יורם גביזון

שבוע לאחר שאלי רוזנברג הגיש לדירקטוריון אל על הצעה בלתי חוזרת להשקעה של 75 מיליון דולר, מגיעה תגובת אל על. מהתגובה ניתן ללמוד כי על אף המצוקה התזרימית האנושה ממנה היא סובלת, אל על לא תוותר על בדיקה בציציותיו של המשקיע, שמוכן לרכוש 44.99%, ממניותיה ולהזרים לקופתה המתרוקנת 75 מיליון דולר במזומן.

עו"ד אביגדור (דורי) קלגסבלד, שמייצג את  אל על, שלח מכתב לעורך דינו של רוזנברג, עו"ד עדי זלצמן, שבו הוא מסביר מדוע אל על לא הגיבה עניינית להצעתו של המשקיע.

לדברי קלגסבלד, המכתב מעורר שאלות וקשיים שדורשים מענה ברור וחד-משמעי. קלגסבלד מבהיר לרוזנברג כי אף שהצעתו היא בלתי חוזרת וללא מצגים, בפועל היא כלל אינה כזו. לדבריו, רוזנברג מתנה את הצעתו בכך שהדיווחים הפומביים שאל על פירסמה נכונים, מלאים ושלמים - אולם אינו מציין לאילו דיווחים ובאילו פרקי זמן כוונתו.

קני רוזנברג
קני רוזנברגצילום: מאתר לינקדאין. צל

עוד כותב קלגסבלד שההצעה ניתנה על בסיס כל הידוע לרוזנברג, אלא שמכיוון שאל על אינה יודעת מה ידוע לרוזנברג - ממילא היא אינה יכולה לדון בהצעה המבוססת על אותו ידע. קלגסבלד כותב שההצעה שהיא כביכול על בסיס ללא מצגים (As Is), מכניסה בדלת האחורית שורה של מצגים שמהותם ותקפותם לא ברורה.

מטעמו של אלי רוזנברג נמסר: "מדובר במכתב תמוה. במקום לדון ברצינות בהצעה המצויינת שניתנה להצלת אל על של הזרמת 75 מליון דולר לחברה שהיא להגדרת הדירקטוריון במצב של "להיות או לחדול" , מעדיף הכותב את מסלול המשך סחיטת כספי מדינה בטענה על הדרדרות החברה, תוך כדי בריחה מאחריות הדירקטורים לדון בהצעה המאפשרת לחברה לחזור למסלול באופן מיידי. מכתב התגובה לא נותן מענה ענייני להצעה העסקית המשמעותית והמיידית של אלי רוזנברג, שמאפשרת היום את הצלת החברה, במקום זה מנסה לשרת את בעלת השליטה בחברה ולא את טובת החברה, המשקיעים והציבור הישראלי כולו. אנו קוראים לחברי הדירקטוריון להתעשת ולמלא את חובתו המקצועית והמשפטית למען חברת אל על".

קלגסבלד הוסיף במכתבו כי ההצעה אינה בלתי חוזרת, כפי שהיא מתיימרת להיות, מכיוון שהיא כפופה לכך שלא יתרחשו אירועים שישפיעו לרעה מהותית על מצבה של  אל על עד למועד השלמת העסקה, ועל כן ברור שרוזנברג שומר לעצמו את הזכות לחזור בו מהצעתו עד למועד השלמת העסקה.

דורי קלגסבלד
דורי קלגסבלדצילום: מוטי מילרוד

סוגיה נוספת שקלגסבלד מעלה ודורשת הבהרה, היא האם מי שמתכוון באמת ובתמים לרכוש את מניות אל על הוא זר, כלומר מי שאינו ישראלי על פי תקנונה של אל על. לתשובה על שאלה זו אומר קלגסבלד יש משמעות מרחיקת לכת בגיבוש דעתו של דירקטוריון החברה ולעמידה בתנאי הרישיון המסחרי של החברה, וזאת על פי חוק רישוי שירותי תעופה ולצורך הפעלת הזכויות שנובעות ממניית המדינה המיוחדת שיש למדינת ישראל באל על.

קלגסבלד מסביר שסוגיה זו מתעוררת נוכח הפרסומים הרבים שמהם ניתן להבין שאלי רוזנברג, שהוא תלמיד ישיבה באמצע שנות ה-20 לחייו, אינו הרוכש האמיתי - אלא משמש כחזית בלבד לאביו, נפתלי רוזנברג, ושהכסף אכן שלו או קיבל אותו כמתנה או כהלוואה.

קלגסבלד קובל עוד שהמכתב, שבמסגרתו הוצגה ההצעה של אלי רוזנברג לדירקטוריון אל על,  לא כלל נתונים נוספים שעשויים להיות בעלי חשיבות לחברה, כמו יכולותיו הפיננסיות של המשקיע.

טרוניה נוספת של קלגסבלד היא שלא ברור מה מעמד הכספים שהפקיד רוזנברג בחשבון נאמנות בבנק המזרחי טפחות, בסכום של 15 מיליון דולר, למשל אם אם רוזנברג לא ישלים את העסקה - האם במקרה כזה תוכל אל על לחלט את הכסף שהפקיד?

עו"ד קלגסבלד מבהיר לעו"ד זלצמן, שמייצג את רוזנברג, כי הצעתו אינה מעשית מטעם אחר, והוא שגם אם ההצעה תתקבל - היא מהווה הצעה פרטית מהותית על פי פירושה בסעיף 274 לחוק החברות, ועל כן היא מחייבת את אישור אסיפת בעלי המניות של אל על, שלצורך כינוסה נדרשת הודעה מוקדמת של 35 יום על פי תקנות החברות, ומכיוון שהצעתו של רוזנברג פוקעת בסוף אוגוסט 2020 - ממילא אין די זמן להשלים את ההליכים הנדרשים לקבלתה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker