"אנחנו רוצים לעזור להיי-טק בגרמניה?" - כמעט 2 טריליון שקל מהפנסיה שלכם מושקעים בחו"ל

בדיון בוועדת הכספים בנוגע להארכת מגבלת ההוצאות הישירות בגופי החיסכון ארוך הטווח אמר ישראל כ"ץ כי באוצר מעוניינים לראות מצב בו הכספים מושקעים יותר בישראל ■ משה ברקת: "ההוצאות הישירות לא נכנסות לכיסו של הגוף המוסדי, והן מאפשרות לו לבצע השקעות שיגבירו תועלת עבור העמית"

אסא ששון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שר האוצר, ישראל כ"ץ
שר האוצר, ישראל כ"ץצילום: מארק ישראל סלם

ועדת הכספים דנה היום (רביעי) בהארכת הוראת השעה שמגבילה את ההוצאות הישירות שגובים הגופים המוסדיים, בנוסף לדמי הניהול בחיסכון הפנסיוני.

את הישיבה פתח שר האוצר, ישראל כ"ץ, שבא לתמוך בממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון משה ברקת, בדברים הנוגעים להשקעות המוסדיים בישראל. "חייבים לעודד את הכלכלה, ואת זה אפשר לעשות רק דרך צמיחה", אמר. "אנחנו זקוקים היום להשקעה הן בתשתיות והן בהיי-טק: 100 מיליארד שקל בתשתיות ועוד 50 מיליארד שקל בהיי-טק. אנחנו רוצים לרתום לכך את גופי החיסכון הפנסיוני שישקיעו בישראל במקום בחו"ל. כיום יש 1.9 טריליון שקל שלא מושקעים בארץ".

לשם כך, כ"ץ מוכן לבצע מהלכים – שיעוגנו בחוק ההסדרים – במטרה להפוך את ההשקעה של המוסדיים בתשתיות ובהיי-טק לכדאית יותר. "אפשר יהיה להעלות את אחוז ההשקעה של המוסדיים מרמה של 20% היום לרמה של 49%. כמו כן, נפחית את המס בהשקעה בתשתיות ובהיי-טק לרמה של 20%, וזה יאפשר להגדיל את ההשקעה בהם".

בכוונת האוצר להקים מכשיר פיננסי חדש, קרנות השקעה בתשתיות, שיירשמו בבורסה ויאפשרו למנהליהן לגייס כספים מהמוסדיים להשקעה בתחום התשתיות, בדומה לקרנות הריט בתחום הנדל"ן.

משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון
משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכוןצילום: דוברות משרד האוצר

מטרת הדיון של ועדת הכספים היתה הארכה של הוראת השעה הנוגעת להוצאות הישירות, שם מכובס לעמלות שהגופים המוסדיים, שמנהלים את החיסכון הפנסיוני, רשאים לגבות בנוסף לדמי הניהול הרגילים. עמלות אלו מיועדות לתשלום למנהל חיצוני על ניהול השקעות, לרוב השקעות אלטרנטיביות כמו קרנות גידור, נדל"ן וקרנות השקעה פרטיות. כיום התקנות קובעות את הגובה המקסימלי של ההוצאות הישירות הנגבות מעבר לעמלות דמי הניהול במסגרת השקעות שונות, ומעמידות אותן על 0.25% לכל היותר.

במסגרת הבקשה שהגיש כעת שר האוצר, צוין כי על מנת למצוא את האיזון הראוי בין התועלת שבהגבלת העמלה לבין החשש מהגבלה שרירותית, נערכת בחינה של הנושא שתמנע "פגיעה מיותרת בציבור החוסכים". השר ציין כי הרשות נעזרת בוועדת מומחים, שמונתה על ידי רשות שוק ההון לפני כארבעה חודשים, ובוחנת את כלל ההיבטים בסוגיה על מנת להגיע לגיבוש הסדר קבע. לשם השלמת ההליך, מבקשת הרשות להאריך את התקנות הקיימות עד לתום 2021.

עוד ביקש האוצר תוספת להוראת השעה, במסגרתה יוחרגו הוצאות ישירות הנוגעות למימון פרויקטים לתשתיות בישראל, או בתחום טכנולוגיית עילית (היי-טק) בישראל, כאשר אלה לא יהיו כפופים למגבלת ה-0.25%, בהתאם להוראות הממונה על הרשות.

"אנחנו רוצים לעזור להיי-טק בגרמניה? או לישראלי?"

עיקר הדיון בוועדת הכספים נגע בשלושה גורמים בעייתיים מאוד בהקשר להוצאות הישירות. הראשון הוא השקיפות: מאחר שכספים אלה מופנים למנהל החיצוני, החוסך לא יודע מי מקבל את כספו, והאם התמורה להשקעה משתלמת.

תשואת יתר

הנושא השני הוא ההגנה על המשקיעים. בשלב מסוים בדיון עלתה דרישה מצד ענת גואטה, ראש רשות ניירות ערך, להוריד את המגבלה על ההוצאות הישירות בכל מה שקשור להשקעה בתחום ההיי-טק. ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) התייחס לכך, ואמר: "התפקיד שלנו הוא לשמור על כספי החוסכים. רועדות לי הרגליים כשאני שומע שרוצים להסיר פה מגבלות השקעה. זה מסוכן. אני שואל את עצמי מה יקרה בלי המגבלה הזאת".

ברקת התייחס לנקודה השלישית במצגת, שנועדה לבחון אם ההשקעה במכשירים שבגינם משלמים הוצאות ישירות, כדאית לחוסך, או לא. "המטרה המרכזית שלנו היא להגן על כספי הפנסיה, ולהשיא את מקסימום התשואה לחוסכים", אמר.

"המטרה השנייה היא לרתום את הכספים לטובת המשק הישראלי. אנחנו נמצאים במקום שהמטרה השנייה לא מתנגשת עם הראשונה. הסרת חסמים שקיימים כיום תשיא תשואה טובה יותר לחוסך הישראלי. החיסכון של הציבור בנה את המדינה. סכומים אדירים מגיעים לחו"ל, וזה רק יגדל. אנחנו רוצים לעזור להיי-טק בגרמניה? או לישראלי? כל זה תוך שמירה על ההגנה של כספי החוסכים. אם המטרה השנייה של רתימת הכסף לצרכי המדינה לא מסתדרת עם המטרה הראשונה, אז המדינה תצטרך למצוא פתרון אחר ולא להשתמש בכספי הפנסיה".

3 מיליארד שקל בשנה

ברקת ציין כי הוועדה המקצועית שהקים עדיין בוחנת את נושא ההוצאות הישירות – שעולות לציבור הישראלי כ-3 מיליארד שקל בשנה. "אפיקי ההשקעה של ההוצאות ישירות נותנות תשואה נטו גבוהה יותר לחוסך", הוא הסביר, והוסיף כי חלק מהתשואה מגיעה גם בגלל פרמיית האי-סחירות של נכסים מעין אלה. כלומר, בגלל שמדובר בנכס לא סחיר, יש תוספת תשואה על ההשקעה. "משקיע ל-30 שנה נהנה בסוף התקופה מכל תוספת התשואה", אמר.

כדוגמה, ברקת הראה כי במחקר פנימי שביצעה הרשות, בו נבחנו כ-450 מסלולי השקעה בקופות גמל בישראל במהלך 2019-2007, נמצא כי קרנות השקעה לא סחירות זרות תרמו לעלייה בתשואת המסלולים יותר מכל אפיק זר אחר. "הן הניבות תשואה שנתית ממוצעת של 0.7% בתקופה המדוברת, לעומת תשואה שנתית ממוצעת של 0.5% באג"ח הקונצרני, ותשואה שלילית של מינוס 0.3% במניות".

ברקת הציג את שיעור ההשקעה של גופי הפנסיה המובילים בעולם באפיקי השקעה לא סחירים: אוניברסיטת הארוורד משקיעה 61% מנכסיה בנכסים לא סחירים, ייל - 29.3%, קרן הפנסיה הגדולה בעולם קלפרס - 18%, והמוסדיים בישראל - 13.8%.

ברקת המשיך והוסיף: "בדקנו מספר חברות ביטוח גדולות, ועל אף היתרונות הגלומים בהשקעה באפיקים לא סחירים, גופים מוסדיים מובילים עשויים להיות על סף מיצוי המגבלה. זה עלול להוביל לעיוות בתיק ההשקעות ולפגיעה אפשרית בתשואות לחוסכים. ההצעה שלנו היא Win-Win למשק הישראלי ולחוסכים לפנסיה.

"בכל מקרה, את התשלומים בגין הוצאות ישירות מעבירים לצד ג'. הם לא נכנסים לכיסו של הגוף המוסדי, ומאפשרים לו לבצע השקעות שישיאו תשואה ויגבירו תועלת עבור העמית".

חברי הכנסת לא ממש אהבו את לוח הזמנים הארוך שברקת ביקש לאשר, ולבסוף אמר יו"ר הוועדה, משה גפני: "לא נסכים להאריך את התקנות בשנה וחצי נוספות. אעמוד על כך שההארכה תוגבל לשבעה חודשים בלבד".

הדיון התפזר מבלי שחברי הכנסת הצביעו - ההצבעה תתקיים בשבוע הבא. עד אז אמורים ברקת וגואטה להגיע להסכמות עם חברי הוועדה בנושא. הסרת מגבלת ההוצאות הישירות בהשקעה בחברות היי-טק.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker