מתלבטים אם למשוך מקרן ההשתלמות בשבוע הבא? לחלקכם זה עשוי להשתלם

החוק שעבר בשבוע שעבר מאפשר למשוך 45 אלף שקל מקרן ההשתלמות הלא-נזילה בחצי השנה הקרובה ■ אף שלחיסכון בקרן ההשתלמות יתרונות רבים, חשוב לוודא שדמי הניהול אינם שוחקים את הטבת המס — אחרת כדאי להתמקח על דמי הניהול או לבחון אפיק חיסכון אחר

ג'ניה וולינסקי
ג'ניה וולינסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
בורסת תל אביב. העליות בשווקים סיפקו רווחים נאים לחוסכים בקרנות השתלמות
בורסת תל אביב. העליות בשווקים סיפקו רווחים נאים לחוסכים בקרנות השתלמותצילום: אייל טואג

כדי לסייע לשכירים ולעצמאים בעלי קרנות השתלמות שנקלעו לקושי כלכלי בעקבות משבר הקורונה, מאפשר החוק שנחקק בשבוע שעבר למשוך כספים מקרן ההשתלמות בפטור ממס — גם לפני שהקרן נהפכה לנזילה. ככלל, ניתן למשוך כספים מקרן השתלמות בפטור ממס רק לאחר שש שנים מתחילת ההפקדה לקרן.

לפי החוק, שעתיד להיכנס לתוקף ב–10 באוגוסט ויהיה תקף למשך שישה חודשים, לחוסכים בקרן ההשתלמות תהיה אפשרות למשוך ממנה עד 7,500 שקל בחודש ללא חיוב במס, ובסך הכל סכום של 45 אלף שקל. המשיכה תתאפשר בתנאי שהחוסך או בן זוגו יצהירו בפני הגוף המנהל את הקרן כי פוטרו מעבודתם או הוצאו לחל"ת החל במארס ועד למועד הבקשה, או שהכנסתם פחתה בתקופה זו.

הדעה הרווחת היא שלא משתלם למשוך את קרן ההשתלמות אלא כמוצא אחרון, ואכן בפועל רבים לא נוהגים למשוך את קרן ההשתלמות גם לאחר שזאת הופכת לנזילה. כפי שמסביר רן קלי, יו"ר קבוצת קלי, קרן ההשתלמות עתידה לשמש כרובד חיסכון נוסף בעת פרישה. "בגיל הפרישה ההכנסה קטנה ומומלץ לייעד את קרן ההשתלמות כתוכנית שמטרתה למזער פגיעה ברמת החיים בגיל השלישי. חוסכים שישכילו לא לפדות את קרן ההשתלמות עד גיל הפרישה ייהנו מסכום כסף משמעותי לצד הקצבה החודשית הצפויה מביטוח לאומי ומהתוכניות הפנסיוניות שברשותם". לדברי קלי, בשל היתרונות של הריבית דריבית, בעל שכר של 15 אלף שקל בחודש שפותח קרן השתלמות בגיל 31 ולא מושך אותה עד לפרישה, צפוי לראות בפרישה סכום צבור של 1.4 מיליון שקל בקרן ההשתלמות (בהנחת תשואה שנתית נטו של 4%).

לדברי עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, ההחלטה לאפשר פדיון של קרנות ההשתלמות הלא-נזילות למי שהכנסתו נפגעה באופן משמעותי, שהוצא לחל"ת או פוטר — היא ברורה, לאור הצורך לסייע לציבור שנפגע מהמשבר. "ואולם לצד זאת חשוב להעביר מסר ברור לשאר החוסכים שאינם מתמודדים עם קשיי נזילות בדבר הנזק שבפדיון קרן ההשתלמות", הוא מסביר. "משיכת הקרן תביא לאיבוד היתרונות המיסויים המשמעותיים של הקרן עבור החוסך ולנזק בהיבטי החיסכון למי שימשוך את הכספים כעת".

הכוונה היא להטבת המס בקרן ההשתלמות — פטור ממס רווח הון, שהוא 25% מהרווחים שנצברים בקרן. לדברי ספיר, "מעבר לאובדן חיסכון הכולל הטבת מס משמעותית שאינה קיימת במוצרים אחרים, פדיון מוקדם של הקרן בזמן משבר, שעשוי להחריף ולהתארך, עלול להותיר חוסכים רבים ללא רשת ביטחון פיננסית מתאימה. עם זאת, הפדיון עלול גם להביא לפספוס העליות המתרחשות לרוב לאחר משברים, וכתוצאה מכך לקיבוע הפסדים עבור החוסך".

ואולם לדברי עו"ד מוטי בללתי, מומחה מסים ממשרד גרוס GKH, הטבת המס היא לא חזות הכל והחלופה — הימנעות ממשיכת קרן ההשתלמות — אינה תמיד משתלמת כלכלית על פני אלטרנטיבות ההשקעה האחרות. "אני לא מסכים עם אמירה גורפת, שלפיה כביכול רצוי תמיד להותיר את הכספים בקרן ההשתלמות. ההחלטה צריכה להיות מושכלת, וכל מקרה לגופו", אומר בללתי. "אין ספק שכדאי לחסוך באמצעות קרן השתלמות, מאחר שהחוסכים נהנים מפטור ממס על הפקדות המעביד ומפטור ממס על רווחי הון. אבל בשאלה אם למשוך כספים מקרן השתלמות, הדילמה העומדת בפני החוסך אינה אם להפסיק את ההפקדות לקרן ההשתלמות — כי גם אגב המשיכה ניתן להמשיך לחסוך בקרן השתלמות — אלא לעצם המשיכה, וכאן הטבת המס היחידה הרלוונטית היא הפטור ממס רווחי הון".

נמרוד ספירצילום: עופר וקנין

לדברי בללתי, דמי ניהול גבוהים עלולים לשחוק את הטבת המס, בפרט כשמדובר במסלולי חיסכון סולידיים. לכן, הוא ממליץ לבחון את דמי הניהול אל מול התשואה הממוצעת במסלול שבו הוא מושקע. לפי החישוב שלו — אם דמי הניהול גבוהים מרבע מהתשואה השנתית הממוצעת בקרן, הם שוחקים לגמרי את הטבת המס.

ההתלבטות היא במסלולים הסולידיים

שיעור דמי הניהול הממוצע בקרנות השתלמות בשנה האחרונה הוא 0.6% מהסכום הצבור בקרן ההשתלמות, אבל יש קרנות שגובות יותר כשהמקסימום לפי החוק הוא 2%. בנוסף לדמי הניהול השוטפים, גובות קרנות ההשתלמות גם הוצאות ישירות — הוצאות שמשלמים החוסכים עבור ניהול חיצוני שרוכש מנהל השקעות בגוף מוסדי לחלק מהכספים — בשיעור של עד 0.25%, ואותן יש לשקלל יחד עם דמי הניהול אל מול התשואה הצפויה בקרן.

אף שב–20 השנים שהסתיימו ב–2019, התשואה השנתית הממוצעת של קרנות ההשתלמות היתה 6.4%, לא מובטח שכך יהיה גם בעתיד. מניתוח תשואות המסלול הכללי בקרנות ההשתלמות בחמש השנים האחרונות, אם כוללים את המשבר הנוכחי (בתקופה שבין יולי 2015 עד יוני 2020) — ממוצע התשואה השנתית היה 3.4%. זאת, בעוד שבתקופה שלפני המשבר - בחמש השנים שהסתיימו ב–2019 - היה הממוצע השנתי 5.5%.

התשואות האלה רלוונטיות למסלולים הכלליים שם נמצאים רוב החוסכים, אך יש גם חוסכים שנמצאים במסלולים סולידיים יותר, כמו מסלולי אג"ח או מסלולים שקליים, ושם התשואות מטבע הדברים נמוכות יותר. כך למשל, בחמש השנים שהסתיימו ב–2019 — ללא המשבר הנוכחי — מסלולי האג"ח הניבו תשואה של 2%–3% בממוצע.

לדברי בללתי, "מי שמשקיעים במסלולים אלה נשבים בקונספציה השולטת והמוטעית, שלפיה כביכול לא מומלץ להוציא את הכספים לאור 'יתרון המס', בלי שהם מפנימים את נושא עלויות דמי הניהול".

מוטי בללתיצילום: אסנת רום

במצב שבו דמי הניהול שוחקים את הטבת המס, אין יתרון מיסוי לניהול הכספים בקרן השתלמות דווקא לעומת מוצרי חיסכון אחרים. כמובן שבהחלטה אם לעבור לנהל את החיסכון באפיק אחר, צריך להביא בחשבון היבטים נוספים, ובהם התשואות ודמי ניהול במכשירי השקעה אלטרנטיביים. כך, גם סביר שלא לכולם מתאים לסחור באופן עצמאי בבורסה, אף שסביר להניח שדמי הניהול יהיו נמוכים יותר באפשרות זו. בכל מקרה, לאור התחרות בשוק, כדאי להתמקח ולבקש הפחתה של דמי הניהול אם הם גבוהים מהממוצע.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker