"במקום לאתר את בעל החשבון - הבנק מרוקן אותו לאט לאט": תביעה ייצוגית נגד בנק הפועלים

לנ' היה חשבון נשכח בבנק הפועלים עם יתרה של 350 שקל, ובמשך שלוש שנים העמלות קיזזו ממנו יותר משני שליש ■ נ' טוען כי המאמץ היחיד שעשה הבנק כדי לאתר אותו היה לשלוח מכתבים לתא דואר - שכבר לא שייך לו

ג'ניה וולינסקי
ג'ניה וולינסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
שטרות
צילום: Bloomberg

6.5 מיליארד שקל נחים כיום ב-528 אלף חשבונות בנק "רדומים" – חשבונות שיותר מעשרה חודשים לא התקבלו הוראות לגביהם. ואולם נראה כי הבנקים לא מתאמצים במיוחד לאתר את בעלי החשבונות הללו. אתמול הוגשה תביעה ייצוגית נגד בנק הפועלים, שבה נטען כי הבנק לא רק שלא עושה מאמצים לאתר את הלקוחות הללו, בניגוד לחובותיו החוקיות, אלא גם ממשיך לגבות עמלות מאותם חשבונות.

בבקשה לייצוגית, שהוגשה על ידי עו"ד גיא רשף ממשרד רשף את רשף, לא נקוב סכום התביעה, אולם הוא מוערך בעשרות מיליונים. התובע הייצוגי נ' גילה באחרונה במקרה שיש לו חשבון בבנק הפועלים ובו יתרה של 99.5 שקל. מתברר שבפברואר 2017 הסתכמה היתרה שבחשבון ב-353 שקל - אולם העמלות שנגבו במשך התקופה, שברובה היה החשבון מוגדר כרדום, קיזזו יותר משני שליש מהסכום.

"זולת שליחת מכתבים לתא הדואר, שאינו שייך למבקש מזה שנים, הבנק לא עשה דבר על מנת לאתר את המבקש", נכתב. עוד נטען בבקשה כי נציג הבנק הודה שזוהי הדרך היחידה שבה הבנק מנסה לתקשר עם בעלי הזכויות בחשבונות הרדומים.

לפי הוראות הפיקוח על הבנקים המתייחסות לחשבונות אלה, המכונים גם חשבונות ללא תנועה, על הבנק לנסות לאתר את הלקוחות באמצעות שליחת מכתב לכתובת הדואר הרשומה במערכות הבנק - וגם בטלפון. חוזר של הפיקוח על הבנקים מ-1998 קובע כי לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות יש לבחון את סבירות פעולתו של הבנק בניסיונו ליצור קשר עם הלקוח, לפי הנסיבות המשתנות עם הזמן. החוזר מציין, למשל, בדיקה מול חשבונות אחרים באותו בנק או בדיקה מול מרשם האוכלוסין. אין ספק כי מאז 1998 חלו התפתחויות טכנולוגיות נוספות שעשויות להקל על איתור אנשים, ואולם אמצעי האיתור של הבנקים לא השתכללו בהתאם.

"כדי למלא את חובתו, על הבנק לנסות לכל הפחות ליצור גם קשר טלפוני עם בעלי החשבונות, לרבות במספר הטלפון הסלולרי שהם מחזיקים; כמו גם לנסות לאתר את בעל החשבון ברשת האינטרנט", נכתב בבקשה. נטען כי במקרה של נ', "הבנק לא קיים אפילו את החובות המינימליות הקבועות בחוזר 98', לא כל שכן נקט באמצעים הסבירים הנוספים הנדרשים על מנת לאתר את בעלי החשבונות הרדומים. תחת זאת, מבכר הבנק 'לעצום עיניו', להחזיק את הכספים בידיו, להשיא מהכספים רווחים ולגבות מהם עמלות – עד לריקונם המוחלט של החשבונות".

תביעה ייצוגית דומה הוגשה לפני כמה שנים נגד בנק לאומי, גם כן על ידי עו"ד רשף, ובמארס 2018 ניתן פסק הדין בתביעה, במסגרת הסכם פשרה, ובו נקבע כי בעלי החשבונות הרדומים יקבלו סכום כולל של כ-20 מיליון שקל והבנק ינסה שוב לאתרם.

מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "הבקשה לאישור תביעה כייצוגית והתובענה שצורפה לה התקבלו. הבנק יתייחס לנטען בערכאות המשפטיות המתאימות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker