אסא ששון

לפני כחודשיים הכריז בנק ישראל על תוכנית להתערבות בשוק האג"ח, וקבע כי ירכוש אג"ח קונצרניות בסך עד 15 מיליארד שקל ואג"ח ממשלתיות בסך עד 25 מיליארד שקל. אתמול בערב (ג') נערך כנס באוניברסיטת ת"א, שעסק בנושא יעילות ההתערבות. בכנס השתתפו פרופ' אסף חמדני, פרופ' דן וייס, פרופ' דן עמירם, אנדרו אביר המשנה לנגיד, ברק סורני יו"ר מידרוג, ד"ר יגאל נוימן וענת גואטה, יו"ר רשות ני"ע. 

בתחילת הכנס תהה וייס, ראש מכון קסירר למחקר בחשבונאות, אם המטרה של היא להפחית את הריבית של החברות, אם זו מטרה ראויה - ואם כן אז למה לעזור לחברות החזקות.

אביר מיהר להבהיר: "הריבית היא הכלי העיקרי שלנו לטיפול במשבר הכלכלי ולא רכישות האג"ח. אבל חשוב להבין את הדינמיקה במשבר. אנחנו במשבר בריאותי והפתרון הוא בריאותי ולא פיסקלי או מוניטרי. התפקיד של מדיניות פיסקלית הוא לאפשר למשק לספוג את המשבר עד שיימצא פתרון בריאותי. אנחנו פועלים ישירות בשוק האג"ח ולא דרך מתווכים, וראינו שעם הרכישות שלו התחדשו גם הנפקות האג"ח הקונצרנותי. זה מה שהיה חשוב לנו למנוע - משבר נזילות".

הציג גם את החשש הגדול של בנק ישראל שהביא אותו להתערב בשוק האג"ח: "ראינו את הפידיונות האדירים בחודש אחד בקרנות הנאמנות (42 מיליארד שקל; א"ש) וחששנו שהם יעברו גם לחיסכון הפנסיוני בקופות הגמל וקרנות הפנסיה".

ואולם, הגל השני בקורונה הפך את ההתערבות של בנק ישראל לכמעט הכרחית, והוא נדרש להפעיל כלים לא סטנדרטיים: "הגל השני הביא אותנו להגדיל את ההרחבה המוניטרית. הולכת להיות ירידה של 6% בצמיחה. זה משבר של פעם במאה שנה, ולכן כשאנחנו מפעילים כלים של פעם במאה שנה. זה מיתון עמוק וארוך וצריך להביא את הריבית הנמוכה לכל הענפים במשק. אם רוצים להיות יותר פסימים, אז אנחנו צופים ירידה בתל"ג של 9% ואבטלה של 15%-14% - ולכן חייבים להשתמש בכלים לא סטנדרטיים", אמר אביר.

הפסימיות של אביר נמשכה והוא התייחס בעקיפין לצעדי הממשלה האחרונים: "נכנסו למשבר במצב טוב עם יחס חוב תוצר של 60%, וכיום היחס חוב תוצר שלנו הוא 80%. מה שאומר שאנחנו חייבים להיות הרבה יותר סלקטיביים במתן הסיוע", הוא הסביר.

אביר המשיך והתייחס למורכבות השימוש באג"ח קונצרניות, כשלמעשה התערבות של בנק ישראל יכולה לחרוץ איזו חברה תינצל ואיזו לא: "התפקיד שלנו הוא לא לקבוע איזו חברה תשרוד ואיזו לא. קבענו קריטריונים ברורים - כל חברה שנופלת לקריטריונים האלה אנחנו רוכשים אותה. והאחזקה היא עד לפידיון". 

בשלב זה אביר נשאל כיצד הם יפעלו ויצביעו באספות כלליות - אם חברה שהבנק מכניס תיכנס להסדר חוב: "נקווה שלא יהיו הסדרי חוב, אבל אם נגיע נצטרך לחשוב איך להתמודד עם הבעיה", השיב.

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה
יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטהצילום: ענבל מרמרי

התערבתם באיחור בשוק המט"ח, מה שגרם לשקל להיחלש. מה הלקחים שלכם והאם תתערבו שוב?

אביר: "אחד הלקחים היה שראינו כי המוסדיים לא הפנימו את הסיכונים הכרוכים בפעילות בנגזרים בשוק המט"ח שלהם, ואנחנו לא הערכנו נכון את המצב בשלב הראשון. למרות זאת, התערבנו בהתערבות חריגה, ולגבי התערבות נוספת אני רק אגיד כי אני מקווה שהמוסדיים למדו את הלקח".

האם בנק ישראל יתערב בשוק המניות?

אביר: שתיקה רועמת.

גואטה: "אם לפני שנה היית שואל אותי אם אמליץ להתערב בשוק האג"ח, אז הייתי אומרת שלא, והינה היום המלצנו".

חמדני: "לעולם אל תאמר לעולם לא".

"לא היתה סיבה להתערב בשוק האג"ח"

סורני גרס כי לא היתה סיבה לבנק ישראל להתערב בשוק האג"ח הקונצרניות, שכן המרווחים היו נמוכים. ואולם, טוב שהוא עשה זאת שכן כך נמנע משבר נזילות ושוק ההון קיבל מסר כי יש מי שיושב על ההגה.

"לא היתה סיבה לתמוך בחברות בדירוג A ומעלה", אמר סורני. הוא הוסיף כי "היו מרווחים טובים, לא היה צורך להפעיל את התוכנית כי המרווחים היו ברמה סבירה. ככל שמסתכלים על חברות בדירוג נמוך יותר, ההשפעה על המרווח יותר משמעותית. ואולם חברה שהאג"ח שלה ניסחר בתשואה של 13% לא תצליח למחזר חוב, ואז אנחנו צועדים ממשבר בריאותי למשבר פיננסי.

"בלי ההתערבות עקום התשואות היה נראה אחרת והיה קשה למחזר חוב. לדעתי, ההתערבות הכי חשובה היתה בשוק האג"ח הממשלתיות שהוא הבסיס לתמחור של האג"ח הקונצרניות. עד היום נרכשו 24 מיליארד שקל, וזה יותר חשוב מרכישת האג"ח הקונצרניות. השוק ציפה לזה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker