השקל קרוב לשיא: למרות האבטלה והמיתון - המטבע הישראלי ממשיך להיות מהחזקים בעולם

שער השקל מול סל המטבעות קרוב מאוד לערכו ערב משבר הקורונה ■ מאז השיא במארס, נפל הדולר ב-12% מול השקל ל-3.43 דולרים, וגם היורו איבד 9% ■ לאומי שוקי הון: "השקל ימשיך להתחזק בטווח הבינוני והארוך"

ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
שטרות מאתיים שקל
תשלום במזומןצילום: Evgeny s / Shutterstock.com

חרף השפעות משבר הקורונה על הכלכלה הישראלית – השקל שוב מפגין עוצמה יוצאת דופן. השקל שב להתחזק מול סל המטבעות ונמצא קרוב לשיא שנרשם ערב המשבר. מאז השפל במארס, נשחק ערך הסל, הכולל את שותפות הסחר המרכזיות של ישראל, בכ-6%, ומתחילת השנה בכ-2.3%. כלומר, השקל ממשיך להיות אחד המטבעות החזקים בעולם – חרף מצבה של הכלכלה.

ההתחזקות של השקל נרשמה מול המטבעות המרכזיים בעולם. הדולר איבד כ-12% מול השקל ביחס לשיא שלו במארס, שנרשם עם הנפילות בשווקים. הבוקר יורד הדולר בכ-0.3% ונסחר לפי שער של 3.43 שקלים - קרוב לרמתו ערב המשבר.

בפברואר נגע הדולר בשער של 3.41 שקלים – שהיה הנמוך מאז ינואר 2018, אך התחזק ל-3.86 שקלים במארס בעקבות נהירת המשקיעים לדולר כמטבע מקלט. בדומה, היורו איבד 9% מאז השיא במארס, אז נסחר לפי 4.2 שקלים. הבוקר מתחזק מעט היורו מול השקל, ונסחר ב-3.87 שקלים ליורו.

דולר ארה"ב

לאומי: "הסיכון המרכזי להתחזקות השקל - קצב ההדבקה"

"העוצמה של השקל משקפת בעיקר את הביצועים החזקים של סקטור הטכנולוגיה בעולם, שנתפס כחסין למשבר הקורונה ואף יוצא ממנה מחוזק", אומר רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של אי.בי.אי. "גורם זה מספק חיזוק להערכה כי מגמת עודפי המט"ח שמייצרת הכלכלה הריאלית הישראלית (חשבון שוטף והשקעות ישירות) תימשך.

"מעבר לרזרבות המט"ח הגבוהות של בנק ישראל, התגובה של בנק ישראל, בזמן הפיחות המהיר במארס, שסיפק הלוואות מט"חיות של כ-7.5 מיליארד דולר, יצרה תחושת ביטחון בשוק המט"ח לגבי כיוון השקל. כמו כן, עלויות הגידור שקל-דולר ירדו ונעות כיום סביב 1% לשנה, ולא יוצרות תמריץ מיוחד למוסדיים להגדיל חשיפה מט"חית בתיקים", אמר גוזלן.

חרף ההתחזקות, גוזלן ציין כי קיימים שני גורמים שמוערכים בחסר בשוק המט"ח: "הראשון, ההתפרצות המחודשת של המגיפה בישראל, וההשלכות השליליות לכך על הצמיחה והתעסוקה במשק. השני - נראה כי שוק המט"ח לא מייחס משקל רב לתוכנית הסיפוח, שאם תתממש עלולה לפגוע במשק הישראלי הן מבחינת עלייה בפרמיית הסיכון הנתפסת והן מבחינת זרמי המט"ח הנובעים מפעילות הסחר, שהבולט בהם הוא יצוא הגז".

"אחרי תקופה שבה השווקים, וביניהם שוקי המט"ח, נעו בקיצוניות בין פסימיות לאופטימיות, בימים האחרונים ניכרת הסתכלות מפוקחת ופרטנית יותר על הכלכלות השונות, וחזרה למגמות ארוכות הטווח שהשפיעו על השווקים טרום הקורונה. בשבוע האחרון השקל מתחזק מול הדולר בקורלציה למגמה החיובית בשוקי המניות הגלובליים ובהתאם למגמות ארוכות הטווח שלו לפני התפרצות הקורונה", אמר קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון.

בלאומי העריכו כי השקל ימשיך להתחזק בטווח הבינוני והארוך, על רקע זרם כניסת המט"ח לישראל מהפעילות העסקית והשקעות הזרות. עם זאת, בלאומי הדגישו שקיימים שני גורמי סיכון - העלייה בקצב ההדבקה בישראל, שעלולה להאט את קצב ההתאוששות של הכלכלה ולהשפיע לשלילה על השקל; ומגמות של ירידה בגלובליזציה ובפתיחה של כלכלות לייצור ולהשקעה בכלכלות זרות.

הראל: הביקוש להייטק הישראלי ימשיך להיות גבוה

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, ציין כי העודף המרשים בחשבון השוטף למרות המשבר העולמי, לצד המשך זרימת הכספים של משקיעים זרים, ממשיכים להוות את הגורמים הבסיסיים שתומכים בחוזקו של השקל. "להערכתנו כל עוד שלא נראה מצב עולם קיצוני (מלחמה, גל שני, פגיעה משמעותית בשוק ההון) ייסוף השקל ימשך במתינות למרות פעולתו של בנק ישראל" הדגיש קליין.

"בנוסף, המשבר האיץ את ההתפתחות של כל העולם הדיגיטלי (משירותי ענן, סליקת תשלומים לאבטחת מידע) וכך גם את הרגולציה על הענף.  מגמה זו תחייב האצה של השקעות בענף, גם כדי להגדיל את נתח השוק, והדבר יגביר את הביקושים לחברות ישראליות בענף היי-טק. המשבר גם חיזק את הערכות שהריביות והתשואות בעולם המפותח יהיו נמוכות לזמן ממושך יותר, דבר שלעצמו מעודד רכישות ומיזוגים של חברות. בשל כך, אנו סבורים שהביקושים של משקיעים זרים לחברות ישראליות ימשיך להיות מרשים במחצית השנייה ובכך יתמכו גם הוא בחוזקו של השקל.

"חשוב לציין שמגמה זו לא נתמכת במקרה של משבר כלכלי חמור, או במקרה שנראה ירידות חריגות בשווקי המניות בעולם כפי שראינו במרץ השנה. אך במידה ותרחיש זה יתממש ויתרחש פיחות חריג, יש לבנק ישראל יתרות מט"ח עצומות הקרובות ל-35 אחוזים מהתוצר שבעזרתן יוכל (אם יחשוב שיש צורך בכך) למתן את הפיחות", אמר קליין.

קליין העריך ששיעור האבטלה הרשמי במשק יעלה ל-6.8% בסוף 2020, תוך ירידה בשיעור ההשתתפות. במאי עמד שיעור האבטלה הרשמי על 4.2% ביחס ל3.5% באפריל - עלייה של כ-30 אלף מובטלים. עם זאת, שיעור דורשי העבודה נכון לסוף מאי עמד על 23.5% (עובדים בחל"ת אינם נרשמים כמובטלים). קליין ציין שיותר ממחצית מה-1.5 מיליון עובדים שסווגו כ"נעדרים זמנית" באפריל חזרו לעבוד במאי – נתון חיובי שנתמך מהחזרה המהירה לפעילות.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker