי - הקורונה תעזור להם?

ניתוח הדו"חות הכספיים של הבנקים ושל חברות האשראי מגלה שהפועלים התחיל ליישם את חוק שטרום, אם כי לא השלים את החובות שחלות עליו ■ מנגד, בנק לאומי לא עשה דבר, ואף להיפך ■ בחסות משבר הקורונה מנסים הבנקים לקבל הקלות בקיצוץ מסגרות כרטיסי האשראי

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כרטיס אשראי
כרטיס אשראיצילום: בלומברג

מחרתיים (ב') צפוי להתקיים בוועדת הכספים של הכנסת דיון לגבי השלכות משבר מגפת הקורונה על הבנקים וחברות אשראי. אחת הסוגיות שיועלו שם לדיון יהיה אחד הסעיפים המרכזיים של חוק שטרום שקבע כי שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי - שבמסגרת החוק נפרדו מחברות כרטיסי אשראי שלהם ישראכרט ומקס (לשעבר לאומי קארד) - צריכים לפעול לכך שסך מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי הבנקאיים של לקוחותיהם, לא יעלה על 50% מסך מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי של הלקוחות.

בחוק שטרום נקבע כי על הבנקים להשלים את תהליך צמצום המסגרות בתוך ארבע שנים, כלומר עד סוף 2020. מניתוח דו"חות כספיים של לאומי והפועלים עולה כי למרות שעברו כבר 3.5 שנים מאז שחוקק חוק שטרום, בנק לאומי לא צימצם בכלל את מסגרות כרטיסי האשראי הללו, כך שעד סוף השנה עליו לצמצם ללקוחותיו מסגרות בסכום של כ-10 מיליארד שקל. הפועלים צימצם ללקוחותיו בכחצי את המסגרות ועליו לצמצם אותם עד סוף השנה בכ-5 מיליארד שקל. 

כדי להבין מה היקף המסגרות בשני הבנקים, ניתן לעשות חישוב על בסיס הדו"חות הכספיים. מהתבוננות באלו של לאומי ניתן לראות כי נכון לסוף 2015 הגיע סכום מסגרות האשראי של כרטיסי אשראי שלא נוצלו לכ-13.4 מיליארד שקל. מעיון בדו"חות הכספיים של לאומי קארד ב-2015  ניתן לראות כי סכום המסגרות המנוצלות הוא 5.2 מיליארד שקל.

כיוון שב-2015 לאומי קארד היתה המתפעלת היחידה של כרטיסי האשראי של לאומי, ניתן להעריך שסך כל המסגרות בכרטיסי האשראי הבנקאיים של לאומי הסתכם ב-2015 בכ-18.6 מיליארד שקל, כלומר, אחוז ניצול מסגרות כרטיסי האשראי היה 28%.

ברבעון הראשון של 2020, דיווח בנק לאומי כי סכום המסגרות של כרטיסי האשראי שלא נוצלו הסתכם בכ-15.5 מיליארד שקל. לצידו, מהדו"חות של מקס לרבעון הראשון של 2020 עולה כי מסגרות כרטיסי האשראי שנוצלו הסתכמו 3.8 מיליארד שקל - נתון זה מתייחס במקצת גם לבנקים אחרים כמו מזרחי טפחות ודיסקונט שאת כרטיסיהם מקס מתפעלת. לפי חישוב זה, סך המסגרות של לאומי בכרטיסי אשראי (מנוצלות ולא מנוצלות) הוערכו נכון לסוף הרבעון הראשון של 2020 בכ-20-19 מיליארד שקל.

מנכ"ל בנק לאומי, חנן פרידמן
מנכ"ל בנק לאומי, חנן פרידמןצילום: אורן דאי

כלומר, לא רק שלאומי לא פעל לצמצם את המסגרות הללו כפי שנקבע בחוק שטרום, אלא אף הגדיל אותן, כך שכיום ללאומי ישנן את כל הסיבות להשתמש בתירוצים כי משבר הקורונה פגע במעמד הביניים, ושאף גוף אחר לא ייתן להם אשראי.

לפי חישוב דומה, אך מסובך יותר בהפועלים (כיוון שישראכרט מחזיקה בבעלות במותג אמריקן אקספרס), יוצא שעל הבנק לצמצם עד סוף השנה מסגרות אשראי ללקוחותיו בכ-5 מיליארד שקל.

על הבנקים לא חלה מגבלה על זהות הלקוחות שעליהם לבצע קיצוצי מסגרת. ואולם, כדי לא לפגוע בלקוחות החלשים, נקבע כי לא תופחת מסגרת אשראי של לקוח לסכום של פחות מ-5,000 שקל.

המטרה של הפעלת סעיף זה נועדה לפגוע ביכולת של הלקוחות להנות ממסגרת אשראי בנקאית, ולפתוח בפניהם ערוצים נוספים של אשראי. מדובר במסגרות שהלקוחות משלמים עליהן רק אם הם ניצלו אותן בפועל.

אך כעת, בעקבות התפרצות גל שני של מגפת הקורונה, הבנקים מנסים לנצל זאת לטובתם ומבקשים להגדיל את גובה ההחרגה מהמסגרת מ-5,000 לכ-15 אלף שקל, וכן מבקשים מהאוצר להקטין את שיעור הצמצום של המסגרות לכ-20%-30%.

מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר
מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלרצילום: תומר אפלבאום

מי שאמור לאשר את השינויים הללו הם שר האוצר ישראל כ"ץ, בהסכמת נגיד בנק ישראל אמיר ירון, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. עבור הבנקים מדובר כאן בקרב על כסף לא מבוטל. שכן צמצום מסגרות האשראי מגדיל להם את התחרות על הכנסות משימוש בכרטיס אשראי ופעולות נלוות אליו.

מאז הפניה של הבנקים למשרד האוצר ולבנק ישראל עברו כ-4-3 חודשים והבנקים לא קיבלו תשובה ממשרד האוצר לבקשתם. בעוד שהם מחויבים לתת ללקוחותיהם התראות מראש לגבי הכוונה שלהם לצמצם את מסגרות האשראי. כך שאם באוצר לא ישנו את ההחלטה, שליחת המכתבים ללקוחות תתבצע כבר בתקופה הקרובה.

באגף התקציבים באוצר בוחנים את הנושא ומחכים לקבל את כל הנתונים  הרלוונטיים מהבנקים וחברות כרטיסי האשראי לפני שתתקבל החלטה האם  במעבר מספק כזה או אחר של מסגרת אשראי ישנה פגיעה כלשהי בצרכנים.

כעת בבנקים מקווים לנצל את העובדה שבעקבות הגל השני של הקורונה והדרדרות המצב הכלכלי במשק, באוצר ובבנק ישראל יתחשבו בסיטואציה שנוצרה וישנו את המספרים של סעיף זה.

מלאומי נמסר בתגובה: "החוק קובע בבירור מועד שבו יש להפחית את המסגרות בכרטיסי האשראי. אין שום סיבה שהבנקים יפגעו בציבור לפני המועד שנקבע בחוק ולכן ההפחתה תיעשה במועד האחרון שניתן וזאת כדי למנוע את הפגיעה בציבור. אנו מקווים כי המחוקק יפעל למנוע פגיעה כה מהותית במאות אלפי משקי בית אשר מסגרת האשראי החינמית הזו משמשת אותם מדי חודש בחודשו לניהול תקציב משק הבית".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker