משרד האוצר בדרך להלאים את אל על: מוכן להזרים 150 מיליון דולר

ההלוואה שתקבל אל על מבנקים בערבות המדינה תפחת ל-250 מיליון דולר במקום 400 מיליון דולר כפי שתוכנן תחילה ■ בנוסף, החברה תבצע גיוס של 150 מיליון דולר בהנפקת מניות. משרד האוצר מוכן לרכוש את כל המניות שלא יירכשו בהנפקה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מטוס של אל על

שלושה חודשים לאחר תחילת הדיונים על מתן ערבות לחברת אל על, חלה תפנית דרמטית בעמדת משרד האוצר. אל על דיווחה היום (א') כי מנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר, שלחה לחברה מכתב שלפיו ההלוואה שתקבל אל על מבנקים בערבות המדינה תפחת ל-250 מיליון דולר במקום 400 מיליון דולר כפי שתוכנן תחילה. 

החברה אף תבצע גיוס של 150 מיליון דולר בהנפקת מניות כשמשרד האוצר מוכן לרכוש את כל המניות שלא יירכשו בהנפקה - לפי המחיר הממוצע של המניה במאי 2020. מאחר שאל על נסחרת בשווי של 95 מיליון דולר, המשמעות של ההתחייבות היא שמשרד האוצר מוכן לרכוש את השליטה באל על ולהלאים אותה.

משרד האוצר הציב בפני דירקטוריון אל על סדרה של תנאים לקיומו של המתווה המעודכן של תוכנית הסיוע לחברה, במכתב שעליו חתום שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר שמסיים את תפקידו בימים הקרובים.

על פי המתווה החדש, המדינה תעמיד ערבות של 75% בלבד (בניגוד לערבות של 82.5% על פי המתווה הקודם) להלוואה שתקבל אל על בתנאים שיסוכמו בינה לבנק. הביטחונות שאל על תעמיד לצורך הבטחת פירעון ההלוואה יתחלקו באופן יחסי על פי שיעור ערבות המדינה, כלומר 75% מהביטחונות למדינה ו-25% לבנק המממן.

מניית אל על

חלוקת הביטחונות באופן יחסי לסיכון (פארי פאסו) שהבנק והמדינה ייקחו היתה אחד מסלעי המחלוקת שגרמו לכישלון המאמצים לחתום על המתווה הקודם. ההלוואה תועמד לאל על בשלבים על פי אבני דרך שייקבעו בהתחשב בצורכי התזרים של החברה, יישום תכנית התייעלות והיקף הפעילות בפועל ביחס לזה שנקבע בתוכנית ההתייעלות שהחברה הציגה למדינה.

בתרחיש קיצון שבו אף אחד מבעלי המניות הנוכחיים של אל על יממש את זכויותיו לרכוש מניות בהנפקה, יגיע חלקה של המדינה במניות אל על ל-61.3%. המניות שתרכוש המדינה יופקדו בידי נאמן שתמנה המדינה והוא יפעל בהתאם לכתב נאמנות בכל הקשור לזכויות הוניות וזכויות הצבעה. תפקידו וסמכויותיו ייקבעו על ידי המדינה עד מועד ההנפקה. בנוסף, ייקבע מועד שעד אליו הנאמן ימכור את המניות, ככל הנראה תוך שנתיים עד שלוש שנים, ואת האופן שבו תתבצע המכירה.

התנאי למימוש התחייבות זו הוא שאל על תחתום על הסכמי עבודה קיבוציים, שישקפו את תוכנית ההתייעלות שהנהלת החברה נדרשה להציג כתנאי לקבלת ערבות המדינה. תנאי נוסף הוא שמניותיהם של בעלי השליטה הנוכחיים (כנפיים שמחזיקה ב-38% ממניות החברה, ופיני גינזבורג שמחזיקה ב-8% מהחברה) ישועבדו למדינה ולבנק. עוד דורשת המדינה שאל על תציג התייעלות נוספת שתפחית את הוצאותיה בסכום של 50 מיליון דולר מדי שנה החל בינואר 2021 לכל המאוחר, כך שבסיס ההוצאות של החברה יופחת ב-400 מיליון דולר בשנה.

אל על נדרשת להגיע להסדר בנוגע לפריסה מחודשת של התשלומים לבנקים וחברות החכרת המטוסים, או להציג ב-2021-2020 שיפור תזרימי אחר שיקטין את הסכום שהיא אמורה לפרוע בשנתיים הקרובות ב-100 מיליון דולר. 

משרד האוצר דורש שהפריסה המחודשת לא תגדיל את הסכומים שהחברה תפרע ב-2025-2022, כלומר שהתשלומים שהחברה תפרוס מחדש לבנקים וחברות החכרת המטוסים ישולמו מ-2026 ואילך. האוצר דורש התחייבות של אל על לא לשלם דיווידנדים, לא לבצע רכישה עצמית של מניות ולהימנע מעסקות בעלי עניין ללא אישור מראש של משרד האוצר.

דרישה זו חלה גם על עסקות בעלי עניין שנחתמו בעבר, מה שיקטין את האטרקטיביות של המשך האחזקה בחברה מבחינתה של תמי מוזס בורוביץ', בעלת השליטה בכנפיים, ופיני גינזבורג. משרד האוצר דורש ששכר חברי הנהלת החברה ודירקטוריון החברה יופחת ויצומצמו ההטבות שניתנו להם - כולל טיסות חינם וטיסות מוזלות לחברי הדירקטוריון ההנהלה ובני משפחותיהם.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker