כ"ץ הנחה את הנהלת משרד האוצר למנוע את קריסתה של אל על

אל על ביקשה משרת התחבורה הלוואת גישור של 45 מיליון דולר עד סוף אוגוסט והבהירה: החברה בגירעון תזרימי. ללא ביטוח לנושאי משרה שפוקע ביום שישי, יש סיכוי רב לסיום תפקידם ולכניסה להליך חדלות פירעון והקפאת הליכים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שר האוצר, ישראל כ"ץ, עם שרת התחבורה, מירי רגב
שר האוצר, ישראל כ"ץ, עם שרת התחבורה, מירי רגבצילום: אלכס קולומויסקי

ישראל כ"ץ, שר האוצר, הנחה את הנהלת המשרד להעמיד לאל על הלוואת גישור כדי למנוע את קריסתה. ההנחיה הועברה בעקבות בקשת סיוע שהגישה החברה אתמול (ג') במכתב למשרד התחבורה.

גונן אוסישקין, מנכ"ל אל על, הבהיר שלשום במכתב למירי רגב, שרת התחבורה, שיש חשש אמיתי לקיומה של החברה, אם לא יהיה סיכום על מתן הלוואת גישור של 45 מיליון דולר עד סוף אוגוסט, באמצעות הגדלת ההלוואה שתקבל או הקדמת תשלומים עתידיים על חשבון תקציב אבטחת התעופה. לדברי אוסישקין, הסכום נועד להחזר כספי לרוכשי כרטיסי טיסה שטיסתם בוטלה על פי התיקון לחוק שירותי תעופה (חוק טיבי) ולספקי החברה.

אל על זקוקה לדבריו להלוואת גישור נוספת של 30 מיליון דולר, אם ההנפקה המתוכננת של החברה תתקיים במחצית ספטמבר. אוסישקין הוסיף שאם לא יהיה סיכום על סיוע חירום לא ניתן יהיה לעמוד בדרישת המבטח, שאמור לספק ביטוח נושאי משרה ודירקטורים, שהעמיד את אישור מתווה הסיוע על ידי משרד האוצר כתנאי להסכמתו לבטח את נושאי המשרה בחברה במקום הביטוח שפוקע ביום שישי הקרוב.

"ללא ביטוח נושאי משרה, יש סיכוי רב שהדירקטורים יסיימו את תפקידם השבוע, שמשמעותו דה פקטו כניסה להליך חדלות פירעון והקפאת הליכים", כתב. אוסישקין עידכן את רגב במצב המו"מ שהחברה מנהלת עם משרד האוצר ובנק לאומי לגבי מתווה הסיוע, שאמור לכלול הנפקת מניות של 150 מיליון דולר בחיתום מלא של המדינה, והלוואה בנקאית של 250 מיליון דולר בערבות מדינה בשיעור של 75%.

לדברי אוסישקין, הפערים העיקריים בין עמדות הצדדים הוא דרישתה של המדינה להשלים את ההנפקה עד לסוף אוגוסט 2020, בעוד אל על סבורה, על בסיס שיחה עם רשות ניירות ערך, שניתן להשלים במאמץ מרוכז את ההנפקה עד ל-15 בספטמבר.

אל על

פערים בין האוצר לבנק לאומי

פערים אחרים קיימים בין דרישות משרד האוצר לבין דרישות בנק לאומי. המדינה מתנגדת לרצונו של בנק לאומי לבצע סינדיקציה של ההלוואה; ולשיעור האחזקה שלאומי יחזיק לאחר הסינדיקציה.

לאומי מעונין להחזיק לא יותר מ-20% מההלוואה ולקבל התחייבות חיתומים על כל סכום ההלוואה, ואילו האוצר דורש שהבנק ייתן את ההלוואה ללא סינדיקציה ויישא בסיכון גבוה יותר; דרישה שלדברי אוסישקין לא הוצגה לבנק דיסקונט שהציע בעבר את ההלוואה. משרד האוצר דורש עוד שלאומי תוריד את שיעור הריבית שתגבה על ההלוואה שתתן לאל על, משום שלהערכת האוצר, ריבית של 5% היא גבוהה מדי ביחס לסיכון שהבנק לוקח, וגם היקף העמלות שיגבה על ההלוואה צריך להתאים לכללים של הקרן לעסקים גדולים.

מנגד, הבנק טוען ששיעור הריבית תואם את המקובל בשוק, והיקף העמלות תואם את המורכבות של ההלוואה והסינדיקציה. עוד נקודת מחלוקת בין משרד האוצר ללאומי נוגעת לאישור התוכנית העסקית. לאומי דורש שמשרד האוצר יאשר את התוכנית העסקית ושהחברה תעמוד בדרישות ההתייעלות שהועמדו לה כתנאי להעמדת ערבות המדינה, בעוד משרד האוצר דורש שלאומי ייקח על עצמו את ניהול המו"מ על דרישות אלה מול אל על.

הפער המרכזי בין דרישת לאומי לבין עמדת הנהלת אל על הוא שלאומי דורש שבעלי החוב העיקריים של החברה, כלומר הבנקים המממנים, יתחייבו שלא להעמיד לפירעון מוקדם את ההלוואות שנתנו לחברה בתקופה של 18 חודשים. אל על בוחנת מול המממנים האם ניתן לקבל התחייבות זאת.

אוסישקין הסביר לרגב את הצורך בהלוואות גישור בכך שלחברה יש גירעון צפוי בתזרים המזומנים עד לביצוע ההנפקה או עד לקבלת ההלוואה. פער תזרימי זה נובע בעיקר מהצורך להחזיר כסף לרוכשי כרטיסי טיסה שטיסתם בוטלה ולפרוע תשלומים לספקים. בנק לאומי הסכים להעמיד הלוואת גישור של 40 מיליון דולר עד מועד ההנפקה כחלק מהסכם ההלוואה, ומול העמדת בטוחות נוספות על ידי אל על. משרד האוצר מוכן, בהיעדר הסכמות עם הבנק, לתת לחברה מימון ביניים של 30 מיליון דולר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker