אלרוב הפסידה 200 מיליון שקל ברבעון; אקירוב מחק 1.4 מיליארד שקל מהונו

בתי המלון של אלרוב נדל"ן סגורים; תיק ניירות הערך שלה, ובראשו מניות כלל ביטוח ובנק לאומי, ספג ירידות חדות; ופעילות הנדל"ן המניב בהקפאה ■ בעל השליטה, אלפרד אקירוב: "המדינה לא יודעת להתנהל ולא מסייעת לבתי המלון. הכל בלוף אחד גדול"

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גג מלון ממילא בירושלים. סגור כבר כמה חודשיםצילום: עמית גרון
מיכאל רוכוורגר

ירידות במניות בנק לאומי וכלל ביטוח, בצד ירידות בשוויים של בתי מלון בישראל ובאירופה (שסגורים בגלל הקורונה), הסבו לחברת אלרוב נדל"ן הפסד נקי של 197.4 מיליון שקל ברבעון הראשון, לעומת רווח של 13.3 מיליון שקל ברבעון המקביל ב–2019.

תיק ניירות הערך של אלרוב נדל"ן שבשליטת אלפרד אקירוב כולל בעיקר אחזקה במניות בנק לאומי וכלל ביטוח (4.9%). לפני כשנה וחצי אלרוב החלה לצמצם את האחזקה במניות לאומי — וירדה מאחזקה של 4.9% ל–0.7% כיום, ששווי השוק שלהם הוא 200 מיליון שקל בלבד. לפני כחודשיים מכרה אלרוב 0.3% מלאומי תמורת 101 מיליון שקל. ההשקעה בלאומי הניבה לאלרוב ולאקירוב רווחים של מאות מיליוני שקלים. מנגד, ההשקעה בכלל ביטוח, שהחלה בשנה שעברה ושבה אלרוב השקיעה 180 מיליון שקל, היא פחות מוצלחת. לאלרוב יש בגינה הפסד על הנייר של כ–50%, 90 מיליון שקל.

הירידה בפעילות עקב משבר הקורונה, וההפסדים בתיק ניירות הערך, שהתכווץ ל–325 מיליון שקל — הביאו לצניחה של 49% במניית אלרוב נדל"ן מתחילת השנה. בהתאם לכך, החברה השילה משווייה 1.8 מיליארד שקל, והיא נסחרת בשווי של 1.89 מיליארד שקל בלבד. ירידה זו צימקה את שווי השוק של אחזקות אקירוב באלרוב (78%) ב–1.4 מיליארד שקל. איגרות החוב של אלרוב נדל"ן נסחרות בתשואות חד־ספרתיות של עד 8%, והחברה פורעת את ההתחייבויות מהמזומנים שבקופתה ומאשראי בנקאי שהיא מקבלת.

אקירוב: "יש לנו הרבה מה ללמוד מאירופה"

משבר הקורונה נתן את אותותיו באופן קשה בבתי המלון ממילא ומצודת דוד בירושלים וכן במלונות לוטטיה בפריז, קפה רויאל בלונדון וקונסרבטוריום באמסטרדם. כל חמשת בתי המלון סגורים כבר כמה חודשים.

אלפרד אקירובצילום: ניר קידר

"בהתאם למה שמגיע לנו, בתי המלון שלנו בירושלים קיבלו אישור מבנק הפועלים לאשראי של 30 מיליון שקל, אבל המדינה מעכבת ולא מאשרת את העברת הכסף הזה בפועל", אמר אקירוב. "ההתנהלות של המדינה ושל האוצר בנושא הזה של סיוע למלונות היא פשוט בלוף אחד גדול. פניתי עם הסוגיה הזו במכתב למשרד האוצר, בתקווה שזה יעזור. המצב בישראל שונה מאוד ממה שקורה באירופה, שבה מה שהבנקים והמדינה מאשרים ומבטיחים שיעשו מתקיים בתוך ימים ספורים. יש לנו הרבה מה ללמוד מאירופה".

אקירוב מוסיף ואומר: "סיפור המלונות הוא מורכב. באמסטרדם המדינה משלמת משכורות לעובדים, ובחודש הבא אנחנו פותחים את המלון. בפריז ובלונדון ייקח יותר זמן. אנחנו מעריכים שהפתיחה תהיה באזור אוגוסט־ספטמבר".

מה לגבי המלונות בישראל?

אקירוב: "בדרך כלל בממילא 80% מהתפוסה מגיעה מחו"ל ו–20% מישראלים. במצודת דוד 90% מגיעים מחו"ל. אנחנו מקווים שעד שתמונת המצב תתבהר וייפתחו קווי תעופה, התיירים הישראלים יגיעו למלונות בירושלים. אנחנו פותחים את ממילא ב–1 ביולי, ובהמשך נפתח את מצודת דוד. איני יכול למסור פרטים על המחירים שיוצעו לנופשים, אך אני יכול לומר שמדובר במחירים טובים יותר מאלו שהיו בשנה שעברה".

האם אתה שותף לדעה של גילעד אלטשולר שהנדל"ן המסחרי המניב והנדל"ן המניב של משרדים ניצבים לפני תקופה קשה של ירידת מחירים?

"הקניונים לא קרסו, אבל ייתכן שהמחזורים יירדו. אבל לא בונים קניונים חדשים, והאוכלוסייה ממשיכה לגדול והיא תמשיך להגיע לקניונים. במסחר במקומות הפתוחים, כמו שיש אצלנו בממילא, דחינו באפריל־מאי לשוכרים את תשלומי שכר הדירה. בינתיים, הרחוב חזר לתפקד וגם המחזורים חזרו, אך מוקדם לדעת מה יהיה בהמשך. בונים את המשרדים כדי לאכלס אותם בשוכרים, ולא כדי להסתכל על הבניין. במצב שנוצר, אם תיכננו לבנות מאות אלפי מ"ר נוספים, זה כבר לא יקרה בתקופה קרובה".

מה קורה עם הנכסים המניבים שלכם בשווייץ?

"הפעילות בשווייץ חזרה והנדל"ן מתפקד, בלי שנדרשנו לבצע הפחתות בדמי שכירות. הבורסה השווייצית ירדה בתחילת המשבר חזק, אבל אחר כך תיקנה. מתחילת השנה ירדה הבורסה בשווייץ ב–10%. אם נחליט לצאת להנפקה זה עשוי להיות לפי דו"חות יוני 2020.

ומה עם ההשקעה בכלל ביטוח? החלפתם מכתבים והאשמות הדדיות עם המנכ"ל יורם נוה. איפה זה עומד היום?

"קיבלנו אישור להגדיל את האחזקה בכלל ביטוח ל–10%, אבל בינתיים איננו עושים דבר. לכלל ביטוח יש בעיות ניהול, ואנחנו ממשיכים לעקוב אחרי ההתפתחויות בחברה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker