עלייה בפתיחת התיקים בהוצאה לפועל על ידי חברות אשראי חוץ־בנקאי

מנתוני רשות האכיפה והגביה, נפתחו במאי בלשכת ההוצאה לפועל על ידי גופי אשראי חוץ בנקאיים יותר תיקים מאשר במאי בשנה שעברה ■ הפער משמעותי עוד יותר בהתחשב בכך שסך התיקים שנפתחו ירד ב-16% ■ במערכת הבנקאית דווקא חלה ירידה

ג'ניה וולינסקי
ג'ניה וולינסקי
לשכת הוצאה לפועל
לשכת הוצאה לפועל

המצב הקשה במשק מתבטא גם בנתוני רשות האכיפה והגבייה המתייחסים לחברות האשראי החוץ־בנקאי. מהנתונים עולה כי במאי נפתחו בהוצאה לפועל על ידי גופי אשראי חוץ־בנקאיים 2,358 תיקים, לעומת 2,234 תיקים במאי אשתקד. לכאורה מדובר בעלייה של 6% בלבד, אך הפער משמעותי בהתחשב בכך שסך התיקים שנפתחו ירד באותה תקופה ב–16%.

כך, במאי השנה נפתחו 23,802 תיקים לעומת 28,348 תיקים במאי 2019. דווקא בבנקים חלה ירידה בפתיחת תיקי ההוצאה לפועל: 2,078 תיקים נפתחו במאי השנה, לעומת 3,511 במאי 2019. את הפער ניתן להסביר בדחיית פירעון ההלוואות שניתנה על ידי הבנקים, כחלק מהמתווה שגובש על ידי בנק ישראל לכלל מערכת הבנקאות, שלא היתה לו מקבילה באפיקים החוץ־בנקאיים.

התיקים שנפתחו בהוצאה לפועל על ידי גופי אשראי חוץ־בנקאי נשארים פתוחים זמן רב יותר לעומת גופי האשראי האחרים, כך עלה ממחקר שפירסמה רשות האכיפה והגבייה במאי. ברשות שיערו כי הסיבה לכך היא שהחייבים באשראי חוץ־בנקאי מלכתחילה הם בעלי סיכון גבוה יותר או שהתקשו לשלם את החוב בגלל הריביות הגבוהות בהלוואות הללו. ייתכן כי הסיכון של הלווים הוא שגרם לעלייה בפנייתם של גופים אלו לגביית חובות.

המחקר בחן את השינויים בעשור האחרון בשוק האשראי שכולל בנקים, חברות כרטיסי אשראי וגופים חוץ־בנקאיים (ובהם יותר מאלף תאגידים ואנשים פרטיים המורשים לתת אשראי) בהליכי ההוצאה לפועל. המחקר הצביע על כך שעל פני התקופה, מרבית התיקים (63%) נפתחו על ידי הבנקים, 19% על ידי חברות אשראי חוץ־בנקאי ו–18% על ידי חברות כרטיסי האשראי. על פי המחקר, מספר התיקים שנפתחו בשל אי־פירעון של הלוואה חוץ־בנקאית גדל עם השנים.

סיכון גבוה

באחרונה כתב המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי כי עליהם "למצות דרכים לגביית החוב לפני פנייה לערכאות משפטיות, תוך שמירה על הוגנות ושקיפות לאורך הליכי גביית החובות". לא ניתנה הנחיה דומה מצד משה ברקת, הרגולטור האחראי על הגופים החוץ־בנקאיים. בהקשר זה נמסר מרשות שוק ההון כי "המפקח על השירותים הפיננסיים המוסדרים אינו אחראי ליציבות נותני האשראי החוץ־בנקאי שאינם מחזיקים פיקדונות ציבור. היבטים צרכניים מטופלים בהוראות לגבי מתן אשראי הוגן שנמצאות בהליך גיבוש, בדומה להוראות דומות של הפיקוח על הבנקים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום