גילעד אלטשולר: "חייבים להטיל מס ירושה, העשירים צריכים לשלם יותר מסים"

אלטשולר אמר בפאנל שהתקיים הערב כי לא ייתכן שהעשירים מאוד כמעט שלא משלמים מס, וכל הנטל נופל על מעמד הביניים ■ עוד ציין כי "עשינו הסטה משמעותית לחו"ל, אבל באחרונה אנחנו עושים את זה פחות" ■ רועי ורמוס: "אנחנו מופתעים מהעליות המהירות"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
גילעד אלטשולר
גילעד אלטשולרצילום: אייל טואג

"מי שיש לו הרבה מאוד משלם מעט מאוד, וזה לא צריך להיות ככה. צריך להגדיל את המס על העשירים. חייבים לצמצם את הפערים במשק. יש הרבה פטורים ממס, כמו מקלטי מס, פטור למי שנמצא 180 יום בשנה מחוץ לישראל והייתי מבטל אותם מיד. למשל, הייתי אומר שכל ישראלי בכל מקום שבו הוא נמצא צריך להגיש הצהרת הון כמו שכל אמריקאי עושה. גם מס ירושה חייבים לעשות. הנטל בסוף נופל על שכבת הביניים", כך אמר הערב (ה') גילעד אלטשולר, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות אלטשולר שחם.

אלטשולר אמר את הדברים בפאנל של פרופיט שירותים פיננסיים שהתקיים הערב, שבו השתתפו גם גת מגידו, מנהלת השקעות ראשית של פסגות; אורי קרן, מנהל השקעות ראשי במור בית השקעות; ורועי ורמוס, יו"ר נוקד קפיטל. את הפאנל הנחה אסף בנאי, מנכ"ל משותף בפרופיט.

אלטשולר גם הציג ביקורת כלפי התנהלות משרד האוצר במשבר. "ראינו שהכסף לא מגיע לעסקים הקטנים ולא לעצמאים. אנחנו מדינה שכבר ראתה משברים, אנחנו יודעים שמדי פעם צריכים לעזור לעסקים אז למה לא התכוננו לזה קודם? בגרמניה, למשל, אחרי חצי שעה של מילוי הטופס האינטרנטי הכסף היה בחשבון, וכנ"ל בארה"ב. פה נהייתה בעיית נזילות קשה ובנק ישראל הגיב מאוד באיחור. בשלב הראשון של המפולת היה משבר נזילות מאוד קשה".

"ברור שהכלכלה תיפגע"

גת מגידו
גת מגידוצילום: רמי זרנגר

כשנשאל האם אנחנו נכנסים למיתון, השיב כי אלטשולר כי "ייקח זמן עד שהכלכלה תחזור למצב טרום קורונה וברור שהכלכלה תיפגע. אנחנו הולכים להאטה כלכלית. יש הרבה סקטורים שעדיין לא חזרו לשגרה וכך גם מאות אלפי המובטלים שעדיין לא עובדים. שוק המניות תמיד צופה פני עתיד ומסתכל על מה שיקרה אחרי שכל ההשפעות יגמרו".

מגידו התייחסה להסטה המשמעותית של הרכיב המנייתי שביצעו באחרונה ואמרה כי "הבסיס לשינוי הוא שהשוק הישראלי צפוף ומאוד מוטה לבנקים ונדל"ן כשאמריקאי מוביל בטכנולוגיה. עם זאת, הימים האחרונים קצת מטרידים משום שזה הפך לטרנד כשנוזל כסף מהשוק. זה לא טוב לכלכלה הישראלית ואנחנו צריכים לקחת אחריות על זה. אירופה ויפן מתקנים בעוד שבישראל יש פערים שליליים ביחס לעולם. על אף שנכנסנו למשבר כשהכלכלה במצב טוב, וגם טיפלנו במשבר הבריאות יחסית למספרים טוב מאוד".

ייתכן שמה שמגידו רומזת אליו הן מכירות נרחבות יחסית שביצע בית ההשקעות אלטשולר שחם בשבועות האחרונים. בית ההשקעות מכר מניות של שופרסל בשווי של 193 מיליון שקל ו-68 מיליון שקל באג"ח, מניות של מליסרון בשווי של 259.5 מיליון שקל, ומניות של גזית גלוב בסך 38 מיליון שקל ו-56.5 מיליון שקל באג"ח. אמנם ביחס לסך הנכסים בניהולו – 160 מיליארד שקל – אין מדובר בסכומים גדולים אבל ביחס לסחירות הנמוכה יחסית בשוק, זה משפיע.

אורי קרן, מור גמל
אורי קרן, שותף ומנהל השקעות ראשי במור גמלצילום: בועז צרפתי

אלטשולר: "עשינו הסטה משמעותית לחו"ל בעיקר בשלב הראשון של הירידות. באחרונה אנחנו עושים את זה פחות. השוק הישראלי מרוכז בעיקר בבנקים, נדל"ן וגז. אמנם אנחנו סטארט-אפ ניישן אבל רוב ההיי-טק נמצא מעבר לים וכמנהלי השקעות אנחנו רוצים להיות חשופים לסקטורים שונים. עם הנזילות פה אי אפשר כמעט לעבוד, כך שכל גוף שמנהל יותר מ-10 מיליארד שקל חייב לצאת לחו"ל כי מחזורי המסחר מאוד נמוכים.

"לגבי האחריות על הכלכלה, האחריות היחידה שאני רואה מול העיניים שלי היא מול הלקוחות שלי, הם ישפטו אותי לפי מה תהיה השורה התחתונה שלהם ואם אני חושב שבחו"ל הם ירוויחו יותר, זה מה שאני אעשה. גם לא יכול להיות שהחוסך הישראלי, שהפרנסה שלו תלויה במשק הישראלי, שגם החסכונות שלו יהיו תלויים בו. הוא צריך שכספו יהיה מפוזר מבחינת ניהול סיכונים". 

ורמוס: "האיכות של הבורסה בישראל ירדה מבחינת היצע החברות כי הסחורה הטובה בצד הטכנולוגי לא מונפקת פה. נפגע מרכזי של הקורונה הוא הנדל"ן המניב שהבורסה בישראל משופעת בו".

קרן: "לצערי, אנחנו במרבית התיק בחו"ל. אני חושב שהשקעה בישראל זה היתרון היחסי שלנו, כי אנחנו מכירים את השוק טוב אבל ככל שהשוק נהיה פחות סחיר ויותר צפוף, אתה פחות מוצא הזדמנויות שיש לך במקומות אחרים. אנחנו אמנם לא מהמנהלים הגדולים ביותר, אבל גם כן ביצענו הסטה משמעותית לארה"ב ולאירופה. במקביל להסטה לחו"ל, המוסדיים הגדולים מתרכזים בכמה מניות סחירות וגדולות ואין להם עניין להתעסק בחברות מגודל מסוים ומטה ויש לנו שם יתרון יחסי".

מה צפוי בשוק הנדל"ן? 

מגידו: "גם אחרי 9/11 אמרו שאנשים לא יעבדו יותר במגדלי משרדים. אז לא צריך להספיד עדיין את שוק הנדל"ן למשרדים. יכול להיות שנראה שטחי מסחר שמוסבים ללוגיסטיקה".

רועי ורמוס, קרן נוקד
רועי ורמוס, קרן נוקדצילום: עופר וקנין

אלטשולר: "ההכנסות של חברות הנדל"ן המניב ירדו. בתקופה האחרונה התרגלנו להזמין באינטרנט וזה ילך וישתרש. לכן, הפדיון בקניונים ירד ודמי השכירות ירדו. יש האטה כלכלית וייתכן שגם לא תהיה תפוסה מלאה בבנייני המשרדים. בשנים האחרונות בנו פה עשרות אלפי מטרים חדשים ולא בטוח שיהיה מי שיאכלס אותם. אבל זה לא יקרה ביום אחד". 

האם זה זמן נוח להיכנס לשוק?

ורמוס: "לא חשבנו שצריך לצאת מלכתחילה אבל אנחנו מופתעים מהעליות המהירות. הבעיה היא עם המלה שנקראת השוק. מה שהכי בולט בחודשים האחרונים הוא שיש שונות. ב-S&P 500 יש משקל גדול למניות טכנולוגיה שהואצו, ומצד שני, מניות הנדל"ן נמצאות במקום נמוך יותר מאיפה שהן היו - לא רק בישראל זה המצב. לכן, יש משמעות עצומה למיקום, גם גיאוגרפית. יש גם יתרונות לקנייה באופן פסיבי אם נצמדים למדדים כמו S&P 500 או נאסד"ק, שקשה למנהלים אקטיביים להכות. ואולם, בשווקים כמו אג"ח קונצרניות, עם יכולת בחירה, אפשר למצוא תשואה של 7% יותר לעומת מה שנמצא במדד. בשווקים הפחות יעילים, שזה רוב השווקים בעולם למעט השוק האמריקאי, יש ערך גדול למנהלים אקטיביים. לגבי העיתוי, אנחנו הולכים לקראת עידן, שבהסתכלות קדימה, הריביות בו יהיו נמוכות. כלי השקעה מרכזי בעשור האחרון, הנדל"ן, כיום מפחיד הרבה יותר את המשקיעים. בשוק האג"ח אין הרבה עניין ולכן מניות זה מוצר במחסור".

אלטשולר: "להיכנס או לצאת זה לא אפס ואחד ואפשר להיות ב-30% מניות או ב-45%. במהלך 2019 היינו ב-44% מניות במסלולים הכלליים בגמל. בתחילת 2020, עוד לפני שהיה חולה קורונה אחד, ירדנו ל-32% כי חשבנו שהמחירים גבוהים מדי, ועכשיו שוב צמצמנו את החשיפה. תנו לנו לשבור את הראש. הציבור לא צריך להיות 100% בפנים או הכל במזומן. 95% מהאנשים צריכים להיות במסלולים הכלליים". 

קרן: "מאז המשבר של 2008 חלף לא מעט זמן ואנשים שכחו מה ההרגשה להיות בשוק שיורד חזק. בתקופה זו אנשים מגלים על עצמם עד כמה הם רגישים לסיכון וזו נקודת הזמן בה הם צריכים לעשות התאמה של התיק - כי הם יודעים בדיוק מה מידת השנאה או האהבה שלהם לסיכון. ובזה הם יצטרכו לדבוק לאורך זמן".

מגידו: "בהתנהלות הציבור במשבר ראינו שונות בין המוצרים. קרנות הנאמנות פדו 40 מיליארד שקל, לעומת זאת – אפשר לומר שהחוסכים בישראל התבגרו ובגמל אמנם קצת העבירו מסלולים אבל לא היו פדיונות. גם בגמל להשקעה, על פניו מוצר נזיל, נפדה מעט מאוד".

קרן: "במשבר הזה גילינו את אחד החסרונות הגדולים של העולם הטכנולוגי. אנשים ראו כל יום כמה איבדו ומרבית הכסף שיצא היה של מי שיצא לבד, בלי שום גורם מתווך באמצע. לא סתם שבערוצים הפנסיוניים מרבית הכסף עובר דרך גורם מתווך שממתן, על אף שלא תמיד זה עובד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker