הוועידה הווירטואלית

הנגיד: "הסיוע לעסקים מחמיץ את המועד; המודל לעידוד תעסוקה צריך לצאת כבר"

פרופ' אמיר ירון: "תהליך היציאה מהסגר מהיר, אבל אפשר היה לעשות אותו בצורה מתוכננת טוב יותר ועם יותר ודאות לציבור" ■ "ברור שהגודל של הממשלה לא אופטימלי; מה שחשוב עכשיו הוא שהיא תבצע" ■ ירון אמר את הדברים בוועידה הווירטואלית של TheMarker ובנק הפועלים

אבי וקסמן
אבי וקסמן
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירוןצילום: אייל טואג

ראוי להאיץ את מתן הסיוע הממשלתי למי שנפגעו ממשבר הקורונה, גם אם היעילות הכלכלית של הסיוע לא תהיה אופטימלית בשל כך – כך אמר היום (רביעי) נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בוועידה הווירטואלית "איך מחזירים את המשק לשגרה?" שערך TheMarker, בשיתוף בנק הפועלים. הנגיד דיבר בשיחת וידיאו עם סמי פרץ, פרשן בכיר ב-TheMarker. הוועידה משודרת באתר TheMarker, בפייסבוק וביוטיוב.

לדברי הנגיד, המשבר הוא הזדמנות טובה לביצוע רפורמות במשק, לרבות התייעלות במגזר הציבורי. ירון הוסיף כי אף שכעת מה שנדרש מהממשלה הוא לסייע למשק – חשוב להתחיל בהקטנת הגירעון והחוב הציבורי ברגע שישראל תחזור לתוואי של צמיחה.

>> לראיון המלא עם נגיד בנק ישראל

בהתמודדות עם התחלואה, נראה שישראל הצליחה יפה, אבל כגודל ההצלחה הבריאותית - עומק הכישלון הכלכלי. האם לא היתה פה תגובה מוגזמת בסגירת המשק?

"בנק ישראל חתר להמשכיות מרבית של הפעילות הכלכלית", אמר הנגיד. "הסגר היה די עמוק, אבל היו בו אלמנטים חכמים – הוחרגו ענפים עם פריון גבוה, ודאגנו להחריג ענפים כמו בינוי. האיזון בין בריאות וכלכלה נעשה בתנאי אי-ודאות קשים. ניסינו למקסם את הפעילות הכלכלית במסגרת הדרישות הבריאותיות, וכמובן, היינו מעורבים מאוד בגיבוש אסטרטגיית היציאה. תהליך היציאה מהיר, אבל אפשר היה לעשות אותו בצורה מתוכננת טוב יותר ועם יותר ודאות לציבור. בטווח הארוך יותר, הסיוע בחזרה לתעסוקה חשוב מאוד. ניתוק עובדים ממעסיקים לאורך זמן יכול ליצור בעיות. המצב הוא לא כמו במשבר של 2008, כשישראל לא נפגעה במיוחד. הפעם נפגענו כשאר המדינות, ולכן התהליכים הפיסקליים חשובים מאוד".

הרבה מאוד עסקים לא ראו כסף מהפיצויים במיליארדים שהממשלה הכריזה עליהם. איפה צוואר הבקבוק?

"ברצף שבין ההכרזה לגיבוש ולביצוע, אנחנו לא איפה שצריכים להיות. אנחנו מאחורי העקום. מטרתנו היא ששרשראות האספקה והתעסוקה לא ייפגעו. מזעור האי-ודאות חשוב מאוד. ככל שיש פער גדול יותר בין ההצהרה למועד הביצוע, ועוברים תהליכים בדרך - נוצרת סקפטיות. המהירות משפיעה על עסקים, שצריכים תזרים מיידי. כשעושים תוכנית פיסקלית הרצון של הכלכלנים הוא תמיד להיות מדויקים מאוד - אבל אני חושב שיש תחליפיות בין להיות מדויקים מאוד, כאילו היינו בשיעור כלכלה, לבין סיוע בזמן, ואני חושב שאנחנו כבר מחמיצים את המועד. אין מה לעשות - באירועים כאלה יהיו כאלה שיקבלו כסף שלא מגיע להם, ויש כאלה שלא יקבלו כסף שמגיע. כעת עומד על הפרק המודל לעידוד התעסוקה. הוא כבר נדון ונדוש, עם הרבה פרטים, ומהותית - הוא צריך לצאת כבר. יש חשיבות להצגת המתווה, גם אם הכסף עדיין לא מגיע – כדי שכל מעסיק יידע מה הוא אמור לקבל בגין העסקה ובגין שימור העובדים הקיימים".

למי יש סיכוי לחזור לשוק העבודה ולמי אין?

עסקים סגורים בירושלים, במארס
מסעדות סגורות בירושלים, בחודש שעברצילום: אמיל סלמן

"ב-2020, לפי התחזית שלנו, נהיה במיתון, עם ירידה של כ-5% ירידה בתוצר, וב-2021 המשק יצמח בסביבות 7%-8%. התחזיות משתנות כל הזמן, ומותנות ביציאה מהסגר ובתחלואה, ולא רק בארץ, אלא גם בחו"ל, היות שישראל תלויה מאוד גם בחו"ל. המספרים האלה מתבססים על כך שלא יהיה גל שני. אם יהיה – המספרים יהיו חמורים יותר. האבטלה בחצי השני של 2020 אמורה להתייצב סביב 8%, ובסוף 2021 – להיות בסביבות 5%,. זו לא תהיה התאוששות בצורת V, שבה חוזרים למקום שבו היינו, אבל אם לא יהיה גל שני, נחזור פחות או יותר לרמה של כמה אחוזים בודדים מתחת לתוואי שבו היינו אמורים להיות לפני המשבר. כלכלת ישראל טובה ביסודה, ואם לא יהיה גל שני, אנחנו חושבים שאכן ב-2021 נראה צמיחה מהותית. כמובן, כל עוד לא יהיה חיסון, יהיו עדיין תחומים שיהיה להם קשה יותר לחזור לפעילות מלאה – כמו תעופה, מסעדות ופנאי. לכן יש חסם עליון למהירות החזרה לפעילות מלאה".

למה מחכים עדיין עם הפתיחה של מסעדות ובתי קפה? למה לא לפתוח היום?

"תהליך היציאה בפועל מהיר יותר מחלק מההחלטות המקוריות, וזה נובע מכך שהמספרים של התחלואה נראים כיום טוב יותר. אפשר עוד להתווכח על חצי שבוע לכאן או לשם, ונדרש זמן להכין את התו הסגול בכל תחום. בראייה ארוכת טווח, כדאי לחשוב באיזו עצימות יעבוד כל תחום. למשל, הנוהג שלנו לטוס לכנסים ופגישות עשוי להשתנות. כל מגזר יכול למצוא את עצמו מתייעל, למשל באמצעות עוד יום של עבודה מהבית – ותהיה לכך השפעה על התחבורה. וכמובן, אנחנו חייבים להיות מוכנים היטב לגל שני, אם יהיה כזה, למשל באמצעות איכון מהיר".

איך אתה רואה את התקציב הבא, שאותו יצטרך להגיש שר האוצר החדש, ישראל כ"ץ? האם זה יהיה תקציב של גזירות והעלאות מסים, או תקציב של גזרים?

שר האוצר, ישראל כ"ץ
שר האוצר, ישראל כ"ץצילום: מארק ישראל סלם

"כמובן, כולנו מאחלים לשר הצלחה. התקציב הבא מורכב, בדיוק מהסיבה הזאת: כל עוד המשק בשלב של התכווצות או התאוששות, לא רוצים להדק חגורות באופן שלא יאפשר לו לצמוח ולצאת מהמשבר; ומצד שני, חשוב מאוד שברגע שנהיה בתוואי צמיחה בר קיימא, ניכנס מיד לתוואי פיסקלי אמין ואחראי, שיחזיר אותנו בתוך כמה שנים ליחס החוב לתוצר שהיינו בו ולרמת גירעון סבירה, כפי שרצינו לעשות לפני משבר הקורונה. בסעיף הנוגע לתקציב המדינה בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן, סעיף 30, יש רכיב חכם: נכתב בו שבגלל האי-ודאות הרבה לגבי איפה נהיה ולגבי גל שני, התקציב יובא מחדש לדיון ולעדכון בתחילת 2021 יחד עם תקציב 2022. אני מניח שעד אז נדע טוב יותר איפה אנחנו, ונוכל להחליט אם אנו עדיין מצויים בנקודה שבה צריך לסייע למשק לצאת מהמשבר. קשה לנו לדעת היום אם יהיה גל שני, מה יקרה מבחינת התעסוקה וכיו"ב. התוכנית הזאת נותנת לנו את המרווח להגיע לשם עם תקציב שמאפשר להתכונן לגל שני, ולקבל החלטה מושכלת בנקודת הזמן המתאימה. אם אנחנו לא רוצים שדירוג האשראי ועלות גיוס ההון שלנו ייפגעו, נצטרך להראות תוואי אמין מאוד של חזרה לגירעונות סבירים והפחתה של יחס החוב לתוצר ברגע שיהיה ברור שאנחנו יוצאים מהמשבר וחוזרים לתוואי של צמיחה".

האם ייתכן כי מה שנדרש כעת משר האוצר הוא לתת תמריצים למגזר הפרטי – ובאותה עת ללחוץ על דוושת הבלם ולרסן את מה שקשור למגזר הציבורי?

"יש יותר ממיליון שכירים שיצאו לחל"ת או פוטרו, או עצמאים שספגו פגיעה קשה, ובהחלט סביר שהמגזר הציבורי ימצא דרך לתרום. יש מקום לעשות זאת בצורה חכמה, בלי להוריד את הביקושים מהר מדי. יש כיום הזדמנות להתייעלות במגזר הציבורי. נושא הדיגיטציה, למשל, חשוב מאוד".

אפשר בכלל להתייעל, כשהשבוע הושבעה הממשלה כה גדולה?

"ברור שהגודל לא אופטימלי. אנחנו מבינים שהיו פה אילוצים פוליטיים. מה שחשוב עכשיו הוא שהממשלה תבצע תקציב, סיוע למשק ורפורמות מבניות. זו הזדמנות טובה לבצע חלק מהרפורמות, גם במגזר הציבורי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker