ועדת הכלכלה: המידע במערכת נתוני האשראי מתקופת הקורונה לא יימחק

התנגדות גורפת במערכת הפיננסית להצעת החוק שביקשה למחוק את המידע נרשמה בדיון בוועדת הכלכלה ■ יו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי: "נצטרך להתכוונן לתיקון הצעת החוק, כך שההנחיה של בנק ישראל לסמן את המידע מתקופת הקורונה תהפוך לחובה ותעוגן בחקיקה"

ג'ניה וולינסקי
ג'ניה וולינסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגיצילום: אמיל סלמן

הצעת החוק של ח"כ משה גפני וח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), שלא לכלול במאגר נתוני האשראי את הנתונים שנאספו בתקופת משבר הקורונה, הובאה היום (ב') לדיון בוועדת הכלכלה להכנתה לקראת קריאה ראשונה. חרף התנגדותו של בנק ישראל, שאמון על המאגר, הצעת החוק עברה בקריאה טרומית.

במהלך הדיון בוועדה, בו השתתפו נציגי בנק ישראל, רשות שוק ההון, משרד המשפטים, איגוד הבנקים ואיגוד חברות האשראי, היתה תמימות דעים במערכת הפיננסית כי הצעת החוק תגרום ליותר נזק מאשר תועלת.

גפני אמר בוועדה כי "הצעת החוק מדברת על המציאות שבה עסקים ואנשים נקלעו למצוקה גדולה בנושא האשראי כתוצאה ממשבר הקורונה. ההצעה שלנו היא שזה יוצר נזק שלא באשמת בעל החשבון, כי זה כתוצאה ממגפת הקורונה. לי יש חשד שבנק ישראל לא רוצה את החוק הזה. חוק נתוני אשראי נעשה בשביל עשירים ומי שהתמודד עם המגפה הם אלה שבמעמד בינוני ונמוך. אני סבור שתפקידה של המדינה והחברה הוא לעזור לאלה שזקוקים לעזרה".

הממונה על נתוני האשראי בבנק ישראל, אייל חדד, אמר כי הבנק מודע למצב הכלכלי הקשה, אך מחיקת הנתונים תגרום לנזק בעיקר לחלשים שהוועדה מבקשת לסייע להם. הוא הסביר כי הבנק שבו מנהל אדם את חשבונו, יודע עליו את כל הנתונים, ואם תהיה מחיקה מהמאגר אז דווקא הבנקים והגופים האחרים, שיכולים להתחרות עליו במתן אשראי, לא יידעו מה מצבו. חדד הוסיף כי בנק ישראל נתן הוראה לנותני האשראי לסמן את כל העסקות שנבעו מהמשבר בתקופת הקורונה.

מרכזת הצוות העסקי במערך שיתוף נתוני האשראי בבנק ישראל, אורלי הר ציון, הסבירה כי מי שלא היה לגביו מידע שלילי לפני הקורונה ורק בתקופת הקורונה הצטבר עליו מידע שלילי - הסימון אמור לסייע לו, כך שנותני האשראי יראו את ההיסטוריה החיובית שלו. הר ציון הוסיפה כי עד היום פנו קרוב ל-100 אלף לקוחות לקבל את המידע הקיים עליהם, נרשמו יותר מ-10 מיליון חיוויים ודו"חות במערכת, שבה משתמשים 36 נותני אשראי.

גם נציגת משרד המשפטים בדיון, רוני נויבואר, הסבירה כי החוק שהקים את מאגר נתוני האשראי נועד לסייע דווקא לאלה שלא יכולים לקחת אשראי מהבנק שלהם, כך שהצעת החוק תפגע בהם כשיבקשו אשראי מגוף אחר. גם נציגת משרד הכלכלה, תמר מירסקי, הביעה תמיכה בסימון כפי שבוצע על ידי בנק ישראל.

יו"ר איגוד חברות האשראי מיכה אבני, אמר כי הוא אמנם לא מרוצה מהתחרות בשוק כיום, אבל זו הפעם הראשונה שהאיגוד בדעה אחת עם בנק ישראל ומשרד המשפטים - והיא שהצעת החוק היא טעות מיסודה. אבני הביע תמיכה בסימון נפרד לתקופת הקורונה.

דברים דומים אמר גם מנהל תחום הפיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר רונן סולומון. נציגת רשות התחרות, טובי האריס, הצטרפה לדברים והוסיפה כי מצב שבו רק לבנק אחד יש מונופול על המידע של הלווה, יגרום לכך שגופים אחרים לא יוכלו להתחרות עליו. נציג איגוד הבנקים טיבי רבינוביץ, דימה את ההצעה לכך שנותני אשראי נוסעים בכביש חשוך וברגע אחד מכבים להם גם את הפנסים. "זה יגרום לכולם ללחוץ על הברקס ויביא לפגיעה בתחרות", אמר.

עו"ד דן חי, יו" ר הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין, הציע לפנות לכל אדם שהמידע עליו עובר למאגר, בשאלה אם ירצה להפסיק את העברת המידע בתקופת הקורונה או אם לא. "כך מי שהמידע עליו יועבר, יוותר במודע על פרטיותו". לדבריו, זו גם הזדמנות לחזור ולבחון את חוק מאגר נתוני האשראי מחדש ולבדוק אם היה מוצדק לפגוע בפרטיות האזרחים עבורו. "היום מסתמכים על הסכמה שהושגה באמצעות הודעה שיצאה כשהחוק נכנס לתוקף, הסכמה שבשתיקה כלומר, מי שלא התנגד להודעה שנשלחה אז נתפש כמסכים".

יו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) סיכם את הדיון בכך ש"עולה מהדברים כי יש חשש כבד מסוגיית המחיקה". הוא ציין כי מה שנעשה עד היום על ידי הממונה על המאגר בבנק ישראל - ההנחיה לסמן את המידע המגיע בתקופת הקורונה בסימון מיוחד - הוא מכוח סמכות שלא מחייבת. "יכול להיות שנשכנע את המציעים להסכים שהסימון יהיה חובה ולא רשות ולעגן את זה בחוק לעיתות חירום כאלה ואחרות, גם במצבים דומים אחרים. אני מבקש ליצור קשר עם מציעי הצעות החוק ונצטרך להתכוונן לתיקון החוק. הציבור צריך לדעת שנעשה מאמץ גם על ידי מערכת הבנקאית וגם על ידי הכנסת והממשלה לעבור את התקופה במינימום נזקים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker