אחרי שש שנים הנתזים של קרן אור מגיעים לשלמה מעוז - והוא נתבע ב-12.5 מיליון שקל

לפני כשש שנים התפוצצה פרשת קרן אור, שגייסה מהציבור כ-80 מיליון שקל ■ הפרזנטור של הקרן היה הכלכלן שלמה מעוז - שהכחיש כי הוא קשור להתנהלותה ■ כעת, המנהל המיוחד מגיש תביעה על חלקו של מעוז בפרשה

אסא ששון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
שלמה מעוז
שלמה מעוזצילום: אייל טואג

תביעה בסך של 12.5 מיליון שקל הוגשה היום (ד') בבית המשפט המחוזי בחיפה נגד הכלכלן שלמה מעוז, על חלקו בקריסת קרן אור. הקרן חייבת למשקיעים מעל 60 מיליון שקל.

לפני כשש שנים הקימו סוכן הביטוח חיליק טפירו ועו"ד אמיר בירמן את חברת ט.ב. מתקדמים בכספים - שבמסגרתה הוקמה קרן אור. הקרן גייסה בשיאה כ-80 מיליון שקל והיתה אמורה לעסוק בהשקעה בתמ"א 38. מעוז שימש כפרזנטור שלה. הקרן פעלה באמצעות גיוס כספים מהציבור על פי הסכמי הלוואה בתנאים אטרקטיביים מאוד, תוך שהיא מבטיחה ריביות של כ-8%-11.5% בשנה.

בעקבות חשיפת TheMarker בנוגע לתשואה המובטחת, הבטחה בעייתית בשוק ההון, עצרה רשות ניירות ערך את גיוסי הכספים והקרן קרסה. עם תחילת התערבותה של רשות ניירות ערך, הודיע מעוז כי הוא אינו קשור לקרן אור.

לאחר הפסקת הפעילות הוגשו כתבי אישום פליליים נגד טפירו ובירמן – שעדיין ממתינים להכרעה. עו"ד ליאור מזור מונה למפרק של הקרן (מנהל מיוחד) והוא ביצע חקירה נרחבת במטרה להשיב כספים לתובעים. במסגרת החקירה עלה שמו של מעוז, כמי שהיתה לו תרומה מכרעת להחלטת משקיעים להשקיע את מיטב כספם בקרן.

בכתב התביעה שהוגש על ידי מזור נגד מעוז ניתן לראות בפרוטרוט את ההתקשרות החוזית של החברה עם מעוז, שהחל לעבוד ככלכלן ראשי בקבוצת טפירו, ובכלל זה בחברת ט.ב. מתקדמים בכספים בע"מ, בתחילת ינואר 2014. מכתב התביעה עולה כי גיוסו של מעוז לתפקיד נועד בראש ובראשונה להביא להשאת גיוסים ממשקיעים, תוך שימוש בשמו ובמוניטין שיצר לעצמו ככלכלן המופיע תדירות בתקשורת וכנסים שונים.

חיליק טפירוצילום: ללא קרדיט

לטענת המנהל המיוחד, גיוסו של מעוז הוביל לעלייה דרמטית בהיקף הגיוסים מהציבור, לאחר קמפיין תקשורתי נרחב שכלל הצהרות של מעוז לגבי כדאיות ההשקעה בחברה וכי מדובר בהשקעה בטוחה. בהתאם, תוך ארבעה חודשים גייסה הקרן כ-35 מיליון שקל.

בכתב התביעה נטען כי "עד כניסת מעוז לתמונה, גיוס הכספים לחברה התבסס על לקוחות סוכנות הביטוח של מר טפירו. מטרת גיוסו של מעוז לפעילות היתה לפנות לציבור הרחב. זאת לנוכח מיצוי יכולת הגיוס מהקיים והצורך ההכרחי להזין את המנגנון בכספים חדשים, ששימשו לפירעון חלקי של התחייבויות החברה לתשלומי ריביות למשקיעים קודמים והועברו למקורבים - על מנת להזין את המנגנון ולא על מנת ליצור תשואה ריאלית שיש בכוחה להחזיר את כספי המשקיעים".

התובעים טוענים כי מעוז הפר את חובתו לקיים את הבדיקות והביקורת שחייב היה לבצע מתוקף תפקידו לגבי פעילות החברה והשימושים שעשתה בכספי המשקיעים. עוד נטען כי אף שהיה מחויב לשמש כלכלן ראשי של החברה כחלק מקבוצת טפירו, ואף שהחברה שימשה זרוע הגיוסים עבור הקבוצה כולה, טען בדיעבד כי כלל לא היה מודע לעצם היותה חלק מקבוצת טפירו.

מזור מציין בתביעה כי הסכם ההתקשרות עם מעוז מעגן את זכותו של מעוז לקבלת בונוס באחוזים מגיוסי כספים (להבדיל מרווחים מהפעילות) על פי יעדי גיוס. מעוז קיבל מטפירו תשלום חודשי קבוע בסך של 35 אלף שקל לחודש, בתוספת בונוס של 100 אלף שקל אם הקרן תגייס 30 מיליון שקל ברבעון.

מזור כתב כי "מתכונת ההתקשרות מצביעה על כך שכל תכלית ההתקשרות, הן מצד החברה והן מצד מעוז, היתה להשיא גיוסים, בה בעת שלמעוז היה אינטרס כספי מובהק להביא, באמצעות מצגים שהציג בפני המשקיעים שבדיעבד התבררו כחסרי בסיס, להגדלת היקף ההשקעות בקרן"

עוד נטען בתביעה כי החיבור של מעוז לחברה וקבוצת טפירו איפשר את השימוש בשמו כאמצעי לקבל כספים מהציבור הרחב, שחלקם נותבו לכיסו הפרטי של מעוז, כל זאת בשים לב לכך שמדובר באדם הנתפס בקרב הציבור הרחב כאדם אמין, ידען, ומומחה בתחומו, המסוגל לגרום לאנשים להשקיע כספים בהיקפים משמעותיים. "מדובר היה  בשיתוף פעולה הרסני מבחינת הציבור ומבחינת החברות כאחד, אשר כלל מצד אחד פעילות כלכלית–פיננסית בהיקף ניכר ומצד שני הסתמך על  חותם אמינות שהעניק השם מעוז בקמפיין גיוס הכספים מהציבור", נכתב בתביעה.

בכתב התביעה, שעליו חתומים גם עו"ד ענבל בית הלחמי ועו"ד יואב האריס, הם מעלים טענות קשות נגד מעוז, בין השאר כי הוא שימש שומר סף וככזה לא ביצע תפקידו ולא התריע בשום שלב, לא בפני הציבור ולא בפני החברה או בעלי התפקידים בה, כי החברה נוטלת על עצמה התחייבויות שהיא אינה יכולה לעמוד בהן.

התובעים טוענים כי מעוז הפר במעשה או במחדל חובות שהוא נטל על עצמו כלפי החברה. הפרת חובותיו של מעוז גרמו לנזקים ממשיים לחברה ומכאן גם העתירה לחייבו באופן אישי - ומכוח עוולת הרשלנות לשפות את החברה ואת המשקיעים בגין נזקים אלה. עוד נטען כי מעוז, כיועץ כלכלי ראשי וחבר בוועדת השקעות, הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כלפי החברה וכלפי ציבור המשקיעים בחברה.

מכתב התביעה מתברר כי ביסוד פעילות הקרן לא היתה תוכנית עסקית ממשית, ופעילותה הסתכמה בגיליון אקסל שבו נתוני מספריים בדבר היקף הגיוסים מהציבור. עוד עולה מכתב התביעה כי החברה השקיעה את כספי המשקיעים בהשקעות בעלות סיכון לא מבוטל או בהשקעות ארוכות טווח, למשל בפרויקטי נדל"ן והתחדשות עירונית, באופן שלימד על קושי מהותי ביכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי המשקיעים. כלומר, החברה לא יכולה היתה לעמוד בהבטחת התשואה שהבטיחה למשקיעים ברמה שנתית.

שלמה מעוז מסר בתגובה: "דבריכם על הגשת תביעה נגדי מפתיעים אותי. לא ידוע לי על כך דבר, ולא הגיעה אליי תביעה כזו. העובדה, כי התביעה הגיעה לעיתונות ולא אליי, מלמדת על כך שכל מטרתה לקבל פרסום ויחסי ציבור. כל הגורמים המוסמכים כבר קבעו כי לא היה לי חלק בפרשת קרן אור וכי בהתנהלותי לא נפל כל דופי. כשאקבל את כתב התביעה אגיב בהתאם לבית המשפט".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker